דברי תורה ודברי סופרים
מסכת ידים פרק ג משנה ב [ב] כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות היד מטמאה את חברתה ד"ר יהושע וחכ"א אין שני עושה שני אמר להם והלא כתבי הקדש שניים מטמאין את הידים אמרו לו אין דנין דברי תורה מדברי סופרים ולא דברי סופרים מדברי תורה ולא דברי סופרים מדברי סופרים:
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף כא עמוד ב אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי - וקיימתים. אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוה קא מסדר אגדתא קמיה: מי שמיע לך חדשים גם ישנים מהו? אמר ליה: אלו מצות קלות ואלו מצות חמורות. אמר ליה: וכי תורה פעמים פעמים ניתנה? אלא: הללו מדברי תורה, והללו מדברי סופרים. דרש רבא: מאי דכתיב +קהלת י"ב+ ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו'. בני! הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה. שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים - כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה. שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו - אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ. +קהלת י"ב+ ולהג הרבה יגעת בשר. אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא משמיה דרב אחא בר עולא: מלמד שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. מתקיף לה רבא: מי כתיב לעג? להג כתיב! - אלא: כל ההוגה בהן טועם טעם בשר.
תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק א דף ע טור ג מה ראיתה להקל באילו ולהחמיר באילו שאילו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק ואילו דברי דף ע טור ד סופרים ודברי סופרין צריכין חיזוק הדא דאת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו
תלמוד ירושלמי מסכת מועד קטן פרק ג דף פא טור ד המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ צריך נידוי תמן תנינן את מי נידו את אלעזר בן הנד שפיקפק בטהרת הידים הדא אמרה המפקפק בדבר אפילו מדברי סופרים צריך נידוי תמן תנינן דכמה השקוה מהו דכמה דכוותה נידוהו ומת בנידויו וסקלו בית דין ארונו ללמדך שכל המנודה ומת סוקלי' ארונו
פרטי המצוות על סדר ההלכות לרמב"ם הלכות עירובין: מצות עשה אחת והיא מדברי סופרים ואינה מן המנין.
פרטי המצוות על סדר ההלכות לרמב"ם הלכות מגלה וחנוכה: יש בכללן שתי מצוות עשה מדברי סופרים ואינם מן המניין.
דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים?
מסכת קידושין דף מב/ב "דאמרינן דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים"
מסכת בבא קמא דף נו/א "דתימא לימא דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ובדיני שמים נמי לא ליחייב קמ"ל"
מסכת נדה דף יד/ב "אמר רבי ישמעאל "זהו שאומרין עליו דאדם גדול הוא היאך מניחין דברי הרב ושומעין דברי התלמיד"
מקל וחומר אם דברי הרב קודמים לדברי התלמיד, הרי תורה מהאלוהים, האם יש "רב" גדול ממנו? אם כך: איך מבטלים דברי אלוהים ומקבלים דברי תלמיד(רבנים)?
אם משה היה "רָבְּנוּ", הרי שכולם אחריו תלמידיו, אם כך: איך משנים דברי תורה לטוב או לרע? מסכת סנהדרין דף כט/א "דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעין דברי הרב שומעין אמר חזקיה מניין שכל המוסיף גורע"
סיני ועוקר הרים מי קודם?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סד עמוד א אמר רבי אבין הלוי: כל הדוחק את השעה - שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה - שעה נדחת מפניו, מדרבה ורב יוסף. דרב יוסף סיני, ורבה עוקר הרים. אצטריכא להו שעתא, שלחו להתם: סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא. מה הרעיון אחרי גמרא זו?
