חג שבועות איך זה שהחג הזה, הפך לחג "קבלת התורה"? ואפילו פעם אחת לא מוזכר בתורה, שזה יום "קבלת התורה"? או שזה חג לכבוד "קבלת התורה"? מה עניין קציר, קמה, ועומר, אצל קבלת התורה? מדוע צריך לספור חמישים יום, אם זה תמיד נופל באותו תאריך, ו' בסיוון?

ויקרא כג פרשת אמר (ט) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמר:(י) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תָבאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת- עמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכּהֵן:(יא) וְהֵנִיף אֶת-הָעמֶר לִפְנֵי יְהוָֹה לִרְצנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכּהֵן: רש"י ממחרת השבת - ממחרת יום טוב הראשון של פסח, שאם אתה אומר שבת בראשית, אי אתה יודע איזהו:

(יב) וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת-הָעמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעלָה לַיהוָֹה:(יג) וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָֹה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין: מדוע החליטו "חכמים" לחבר בין פסח לספירת העומר? הרי בפירוש מדבר הכתוב על הקציר?

(יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת-קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדרתֵיכֶם בְּכל משְׁבתֵיכֶם: רש"י וקלי - קמח עשוי מכרמל רך שמייבשין אותו בתנור: וכרמל - הן קליות שקורין גרניד"ש [שבולים]: אם קלי עשוי מכרמל? מדוע נכתב "וְקָלִי וְכַרְמֶל"? ולא נכתב וקלי מכרמל? האם ציווי זה התבטל מפני שאין קרבן? מה פירוש "לֹא תֹאכְלוּ... עַד הֲבִיאֲכֶם"? בכל משבתיכם - נחלקו בו חכמי ישראל, יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ, ויש אומרים לא בא אלא ללמד שלא נצטוו על החדש אלא לאחר ירושה וישיבה, משכבשו וחלקו: מדוע נחלקו? האם אין "מסורת" "תושב"ע"? ורש"י (יז) ממושבתיכם - ולא מחוצה לארץ: אם כך: מושבותיכם? זה כן חוץ לארץ? או לא?

(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימת תִּהְיֶינָה: רש"י ממחרת השבת - ממחרת יום טוב: תמימת תהיינה - מלמד שמתחיל ומונה מבערב, שאם לא כן אינן תמימות: האם

האם הספירה אינה תלויה בהבאת העומר? הרי הספירה נקראת "ספירת העומר", אם כך: איך זה שהספירה נקראת "ספירת העומר" ובלי קשר להבאת העומר? וכל זאת למרות שבכתוב נאמר "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר"? איך זה שאין שום התייחסות לחלק מהפס' "מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר"?

מה פירוש "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימת", אם הכוונה כביכול לשבע שבועות ללא קשר לשבתות ממש? האם סופרים שבועות, ולא שבתות? אולי הכוונה גם ב"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", לאחר שבוע של פסח, מפני שאם שבע שבתות זה שבע שבועות, מדוע "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", זה לא ממחרת השבוע?

(טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה: רש"י (טז) השבת השביעת - כתרגומו שבועתא שביעתא: עד ממחרת השבת השביעת תספרו - ולא עד בכלל, והן ארבעים ותשעה יום: חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' - ביום החמשים תקריבוה. ואומר אני זהו מדרשו, אבל פשוטו עד ממחרת השבת השביעית, שהוא יום חמשים, תספרו. ומקרא מסורס הוא: הרי כתוב לספור חמישים יום, מדוע סופרים רק ארבעים ותשע? אם הספירה מתחילה ממחרת השבת (שהוא ערב שני של פסח), איך "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" השביעית, שהוא חג שבועות, יוצא היום החמישים? הרי היום החמישים צריך להיות אחרי חג השבועות? החג צריך להיות אם כך, ביום הארבעים ותשע, מפני ש"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", אמורים לספור את היום החמישים?

(יז) מִמּוֹשְׁבתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוָֹה: רש"י ממושבתיכם - ולא מחוצה לארץ: איך מכאן לומדים, שרק מהארץ?

(יח) וְהִקְרַבְתֶּם עַל-הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן-בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עלָה לַיהוָה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ לַיהוָֹה:(יט) וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים:(כ) וְהֵנִיף הַכּהֵן אתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה עַל-שְׁנֵי כְּבָשִׂים קדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָֹה לַכּהֵן:(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא-קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל-מוֹשְׁבתֵיכֶם לְדרתֵיכֶם: מה זה "כָּל-מְלֶאכֶת עֲבדָה" הרי מותר לעשות מלאכות לצורך אוכל נפש?

ויקרא כג פרשת אמר (כב) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: רשב"ם ובקוצרכם - ממחרת הפסח לאחר הקרבת העומר:

הנה ספירת ה"שבתות" של שנת 2006. ערב פסח. אם "שבת" היא כל ערב חג, ולא רק "שבת בראשית" איך בדיוק מסתדר ספירת "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה"? או שאולי לחלק הזה של הטקסט אין חשיבות?

ערב פסח של שנת 2006 יצא בתאריך 12/4 יד' בניסן, והוא יום רביעי בשבוע, ויום חמישי בשבוע 13/4 הוא פסח, והוא כמו יום שבת, "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא יום שישי בשבוע, ה-14/4 היה יום א בספירת העומר,

1     15/4 שבת בחוה"מ פסח                  ב לעומר

2     19/4 שביעי של פסח  יום רביעי      ו לעומר         כא ניסן

3     22/4 שבת                                ט  לעומר        כד ניסן

4     29/4 שבת                                טז לעומר         א  אייר

5     6/5   שבת                                כג לעומר         ח  אייר

6     13/5 שבת                                ל  לעומר         טו אייר

7     20/5 שבת                                לז לעומר        כב אייר

8     27/5 שבת                                מד לעומר        כט אייר

9      2/6  חג שבועות                                              ו  סיון

עד חג שבועות, ללא חג שבועות, נספרו 8 שבתות, אבל צריך לספור רק שבע, "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה", ואם "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" צריך לספור 50 יום, אם כך: עד "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הרי יש 9 שבתות, ולא 7. ואם הכוונה שבת = שבוע ימים, אז "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", צריך להיות אחרי שביעי של פסח, ולא אחרי ערב פסח ראשון,

                                                                חג מתן תורה?

אם כך איך קרה שלאורך כל הפרשה ולאורך כל התנ"ך אין ואפילו לא אזכור אחד לזה שזה הוא יום קבלת התורה?

שמות כג (יד) שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:(טז) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:(יז) שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָֹה:(יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:

שמות לד (כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:

ויקרא כג (ט) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן: איזה חג זה ומי החליט שזהו חג שבועות?

(יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָֹה לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן: מי החליט שחג זה מתחיל בפסח?

(יב) וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוָֹה:(יג) וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָֹה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין:(יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם:(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: האם אין חשיבות להבאת העומר בספירה? הרי הספירה נקראת "ספירת העומר", אם כך: איך זה שהספירה נקראת "ספירת העומר" ובלי קשר להבאת העומר? וכל זאת למרות שבכתוב נאמר "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר"? איך זה שאין שום התייחסות לחלק מהפס' "מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר"? ויקרא כג פרשת אמר (כב) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: רשב"ם ובקוצרכם - ממחרת הפסח לאחר הקרבת העומר:

מה הטעם בספירה אם תמיד חג השבועות מסתיים ביום ו בסיוון? הספירה התבצעה מפני שהיא נפלה תמיד בזמן אחר, לאחר הקציר והבאת העומר, ולא נפל חג השבעות תמיד באותו תאריך ו' בסיוון, כמו שאנו עושים היום שהוא נופל תמיד באותו תאריך? אם החג נופל באותו תאריך מדוע החיבור בין הקציר והבאת העומר לחג? "חכמים" דקדקו על כל אות ופסיק כאילו, ולא שאלו מדוע אין לחג השבועות תאריך מדויק? (וכדי לראות את ההשוואה בין החגים בתיקיה זו במסמך שבועות ללא תאריך) 

(טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה: (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוָֹה:(יח) וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַיהֹוָה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָֹה:(יט) וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים:(כ) וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָֹה לַכֹּהֵן:(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם:(כב) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: רשב"ם ובקוצרכם - ממחרת הפסח לאחר הקרבת העומר:

במדבר כח (כו) וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (כז) וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם אַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה:(כח) וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד:(כט) עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים:(ל) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם: איך זה שבשום מקום בתורה לא מוזכר שחג זה הוא חג קבלת התורה?

דברים טז (ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת: האם "מֵהָחֵל" "תָּחֵל" אלו מילים ללא משמעות? האם הן סתם נכתבו מדוע אף פרשן אינו מתייחס אליהן?

רש"י מהחל חרמש בקמה - משנקצר העומר שהוא ראשית הקציר: הרי לא מתחילים לקצור בשבוע של פסח, ובטח לא ביום הראשון של פסח?

רמב"ן מהחל חרמש בקמה טעמו מהחל לכם חרמש בקמה, כי כבר הזכיר מתי נתחיל להניף חרמש בקמה בעומר שהיא ראשית קצירנו ומדרשו (ספרי קפו) ללמד על העומר שלא תהא קצירתו אלא בחרמש: איך מתחילים ספירה בערב שני של פסח? הרי עוד לא קצרו את העומר? ומה פירוש רק בחרמש? אם עשה זאת במגל אינו חייב עומר? והיום שאנו קוצרים במכונות גם אין חובת עומר? הרי אם כך אז גם הכלי רכב של שבת אינם מה שהיו פעם, אולי מותר לנהוג בשבת במכונית? זה לא חמור ושור? לפי פרשנות זו לרכב על סוס או גמל מותר? הרי נאסר עלינו בשבת רק שורך וחמורך? לא סוסך וגמלך? האם אלוהים לא יודע ראשית ואחרית? הרי ידע שיהיו ימים שיקצרו במכונות, מצווה לעולם עומדת אם כך כוונת הכתוב  היא הקצירה ולא באיזה כלי תתבצע.

(י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ: רש"י מסת נדבת ידך - די נדבת ידך הכל לפי הברכה הבא שלמי שמחה וקדש קרואים לאכול: איך הפך החג הזה לקבלת התורה?

(יא) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: איך זה שמשה אינו מזכיר שחג זה קשור ל"קבלת התורה"? ומה עניין "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" מה הצורך בקמה? ובחרמש? לחג שהוא חג "קבלת התורה"?

(ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת:(י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ:(יא) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:(יב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה:

(טז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָֹה רֵיקָם:(יז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: מדוע "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר" חשוב? האם משה או האלוהים לא ידעו אחרית כראשית? האם עשית החגים כזיכרון אמורה להיות בכל מקום? ובכל מצב? או שלא? מדוע לא מזכיר הכתוב שהחגיגות הן ל"קבלת התורה"? כל מה שמוזכר זה קציר? אוכל? בחג שאמור להיות התחברות ל"תורת ישראל" לפי "חכמים"?

סדר ספירת העומר:

הִנְנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעוֹמֶר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה. שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה:

וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעוֹמֶר: שבע שבתות תמימות? שבעה שבועות שלמים? משבת לשבת? ממש שבת? האם הכוונה לְמָה שנקרא שבת בראשית?

אם היו "חכמים" סופרים נכון, היו צריכים להתחיל לאחר ערב פסח שני (שהוא מוצאי פסח), אז יש זמן לקצור את העומר, מיום שנגמר חול המועד של פסח, ועד יום השבת הקרוב, אז לאחר יום השבת הראשון, שנופל לאחר ערב פסח שני(שהוא מוצאי פסח),, היו מתחילים לספור את העומר ביום ראשון, ואז גם השבועות היו מסתדרים להם במדויק, שבע שבועות, והיום החמישים של הספירה, היה נופל ביום ראשון, לאחר ארבעים ותשעה ימים, ושבעה שבתות תמימות,  הרי מה הרעיון לספור 50 יום, אם תמיד זה נופל באותו תאריך/יום? הרי לכול החגים יש תאריך קבוע, לחג הזה אין תאריך קבוע, כל הרעיון בספירת החמישים, שזה לא נופל כל שנה, באותו היום/תאריך,

ויקרא כה (א) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמר:(ב) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֹה:(ג) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ:(ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֹה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמר:(ה) אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ:(ו) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ:(ז) וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל- תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכל:(ח) וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה:(ט) וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל-אַרְצְכֶם:(י) וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל-ישְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ:(יא) יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת-סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת-נְזִרֶיהָ:(יב) כִּי יוֹבֵל הִוא קדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן-הַשָּׂדֶה תּאכְלוּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ:(יג) בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ:(יד) וְכִי-תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל-תּוֹנוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו:(טו) בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי-תְבוּאת יִמְכָּר-לָךְ:(טז) לְפִי רב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ כִּי מִסְפַּר תְּבוּאת הוּא מכֵר לָךְ:(יז) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: