תקיעה או תרועה? חצוצרה או שופר?
ויקרא כג (כד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ:
במדבר י (א) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(ב) עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת:(ג) וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:(ד) וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל:(ה) וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה:(ו) וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם:(ז) וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ:(ח) וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם:(ט) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם:(י) וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: בכל שמחה ובמועד וראש חודש צריך לתקוע בחצוצרות? צריך לתקוע גם כאשר מקריבים קרבנות? אם קרבן = תפילה היום, מדוע לא תוקעים בתפילה? מתי התבטלה מצווה זו שבפס' (י)?
תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק ט הלכה יט חצוצרות אין כשרה אלא מן הכסף עשאה מן הגוש כשרה משאר מיני מתכות פסולה:
תקיעה בשופר? הלכה?
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ סעיף ב א תרועה זו האמורה בתורה, (ה) נסתפק לנו אם היא היללה שאנו קורים תרועה, או אם היא מה שאנו קורים שברים, <א> או אם הם שניהם יחד; לפיכך, כדי לצאת ידי ספק צריך לתקוע תשר"ת ג' פעמים, (ו) ותש"ת ג' פעמים, ותר"ת ג' פעמים. איך לא העבירו ב"מסורת" מאב לבן את צורת התקיעה, והתרועה? בגמרא, במשנה, בפרשנות, לכל פס' ופס' העבירו, ואת צורות התקיעת והתרועה שכחו?
סעיף ה אם תקע תר"ת בנשימה אחת, יצא; ויש מי שאומר (כב) ד שלא יצא. יצא, או לא יצא?
סעיף ו אם האריך בתקיעה אחרונה של תשר"ת כשיעור ב' תקיעות, כדי שתעלה לשם תקיעה אחרונה של תשר"ת ובשביל הראשונה (כג) של תש"ת, <ז> לא עלתה לו (כד) אלא בשביל תקיעה אחת; (כה) ה וי"א שאפילו בשביל אחת לא עלתה לו. הגה: ואם תקע (כו) תקיעה אחת בין ב' סדרים ו והתנה שאיזה מן הסדרים הוא הנכון תעלה לו אותה תקיעה, יצא (ב"י). עלתה או לא עלתה? האם גם את זה קיבלו כולם ב"מסורת" "תושב"ע"? בלי החלטה?
מפני שנאמר בויקרא כג (כד) "זִכְרוֹן תְּרוּעָה", קבעו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שיש לתקוע בשופר, ומפני שלא ידעו מה היא צורת התרועה האמורה בפס' כאן, קבעו את שלושת התקיעות/תרועות, תקיעה, תרועה, ושברים, אשר תוקעים בבית הכנסת בראש השנה, (המצחיק הוא שה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" החליטו לקרוא לאחת מהן תרועה כאשר אינם יודעים מי מהן היא התרועה או התקיעה,) לקיים כביכול את ה"תְּרוּעָה" "מקיימים", אבל את קיום הציווי "זִכְרוֹן" שכחו? הרי הציווי הוא "זִכְרוֹן תְּרוּעָה"? נחזור לעניין אם כך: מדוע קבעו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שרק בראש השנה צריך לתקוע בשופר? הרי גם בבמדבר י (י) "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת" הרי לפי הנאמר בפס' זה כל חג, וכל שמחה, וכל ראש חודש, צריך לתקוע, (לא הכנסתי כאן את חובת התקיעה במלחמה, בבמדבר י (ט) מפני שיכולה לבוא תשובה אנו לא משרתים בצבא אין לנו סמכות שם, ולא חשוב שיש רב צבאי לצבא, והוא לא מקיים ציווי תורה)
הציווי לתקוע ולהריע בבמדבר י (ז , י) הוא בכל התקהלות של העם, בכל חג שמחה וראש חודש, אם כך: מדוע מצוות תקיעה ותרועה בכל חג ושמחה, ובכל ראש חודש, בטלה מן העולם? הרי תוקעים רק בראש השנה ובסיום צום יום הכיפורים,
תקיעה, ותרועה, מדוע עלתה שאלה זו?
התשובה מדוע הגיעו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לזה שיש צורת תקיעה מיוחדת, וצורת תרועה מיוחדת, אפשר להבין מן הפס' בבמדבר י (ז) "תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ", מפני שנאמר כך, הבינו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שיש כנראה צורות תקיעה ותרועה,
אבל נותרו עוד המון שאלות לא פתורות,
מדוע לא יודעים "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" את צורות התקיעה והתרועה, אם העבירו מאב לבן במשך אלפי שנים הלכות, ופסקי הלכות בע"פ, ואת צורת התרועה או התקיעה, לא העבירו? הרי רק אם במשך כמה דורות לא קיימו את המצווה היא נשכחה, הרי לא יכול להיות שקיימו אותה כל שנה והיא נשכחה?
האם מהפס' הבאים אי אפשר ללמוד מהי תקיעה ומהי תרועה? יהושע ו (ב) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל:(ג) וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים:(ד) וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת:(ה) וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל <בשמעכם> כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ:(ו) וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אֶל הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה:(ז) <ויאמרו> וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה:(ח) וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי יְהֹוָה עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת וַאֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם:(ט) וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים <תקעו> תֹּקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת:(י) וְאֶת הָעָם צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר לֹא תָרִיעוּ וְלֹא תַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶם וְלֹא יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר עַד יוֹם אָמְרִי אֲלֵיכֶם הָרִיעוּ וַהֲרִיעֹתֶם:(יא) וַיַּסֵּב אֲרוֹן יְהֹוָה אֶת הָעִיר הַקֵּף פַּעַם אֶחָת וַיָּבֹאוּ הַמַּחֲנֶה וַיָּלִינוּ בַּמַּחֲנֶה:
(טז) וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן יְהֹוָה לָכֶם אֶת הָעִיר:
(כ) וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר: האם לפי הכתוב כאן תקיעה נעשית ע"י שופר, או חצוצרה? ותרועה נעשית ע"י בני אדם?
האם צריך חצצרות או שופרות?
איך הפכו חצוצרות כסף, לשופרות? הרי לא מדובר בכתוב על שופרות אלא על חצוצרות כסף,
האם מצווה זו של תקיעה בחצוצרות קשורה למקדש? או לאוהל מועד? הרי מדוע בטלה?
מדוע לא תוקעים כל ערב חג, כל שמחה או כל ראש חודש בחצוצרה?
מי צריך לתקוע בשופר חצוצרה?
בבמדבר י (ח ) "וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" האם לציווי זה אין צורך להתייחס? הרי מה פירוש "הַכֹּהֲנִים" יתקעו "לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם"? הרי היום לא כוהנים תוקעים בבית כנסת בראש השנה?
לאן נעלמו החצוצרות?
תהלים צח (ו) בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהֹוָה:
דברי הימים א טו (כח) וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת:
דברי הימים ב טו (יד) וַיִּשָּׁבְעוּ לַיהֹוָה בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת:
הושע ה (ח) תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה חֲצֹצְרָה בָּרָמָה הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין:
