דינא דמלכותא דינא?
משנה מסכת אבות פרק ג משנה ב רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו,
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף קיג עמוד א ומוכסין. והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא! אמר רב חנינא בר כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה; דבי ר' ינאי אמרי: במוכס העומד מאליו. איכא דמתני לה אהא: לא ילבש אדם כלאים אפי' על גבי עשרה בגדים להבריח בו את המכס, מתני' דלא כר"ע; דתניא: אסור להבריח את המכס, ר"ש אומר משום ר"ע: מותר להבריח את המכס; בשלמא לענין כלאים בהא קמיפלגי, דמר סבר: דבר שאין מתכוין מותר, ומר סבר: דבר שאין מתכוין אסור, אלא להבריח בו את המכס מי שרי? והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא! א"ר חנינא בר כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה; דבי ר' ינאי אמרי: במוכס העומד מאליו. ואיכא דמתני אהא: נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין - שהיא של תרומה, שהיא של בית מלך, אע"פ שאינה של תרומה, אע"פ שאינה של מלך; ולמוכסין, והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא! א"ר חנינא בר כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה; דבי ר' ינאי אמרי: במוכס העומד מאליו. רב אשי אמר: במוכס כנעני, דתניא: ישראל וכנעני אנס שבאו לדין, אם אתה יכול לזכהו בדיני ישראל - זכהו ואמור לו: כך דינינו, בדיני כנענים - זכהו ואמור לו: כך דינכם, ואם לאו - באין עליו בעקיפין, דברי ר' ישמעאל; ר"ע אומר: אין באין עליו בעקיפין, מפני קידוש השם. ור"ע, טעמא דאיכא קידוש השם, הא ליכא קידוש השם - באין, וגזל כנעני מי שרי? והתניא: אמר ר' שמעון, דבר זה דרש ר"ע כשבא מזפירין: מנין לגזל כנעני שהוא אסור? ת"ל: +ויקרא כ"ה+ אחרי נמכר גאולה תהיה לו,
מגיד משנה הלכות מלוה ולוה פרק כז הלכה א כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא אפי'לו בדברים שאינן תועלת המלך,
רדב"ז הלכות מלכים פרק ד הלכה א רשות יש למלך וכו'. פרק כה"ג פלוגתא דתנאי ואמוראי ופסק כדר' יוסי ושמואל שאמרו כל האמור בפרשת המלך מותר בו ואמרינן בכמה דוכתי דינא דמלכותא דינא ואפילו מלכי הגוים אמרי' בהו, דינא דמלכותא דינא: מה הפירוש הזה "ואפילו"? הרי ברור שמדובר על מלכי גויים ורק על מלכי גויים, האם במלך ישראל יש עניין שאין מלכותא דינא? תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק ח דף כא טור א /ה"ו רבי חגיי כד הוה מקים פרנסין הוה מטעין לון אוריתא לומר שכל שררה שניתנה מתורה ניתנה בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו,
מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קמד
כה תאמרון לאדני לעשו. בא וראה יעקב ישן והב"ה והמלאכים משמרים אותו, דכתי' והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו והנה י"י נצב עליו (שם, כ"ח, י"ב - י"ג), והוא משלח: כה תאמרון לאדני לעשו. הה"ד מעין נרפש מקור משחת צדיק מט לפני רשע (מש' כ"ה, כ"ו). ד"א א"ל הב"ה ליעקב: לא דייך שעשית את הקדש חול, אלא שאני אמרתי ורב יעבד צעיר (בר' כ"ה, כ"ג), ואתה אמרת עבדך יעקב, חייך כדברך כן יהיה, הוא ימשול בך בעולם הזה ואתה תמשול בו לעולם הבא. אמר לפניו: רבון כל העולמים, אני מחניף לרשע בשביל שלא יהרגני. מכאן אמרו: מחניפין לרשעים מפני דרכי שלום. כה אמר עבדך יעקב, לימדה תורה דרך ארץ לחלוק כבוד למלכות. ר' היה כותב לאנטונינוס: יהודה עבדך שואל בשלומך, לחלוק כבוד למלכות כאשר עשה יעקב לעשו. פרקי ר' אליעזר פ' ל"ה, ובילמדנו.
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן (יא) ויבאו שני המלאכים סדומה ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם, מתלא אמר קרב לגבי דיהנא ואידהן, ולפי שנתחבר לוט לאברהם למד הכנסת אורחין ויאמרו לא מכאן אמרו חכמים שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול שבאברהם כתיב ואקחה פת לחם וסעדו לבכם ויאמרו כן תעשה, אבל בלוט כתיב ויפצר בם מאד ויסורו אליו, ומצות אפה ויאכלו, והלא אין אכילה למלאכי השרת, אלא ללמדך דרך ארץ שלא ישנה אדם ממנהג המדינה, אתה למד ממשה שהרי משה שעלה למרום כתיב בו ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה (שמות לד), אלמלא היה שם אכילה ושתיה היה אוכל ושותה, והמלאכים שבאו לבקר את אברהם ושבאו לשחת את סדום ולהציל את לוט כתיב בהן ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו.
