נשתכחה תורה מישראל?

מסכת אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. האם כותב התנ"ך טעה? שהרי במשנה נמסרו הדברים מאחד לאחד, ובפס' הבאים נכתב שהיה נתק? דברי הימים ב טו (ג) וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה:(ד) וַיָּשָׁב בַּצַּר לוֹ עַל יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם:(ה) וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת:(ו) וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי וְעִיר בְּעִיר כִּי אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל צָרָה: 

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד עמוד א

ואמר רבי (אליעזר) +מסורת הש"ס: [אלעזר]+ מאי דכתיב +שמות ל"ב+ חרות על הלחת - אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כ עמוד א

דאמר ריש לקיש: הריני כפרת רבי חייא ובניו. שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה. 

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קג עמוד ב

ר' חייא עסוק במצות הוה, ורבי סבר: לא אפגריה. והיינו דכי הוו מינצו ר' חנינא ור' חייא, א"ל ר' חנינא לר' חייא: בהדי דידי מינצת? דאם חס ושלום נשתכחה תורה מישראל, מהדרנא ליה מפלפולי! א"ל ר' חייא: אנא עבדי דלא משתכחה תורה מישראל, 

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

משה. אמרו לו ליהושע שאל! א"ל: +דברים ל'+ לא בשמים היא. אמרו לו לשמואל שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה. אמר ר' יצחק נפחא: אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו של משה. אמרו לפנחס שאל! אמר ליה לא בשמים היא. א"ל לאלעזר: שאל! אמר להם: אלה המצות - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. 

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך! אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי +שמות ל"ג+ ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל? מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו. אמר לו הקב"ה: לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה, שנאמר +יהושע א'+ ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' וגו'. במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה.

מדרש תהלים (בובר) מזמור קיט

אל תאמר לכשאפנה אשנה, אלא בכל שעה ושעה הוי עושה, אמר הקב"ה לא תאמר כן אלא סרס המקרא ודרשהו הפרו תורתך עת לעשות לה', אם ראית הדור שהניחו את התורה ורפו ידיהם ממנה מיד נשתכחה התורה,

אליהו רבה (איש שלום) פרשה כט

מן העולם, עליו הוא אומר, אוי לרשע רע וגו' (ישעיה ג' י"א), תחלת מעשיו מה הן, נתקבצו כל ישראל ודוד עמהם, להעלות את הארון (וגו') (ש"ב =שמואל ב'= ו' ודהי"א =ודברי הימים א'= י"ג), ונשתכחה מהן הלכה, אמרו כולם, בא ארון משדה פלשתים בעגלה, אף בעגלה יבוא לבית דוד מלך ישראל, והקב"ה נשבע בשמו הגדול ביום שנשא עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה במצרים לשם שמים,

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק יד

וכן מצינו בתורה, דכתיב וחצית את המלקוח בין תופשי המלחמה היוצאים בצבא ובין כל העדה (במדבר לא כז), ומה שעשה דוד מן התורה עשה, ומה שכתוב וישימה דוד לחוק (ש"א ל כה), כי נשתכחה מצוה זו וחידשה הוא ונקראת על שמו, למדנו כל המחדש דבר שנהיה ונשתכח, בהתחדשו נקראת על שמו, 

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי-תשא רמז שצא

אם משים אדם לחייו כאבן זו שאינה נמחית תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו, ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב חרות על הלוחות אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל,

ילקוט שמעוני תורה פרשת עקב רמז תתע

ללמדו אינו מצווה ללמוד, ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה, אמר קרא ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם, אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שבתחלה מי שהיה לו אב מלמדו תורה מי שלא היה לו אב לא היה מלמדו תורה, מאי דרוש ולמדתם אותם קרי ביה ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות,

בתי מדרשות ח"ב מדרש אותיות דר"ע (נוסח א')

שרה של תורה, שנאמר (תהלים מה, ג) יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם, ונתן לו למשה במתנה, שנאמר (דברים י, ד) ויתנם יי אלי. ואחר כך נתקיימה לו ושוב לא נשתכחה לו, ומנין שנתקיימה לו, שנאמר (מלאכי ג, כב) זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים, תורת משה, אילו תורה ונביאים וכתובים, חקים אלו הלכות ושמועות, ומשפטים