שיטת הנחש "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים"?

בראשית ג (א) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן:(ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל:(ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן:(ד) וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן:(ה) כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: זוהי דרכו של כל נחש גם אם הוא מהלך על שניים, הוא מבטיח לך הבטחות שתחיה כאלוהים לעולם ובעולם הבא? והמדהים שזה פירוש רש"י: והייתם כאלהים - יוצרי עולמות: הרי זה מה שהבטיחו רבנים שנחשבים כ"אלוהים", "עולם-הבא", והנה יצרו עולם, רק שכאן יוצרי העולמות יוצרים עולמות ווירטואליים, ולא כאלוהים היוצר עולמות אמיתיים, שמות ד (טז) וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים: רש"י: לאלהים - לרב ולשר:

(ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים"? אחרי הבטחה כזו כל שיקול הדעת וכל הסכנות הטמונות נעלמו והכל נראה וורוד?

"כולם"? קדושים?

במדבר טז (א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:(ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם:(ג) וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהֹוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהֹוָה: הנה נחשים על שניים, הרי קרח ועדתו כדי למשוך את המוני העם, קהל הפתאים אחריהם, הציעו להם את מילת הקסם "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", איזה פתי טיפש ומטומטם? לא אוהב שמלקקים לו ומספרים לו? כמה הוא חכם, צדיק, וקדוש.

לכן: לא קיבל עם-ישראל את נביאי האמת, והלך אחרי נביאי השקר, משום שרק נביא שקר מלטף לך את האגו, ונביא אמת אומר את האמת גם אם היא כואבת.

"חבר שיגיד לך מומך בינך לבינו בכל עת שיפגעך - טוב לך מחבר שיתן לך בכל עת שיפגעך דינר זהב." (שלמה אבן גבירול)

"עדיף אמת שתגרום לך לבכות, מאשר שקר שיגרום לך לחייך"

"עדיפה אמת הגורמת לבכי, על שקר המעלה חיוך"
"כולנו"? חכמים?

רש"י מסכת תמיד דף לב עמוד א לא מיתבא דעתייהו - אין דעתן מיושבת בהן עד שירדו ליבשה. אי דין מנכון טפי חכים - איזה מכם חכם יותר. כולנא בחדא פתרנא לך - כולנו חכמים ואין חכם זה מזה שהרי כולנו הסכמנו לדעת אחד.

רמב"ם הלכות חמץ ומצה נוסח ההגדה עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים כולנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המאריך ביציאת מצרים הרי זה משובח. 

ספר התודעה: ראש השנה - יום טוב ואין אומרים בו הלל

ואין לבכות בראש השנה. ובשעת התפילה יש מתירין לבכות. וכן מצינו לחסידים ואנשי מעשה, שהיו שופכין דמעות בתפילות כל הימים הנוראים כתינוקות, כדי לעורר רחמי האב על התינוק. שאף על פי שכולנו חכמים וכולנו נבונים, אין אנו לפני הקב"ה אלא כתינוק שאינו בוש מפני אביו ובוכה לפניו על כל משאלות לבו.

ספר התודעה: ליל הסדר - מבנה ההגדה וחלקיה

החלק השלישי -

מגיד לבנו כאילו חכם היה, שכל אב רוצה לראות את בנו שהוא חכם, ועושה כמצוַת התורה עליו (דברים ו): כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר - וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ: עֲבָדִים הָיִינוּ - וַיֹּצִיאֵנוּ וגו'. 

ואין ההגדה רק מצוה לבן החכם ששואל מפני שאינו יודע, אלא אפילו כולנו חכמים, נבונים, זקנים ויודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים; וכאותו מעשה בחמשה זקנים בבני ברק שידעו כל התורה, וכל הלילה לא הספיק להם בסיפור זה שאחרי ששים-שבעים שנים של סיפור ביום וגם בלילה, גִּלו בו עוד דברים חדשים ומשמחים, ואלמלא תלמידיהם, לא היו יודעים שכבר האיר היום. ולא עוד, אלא שלדברי החכמים, לא יפסק סיפור זה אפילו לימות המשיח. שכל גאולה, מן הראשונה ועד האחרונה, הכל כלול בגאולה זו, וכל המרבה לספר בה רואה שבחה יותר ויותר.

כולנו חכמים? כולנו נבונים? כולנו יודעים את התורה? אם כך: נבואת אלוהים לא התקיימה? והיודע אחרית כראשית טעה? כי בדברים לא (טז) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ:(יז) וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה:(יח) וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים:

מה יותר פשוט מהנאמר בפס' אלה? אתם תהיו פושעים, ותקבלו על הראש, אבל: רק דבר אחד נשאר שלא עשינו/אמרנו, "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה", הרי מה פתאום שנאמר שאנו עובדי אלילים/עבודה זרה? מפני שלימדונו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" ש"אבותינו" אלה מאחרי קבלת התורה בסיני צדיקים היו, ואנו הולכים בדרכיהם, אם כך: מדוע שנאמר שבגלל הרעות שלנו, אנו מקבלים על הראש? עכשיו אפשר להמציא סיפור חדש והוא: מפני שאנו הולכים ב"דרך יהוה" העולם שונא אותנו, אוי עם אוויל ולא חכם, שלא הבין את התורה שקיבל והלך אחרי דברי ההבל של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"