ר' אברהם אבן עזרא מקטרג?
אבן עזרא קהלת ה והדבר השני שפיוטיו מעורביים בלשון תלמוד וידוע כי יש כמה לשונות בתלמוד ואינמו לשון הקדש וכן אמרו לשון מקרא לחוד ולשון תלמוד לחוד ומי הביאנו בצרה הזאת להתפלל בלשונות נכריות הלא נחמיה הוכיח המדברים לשון אשדודית ואף כי בעת התפלה ולמה לא נלמד מן התפלה הקבועה שהיא כלה דברי צחות בלשון הקדש ולמה נתפלל בלשון מדי ופרס ואדום וישמעאל, האם אבן עזרא מקטרג? ואולי הוא צודק? שהרי אם בני ישראל נגאלו ממצרים מפני שלא שינו לשונם = שפתם, לדבר ארמית זה שינוי שפה? לכן: אלפיים שנה אין גאולה? ולדבר אידיש אינו נחשב לשינוי שפה?
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בלק סימן (טז) ילמדנו רבינו בזכות כמה דברים נגאלו ישראל ממצרים, כך שנו רבותינו בזכות ד' דברים שלא שנו את שמותם, ול"ש(ולא שינו) את לשונם, ולא גלו מסתרים שלהם, ולא נפרצו בעריות, ל"ש שמותן שראובן ושמעון ירדו וראובן ושמעון עלו, ל"ש(ולא שינו) את לשונם שנא'מר (בראשית מה) כי פי המדבר אליכם שהיו מספרין בלה"ק =בלשון הקדש,
ויקרא רבה פרשה לב א"ר(אמר רב) חייא בר אבא כדאי היה גדור ערוה בעצמו שנגאלו ישראל על ידו, רב הונא אמר בשם בר קפרא בשביל ד'(4) דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שנו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה לא שנו את שמן ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין לא היו קורין ליהודה רופא ולא לראובן לוליאני ולא ליוסף לסטיס ולא לבנימין אלכסנדרי לא שנו את לשונם להלן כתיב (בראשית יד) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי וכאן (שמות ג) ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו וכתיב (בראשית מה) כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה ה רבי אליעזר הקפר ברבי אומר וכי לא היה בידם של ישראל ארבע מצות שאין כל העולם כדאי בהם שלא נחשדו על העריות. ולא על לשון הרע ולא שנו את שמם. ולא שנו את לשונם ומנין שלא נחשדו על העריות שנאמר ויצא בן אשה ישראלית (ויקרא כד י) להודיע שבחן של ישראל שלא היה ביניה' אלא זה ופרסמו ופרטו הכתוב.
ילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפה דבר אחר מה השושנה הזו נכרת בין החוחים כך היו ישראל ניכרים בין המצריים שלא שנו את שמם ולא שנו מעשיהם ולא היו שטופים בזמה ולא שנו את לשונם ולא היה בהם לשון הרע,
ספר התודעה: ליל הסדר - דינים, טעמים ורמזים למצוות הלילה ובספר 'בני יששכר' כתוב: לפיכך זכו ישראל למצוַת ארבע כוסות, כנגד ארבע זכויות שהיו בידם במצרים: שלא שִׁנו את שמותיהם, לא שִׁנו את לשונם, היו גדורים מן העריות, ולא היו ביניהם דילטורים (מלשינים); בוא וראה כמה גדול כח הגדר והסיָג, שאף-על-פי שנטמאו בכל שאר טומאות מצרים, כיון ששמרו על ארבעה גדרים אלה, נקראו מצוינים ובזכותן של הגדרים זכו לגאולה.
