רש"י ו"חכמים" על בדן

שמואל א יב (ו) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ז) וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֵת כָּל צִדְקוֹת יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת אֲבוֹתֵיכֶם:(ח) כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב מִצְרָיִם וַיִּזְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל יְהֹוָה וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה:(ט) וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם:(י) וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהֹוָה <ויאמר> וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת יְהֹוָה וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ:(יא) וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח:(יב) וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם:(יג) וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן יְהֹוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ:(יד) אִם תִּירְאוּ אֶת יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ וְלֹא תַמְרוּ אֶת פִּי יְהֹוָה וִהְיִתֶם גַּם אַתֶּם וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:(טו) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה וּמְרִיתֶם אֶת פִּי יְהֹוָה וְהָיְתָה יַד יְהֹוָה בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם:(טז) גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר יְהֹוָה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם:(יז) הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יְהֹוָה וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהֹוָה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ:

רש"י שמואל א יב (יא) ירובעל - זה גדעון: בדן - זה שמשון שמשבט דן בא: ואת יפתח - הרי שלשה קלי עולם עם שלשה חמורי עולם משה ואהרן ושמואל לומר לך הקל בדורו כחמור בדורו כל בית דין המתמנה על הדור צריך לילך אחריו כאלו הוא אביר שבאבירים: נשאלת השאלה על פירוש זה של רש"י: מדוע בגדעון אומר שמואל את שמו של השופט, ובשמשון אומר שמואל את שבטו של השופט, ולא אומר את שמו? ומדוע גם את שמו של יפתח אומר שמואל ולא את שם שבטו? מדוע שמואל אינו מקפיד על הסדר של השופטים, לפי הסיפור בספר שופטים, ירובעל=גדעון ואחריו יפתח, ואחרי זה בדן=שמשון שסוגר את ספר שופטים? ומדוע העלים שמואל את שאר השופטים, שבספר שופטים? ומה פירוש "וַיִּשְׁלַח"... "וְאֶת שְׁמוּאֵל", הרי מדוע לא אומר שמואל, "ואותי"? מדוע שמואל מדבר בגוף שלישי, ולא מדבר שמואל בגוף ראשון?

דברי הימים א ז (יד) בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד:(טו) וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת:(טז) וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם:(יז) וּבְנֵי אוּלָם בְּדָן אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה: מי האיש "בְּדָן"? הרי לפי פרוש רש"י למעלה בדן - זה שמשון, שמשבט דן בא. אם בדן = שמשון? אם כך: מדוע בכולם לא קרא להם על שם שבטם, ולא הזכיר שבטם? ובשמשון אמר שבטו ולא את שמו? ולידיעה כללית שמשון היה משבט דן, ובדברי הימים מדובר על בדן משבט מנשה, האם יכול להיות שטעה רש"י בפירושו וייחס את השופט "בְּדָן" שהיה משבט מנשה, כאילו הוא שמשון משבט דן?

רד"ק שמואל א יב (יא) ירובעל - הוא גדעון: ואת בדן - הוא שמשון וכת"י(וכתב תרגום יונתן) ופירוש בדן בן דן כי מן משפחת הדני היה ואף ע"פ שהיה אחר יפתח הקדימו ליפתח לפי שהיה גדול ממנו: ואת שמואל - ואותי היה לומר אלא כי כן מנהג הלשון במקומות כמו נשי למך ואל משה אמר עלה אל ה', ובדרש אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא אף שמואל רבן של נביאים מתנב' ולא היה יודע מה היה מתנבא שנאמר וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל אותי לא אמר אלא ושמואל לפי שלא היה יודע מה היה מתנבא:

רלב"ג שמואל א יב (ו) והנה אמר שמואל ה' שעשה את משה ואת אהרן לעוצם השגחתו על ישראל ואשר העלה את אבותיכ' מארץ מצרים רצה בזה כי ה' שעשה כל זה יהיה לעד ביניהם, או אמר זה על צד ההודעה והרצון בו ה' הוא אשר עשה כל זה להשגחתו על זה וזה נגלה מצד האותות והמופתים שנתחדשו אז וזה יותר נכון ויותר נקשר למה שאחריו, ואחר זה הרחיב הביאור בחסדים שעשה הש"י לישראל וקצר מזה לפרסומו כי לא זכר יהושע שהנחיל להם את הארץ ולא זכר גם כן מהשופטים שהקים הש"י(השם יתברך) להם כי אם ד' ולא זכר השופט שהצילם מיד סיסרא עם שכבר זכר מה שמכרם הש"י לסיסרא וידמה שלא זכר אלו הארבעה כי אם לבאר להם שמרוב חסדי השם יתברך היה שהושיע את ישראל מאויביהם פעם על יד הבלתי שלמים מאד אף על פי שלא היו ראויים לזה מצד עצמם כמו הענין בירובעל ויפתח כי ירובעל היה עובד ע"א כשקרא השם אליו להושיע את ישראל ויפתח גם כן לא ראינו לו מעלה כי אם בגבורה ופעם הושיעם על יד השלמים מאד כמו הענין בבדן ושמואל וזה כי בדן שהוא שמשון מצאנו לו מהשלמות שכבר עשה הש"י מופת על ידו וכאשר קרא אל ה' ענהו וזה הורה על שלמותו והיותו באופן מה במדרגת הנביאים כי המופתים לא יעשה הש"י רק על יד הראוי כמו שבארנו בששי מספר מלחמות ה' ואולם שלמות שמואל הוא מבואר מאד וזה היה מעוצם ההשגחה האלהית בישראל כי כשהיה אפשר שיהיה ביניהם איש שלם ראוי שיעשה נס על ידו הקימוהו עליהם לשופט והושיעם על ידו וכשלא היה ביניהם איש בזה התאר הושיעם ג"כ על יד בלתי שלם ואם אינו ראוי לכך מצד יתרון השגחתו על ישראל וכאילו אמר זה להורות להם כי לא יצטרכו למלך להלחם מלחמותיהם כי ה' אלהי ישראל הוא מלכם ויושיעם כאשר ישובו אליו כמו שעשה בימי השופטים ששלח להם שופטים להושיעם ואם יסורו מדרכי התורה לא יועיל להם המלך אבל תהיה יד ה' בהם כמו שהיתה באבותיהם שלא היה להם מלך: האם הרלב"ג מהרהר אחר מעשה האלוהים? הרי הוא טוען שהארבעה לא היו ראויים מצד עצמם? האם הרלב"ג יכול בכלל להעמיד את עצמו ליד אחד מהם? גדעון, שמשון נזיר יהוה, יפתח הגלעדי, ושמואל הנביא, איך מסתדר לרלב"ג הפירוש ההזוי שלו, עם הגמרא הבאה, הרי השלושה שקולים כנגד משה אהרון ושמואל? 

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כה עמוד ב אומר +תהלים צט+ משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו. שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם, לומר לך: ירובעל בדורו - כמשה בדורו, בדן בדורו - כאהרן בדורו, יפתח בדורו - כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא כאביר שבאבירים, ואומר +דברים יז+ ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם. וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו, ואומר +קהלת ז+ אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה.

ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום (ז) ויאמר משה אל אהרן זהו שאמר הכתוב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם בעמוד ענן ידבר אליהם מלמד ששלשתן שקולים זה כזה. שמואל שקול כמשה וכאהרון? ואצל הרלב"ג גם שמואל הוא מהארבעה שאינם ראויים מצד עצמם? אוי לנו ששוטים הם "חכמינו", שיכולים בכלל לדבר סרה בגדולים מהם, הרי איך מסתדרת הגמרא הבאה עם הנאמר? תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: מי הוא הרלב"ג או "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", שיכולים לדבר על שופטי ישראל, שמינה האלוהים? ועל נביאי ישראל, שמינה האלוהים? הרי אם "שהושיע את ישראל מאויביהם פעם על יד הבלתי שלמים מאד, אף על פי שלא היו ראויים לזה, מצד עצמם" אם כך: היכן זה ממקם את הרלב"ג ו"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לפי הגמרא? הרי אם ראשונים היו בני אדם "הבלתי שלמים" ו"שלא היו ראויים", כל שנותר ל"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", שהם "כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים"? הרי הגמרא משמים ומהאלוהים בסיני? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

ובהנחה שנכון פירוש "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" ובדן הוא רמז לשמשון, איך שכח שמואל לציין את שאר השופטים אשר אינם מודגשים בצהוב?  עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז: -- אֵהוּד בֶּן גֵּרָא: -- שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת: -- דְבוֹרָה  ובָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם: -- גִדְעוֹן  הוּא יְרֻבַּעַל: -- תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה: -- יָאִיר הַגִּלְעָדִי: -- יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי: -- אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם: -- אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי: -- עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל: -- שִׁמְשׁוֹן:

לטעמי בדן אינו רמז לשמשון, אולי הכוונה היא לאבצן או לעבדון וטעות כתיב כנראה גרמה לשיבוש, הרי לא היה מגיה לספר התנ"ך, לכן: יש מקומות שיש בהם שיבוש, ולדוגמא הנה הפס' הבא, שמואל א יג (א) בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל: שאול בן שנה מלך על ישראל? שאול היה תינוק בן שנה כאשר הומלך על ישראל?