בית הכנסת בונים במקום הכי גבוה, וגבוה מכל בתי העיר?
סדר היום בהלכה ובאגדה – הלכות בית כנסת – בניית בית כנסת

את בתך ואשתך ממנו. } {ועיין שם עוד דברים מבהילים.} {מקום גבוה} - בית הכנסת שהוא בית מקדש מעט, יש לבנותו במקום גבוה, וגם לעשותו גבוה ככל האפשר יותר מכל בתי העיר, כי זהו כבודו להיות כבית המקדש, כמו שנאמר (עזרא ט ט): "לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ". (סימן קנ סעיף ב. ה קסג)

מנחת שי –הלכות- סימן קנ סעיף ב' בית כנסת בונים במקום הכי גבוה וגבוה מכול בתי העיר.

המדרש שבית המדרש חיובו יותר גדול מבהכנ"ס.

סעי' ב' - בית הכנסת בונים במקום הכי גבוה, וגבוה מכל בתי העיר.
(בתוספתא) מגילה פ"ג הי"ד אין בונים אותו אלא בגובהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא. ובגמ' שבת יא. צריך להגביה אותה עד שתהיה גגה גבוה מכל בתי העיר שנאמר לרומם את בית אלוקינו.

בתוספתא מגילה פ"ג הי"ד אין בונים אותו אלא בגובהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא. ובגמ' שבת יא. צריך להגביה אותה עד שתהיה גגה גבוה מכל בתי העיר שנאמר לרומם את בית אלוקינו. ואמרו בגמ' שם שדוקא בתים אסור להגביה אבל קשקושי ואברורי מותר. ופירש הרא"ש מגדלים וברניות שלא משתמשים על גגותיהם. וכתב הרא"ש שאם גג הבית משופע ועולה מעל בית הכנסת, כיון שאין ראוי להשתמש עליו מותר כדין המגדלים, אבל אם גבוה הרבה מעל בית הכנסת ואפשר להשתמש בקירות הגג הפנימיים שיעשה שם עליה אסור. וכ"כ הגהות מימוניות שר"ת פירש על הא דאמרינן בגמ' כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה חריבה, שזה דוקא בגגות שלהם שהיו ישרים ומשתמשים עליהם אבל גג משופע שלא משתמשים עליו דומה לקשקושי ואברורי ומותר, ואעפ"כ ציוה לאחד מקרוביו שהיה גגו גבוה מבית הכנסת להגביה את בית הכנסת ועשו בנין אחד בקרן אחד גבוה מעל הבית.

וכ''פ מרן אין בונים בהכ"נ אלא בגבהה של עיר, ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם, לאפוקי בירניות (פירוש בנינים העשוים לנוי תרגום שכיות החמדה בירניות שפירן) ומגדלים שאין משתמשים בהם; וגג שהוא משופע ואינו ראוי לתשמיש, משערין עד המקום שהוא ראוי לתשמיש, דהיינו שאם יש עליה תחת הגג לא תהא גבוה יותר מבהכ"נ. הגה: ובשעת הדחק, או שיש מצות מלכות שאינן רשאים לבנות בהכ"נ כדינו, מותר להתפלל בבית אע"פ שדרין בעליה על גביו, ובלבד שינהגו בעליה שעליו בנקיות, כמו שיתבאר ס"ס קנ"א. (ב"י סימן קנ"ד בשם מהר"י בן חביב).

וכתב המ"ב (ס"ק ה') שיש מקומות שלא נזהרים בזה מהטעם שבתי הגויים גבוהים מעל בית הכנסת ואם כן אין היכר לבית הכנסת שהוא גבוה מכולם, ומכל מקום ראוי לכתחילה ליזהר בזה בכל מה דאפשר. (והיום בארצנו הקדושה אין טעם זה להתיר שכל הבתים של יהודים הם, ובפרט בשכונות החרדיות. ובילקו"י עמוד ריט' כתב שהמקילים יש להם אילן גדול לסמוך עליו, והוא המאירי שכתב שכל שלא בונים דרך שררה אלא להרבות בדיורין ועליות מותר. אולם דעת הרא"ש ור"ת שהבאנו לעיל שאוסרים גם בעליה שמשתמשים בה שהיא מעל בית הכנסת משמע דלית להוא היתר זה. אלא שיש לחלק בין גג של בית אחד שיש בו עליה שבו יש קפידא שלא יעבור את בית הכנסת, אבל בבנין רב קומות נחשב כאילו יש כמה בתים זה על גב זה ובכל בית בפני עצמו אין גגו עובר את בית הכנסת. עכ"פ הקבלן הבונה את הבנין שכל הבנין שלו עדיין לא ניצול מהאיסור. ועיין עוד בזה בהלכה ברורה אות י'. ובשו"ת שבסוף הספר סימן ח'. שסיים במקום שאפשר להחמיר ראוי לעשות כן, ובמקום שחושש שלא ישמעו לו מוטב שיהיו שוגגים). וכתב בביה"ל (ד"ה ברניות ומגדלים) שהר"ן פירש בירניות ומגדלים שעשויים לחוזק, וא"כ לפי"ז אין היתר בגג משופע שלא ראוי להשתמש בו למעלה שכל ההיתר של ברניות הוא לא ענין שלא משתמשים בו אלא משום שמירת העיר התירו. עוד כתב בביה"ל (ד"ה לא תהא) שגג משופע הגבוה מבית הכנסת ויש בו עליה שאסור, הוא גם באופן שריצפת העליה נמוכה מבית הכנסת, כיון שמשתמש בגג המשופע שנחשב לכותלי העליה והם גבוהים מבית הכנסת, אסור.

סדר היום בהלכה ובאגדה – הלכות בית כנסת – בניית בית כנסת

כתב הגר"ח פלאג'י: על ידי שנוהג קדושה בבית הכנסת, הקב"ה שומע תפלתו ומצילו מן האויבים, ויראה זרע, יאריך ימים, וחפץ ה' בידו יצלח, ולא ימות לשחת, ולא יחסר לחמו. ולאחר מותו, תנוח נפשו בקבר לשכון בטח, וגופו ועצמותיו אינם נרקבים. וקדושת בית הכנסת תוסיף תת כוחה לטהרו, וכאשר ינהג בקדושה, כך ינהגו עימו, כי כאשר עשה, כן יעשה לו. ע"כ.