המושג "פריצת דרך" נתפס בדרך כלל כתוצאה של תהליך,

"פריצת דרך" =

ננסה לתת פירוש למושג באמצעות המשמעות המילולית הפשוטה שלו, לא כתוצאה אלא כדרך,

דוגמא: שני אנשים הגרים באותו רחוב, ונוסעים כל יום לאותו מקום עבודה, כל אחד נוסע בדרך אחרת לעבודה, על בסיס קבוע, אחד מהם מגיע כל יום חצי שעה אחרי השני, בשיחה בניהם, הסתבר למאחר שחברו נוסע בדרך אחרת, וחוסך את חצי שעת הנסיעה,

מכאן אפשר להבין שכדי לשפר ביצועים, אנו חייבים לצאת מקיבעון מחשבתי, ולחפש "דרכים חדשות" אשר "יקצרו לנו את "הדרך", או בכלל "יסללו לנו דרך חדשה" למטרה,

דעותיי ביחס לכל דבר, הן רק דעותיי, דעתי אינה "תורה למשה מסיני", ובטח שאינה חוכמה יוצאת מגדר הרגיל, ובטח שאינה אמת מוחלטת, ובסופו של דבר זו רק דעתי,

"ארתור שופנהאואר אמר שכל אדם מציב גבולות דמיונו כגבולות העולם, בעקבות אמירה זו ופס' משלי אני רוצה להציע הגדרה לטיפשות, ככל שאדם מרבה להאמין שגבולות דמיונו הם גבולות העולם, כך הוא טיפש יותר, אדגים את קריטריון הטיפשות: פלוני יכול להיות מדען מבריק באופן שלא ייאמן, אך אם הוא מאמין שבמשוואות שלו טמונים כל סודות הבריאה, הוא לא ממש חכם – למען האמת, הוא אפילו לא נמצא בקשר עין עם החוכמה: אולם מי שאינו אמון על רזי הפילוסופיה ייחשב חכם אם הוא חש פליאה אמיתית לנוכח כל הסובב אותו,

איש חכם מלא פליאה על שמשהו בכלל קיים."

"החכם אינו רואה את אותו העץ שרואה הטיפש" (וויליאם בלייק)

"באופן לא כל כך מפתיע, אלברט איינשטיין לא נפל ברשת של קריטריון הטיפשות, איינשטיין מעולם לא הציב את גבולות דמיונו כגבולות העולם, המדען הגדול סבר, למשל, שתורת היחסות שלו אינה מדויקת באופן מוחלט, כי שום תורה מדעית המתארת את העולם אינה יכולה להגיע לדיוק מושלם, - תורת היחסות פשוט מדויקת ונכונה יותר מהתורה הקלאסית של ניוטון, איינשטיין גרס שכל תורה המתיימרת לבאר את העולם בכללותו אינה יכולה להיות מדויקת, ואם תורה מדויקת הרי אין היא מתארת נכונה את העולם"(קהלת הפילוסוף המקראי - בשערי החוכמה פרק ג' עמ' 66 - 67)

"ככה אני" או "זה אני" מלמד על דפוס התנהגות קבוע, "שאינו ניתן לשינוי", 

ההיסטוריה האנושית מלמדת שאם לא היינו משנים את דפוסי התנהגות שלנו, היינו נשארים באותו מקום שבו התחיל המין האנושי, הרי ההישרדות שלנו היא המכתיבה את דפוסי ההתנהגות שלנו, ובמקרה ותצטרך לשנות דפוס התנהגות קבוע שלך מחוסר ברירה, האם גם אז תאמר "ככה אני" או "זה אני"? האם תהייה מוכן "לשלם" "מחיר גבוה"? לכן: אף אחד אינו מכריח אותך לשנות את דפוסי ההתנהגות שלך ללא רצון, אבל אם תשמע על דרך אחרת להתנהל, ולאחר שתנסה אותה תגלה שהיא טובה יותר מ"ככה אני" או "זה אני" האם לא תשנה את דפוס התנהגותך?

לכן: כהצעה: הקשב למה שאומרים, אינך חייב לשנות כלום אם לא תמצא שהדרך שהציעו לך טובה יותר, תכונה אחת טבועה בכל שוטה, שהוא רואה עצמו חכם מכל אדם, ושום איש לא יוכל להוכיח לו שהוא שוטה,  "הידע שלנו הוא אי קטנטן בתוככי אוקיאנוס של חוסר ידיעה" (יצחק בשביס זינגר) (עמ' 79)

משנה מסכת אבות פרק ד משנה א בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם.

איזהו חכם – הלומד מכל אדם,  הדגש על הלומד, כי החכם לעולם לומד, והטיפש יודע/חושב שסיים ללמוד!

אדם נעשה חכם, כשהוא לומד לקח מדברים שעשה, כשהיה טיפש.

"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות"

"כל הלומד מדעים ואינו משמש בהם לטובתם ולתועלתם של אחרים, דומה לאדם שחורש ואינו זורע,... מי שסבור שהדבר החשוב ביותר בחיים, הוא רק ללמוד ולדעת, דומה לאותו פרפר הנמשך אל הנר, הוא עצמו נשרף וגם מחשיך את האור, ... אל תפחדו מחוסר ידיעה, אלא מידיעת שקר(כוונתו לאדם המחזיק בדעתו למרות שיש מידע אחר, המראה שהוא טועה), כי היא מקור כל הרע בעולם, אדם שייבהל בראותו את האמת ניצבת מולו, ולא יאמץ אותה אל חיקו אלא יקבל את השקר תחתיה, לא ידע לעולם מהו הדבר הנכון לעשותו,"(טולסטוי) (קהלת הפילוסוף המקראי - בשערי החוכמה פרק ג' עמ' 64)

אין חכמה בלחפור עמוק, החכמה: לדעת היכן לחפור,

השקעה היא: ההסכמה "לשלם מחיר" עבור רצוננו במטרה מסוימת, לכן: אם החלטת להשקיע, לך במלוא כוחך, אל תיכנע, ואל תתעצל, גם אם קשה, החיים הם כמו רכיבה על אופניים, צריך כל הזמן להתקדם מבלי לעצור, כדי לא לאבד שיווי משקל, וזכור: כשקשה אתה בעליה!  וקשה יש גם בלחם ואוכלים אותו, לאכול מלח בכפית כנראה יהיה מעשי טיפשי, אבל מולחים דברים כדי להוסיף להם טעם, ולימון למרות היותו חמוץ מוסיף טעם למאכלים, וממנו עושים לימונדה,