בריאה יש מאין?
השקפת היהדות שהעולם נברא מן האין המוחלט, (רמב"ם מורה נבוכים עמ' שט) איך מסתדרת השקפה זו עם הרעיון של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"/"מחזירי התשובה" "להוכיח/להצדיק" את "קיומו" של האלוהים דרך ה"הוכחה"/השאלה, "האם ראית מוצר שנוצר ללא יוצר?" הרי השאלה שתשאל כנגד תהיה: "האם ראית מוצר שנוצר יש מאין?"
רד"ק ישעיהו פרק מג (ז) ולכבודי בראתיו, שהוצאתיו מאין ליש כי לא היה שם דבר שנברא ממנו:
רלב"ג, רבי לוי בן גרשון/גרשם, נולד בשנת ה"א מ"ח [1288] בפרובנס, ונפטר כנראה בשנת ק"ד [1344]. "כמו אריסטו אף הוא סובר שהאלוהים הוא מחשבה עליונה, ולדעתו אפשר לייחס אליו גם תארים חיובים במדרגה עליונה, ובתכלית השלמות, (וזאת בניגוד לדעתו של הרמב"ם הסובר: שהעולם נברא יש מאין, ואחדות הבורא שוללת כל תארים חיובים ויש להבינם הבנה שלילית) אף הוא(הרלב"ג) הורה חידוש העולם(כהרמב"ם וחכמי ישראל) אבל לא יש מאין, אלא מחומר היולי קדמון, ע"י רצונו החופשי של הבורא, בידיעת הבורא קשורים רק הכללים, אבל לא הפרטים, הצורות ולא החומרים, מכאן שרצון האדם חופשי בבחירתו, כי האדם בתור פרט אינו קשור בידיעת הבורא," תולדות הפילוסופיה, מימי קדם ועד ימינו, דר' משה זאב סולה עמ' 112
ספר האמונות והדעות מאמר א (כתב ר' סעדיה גאון)
אומר, כי אלהינו יתברך ויתעלה הודיענו כי כל הדברים מחודשים, והוא חדשם לא מדבר(יש מאין) כמו שאמר (בראשית א' א') בראשית ברא אלהים וגו'. ואומר עוד (ישעיה מ"ד כ"ד) אנכי י"י עושה כל נוטה שמים לבדי וגומ'. ואמת זה אצלנו באותות ובמופתים וקבלנוהו. אם הרלב"ג הטוען שהעולם לא נברא יש מאין אלא מחומר היולי, בעצם לא קיבל הרלב"ג אותות ומופתים כר' סעדיה גאון? אמנם ר' סעדיה גאון חי(נולד במצרים בשנת ד"א תרמ"ב (882). לפני הרלב"ג אבל זו דעתו(של סעדיה גאון) על הטוענים שהעולם לא נברא יש מאין אלא מחומר היולי, ספר האמונות והדעות מאמר א והדעת השביעי דעת מי שאמר בארבעה יסודות וההיולי, ואלה הם יותר סכלים מכל מי שקדם זכרם, מפני שקיימו העשוי עושה, וקיימו הדברים לא עצם ולא מקרה, האם בעצם קורא סעדיה גאון לרלב"ג סכל = ירמיהו ה (כא) שִׁמְעוּ נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ: מצודת דוד עם סכל - עם טפש ואין להם לב משכיל:
קהלת ב (יז) וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ:(יח) וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ שֶׁאַנִּיחֶנּוּ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי:(יט) וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ גַּם זֶה הָבֶל:
קהלת י (ג) וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל כְּשֶׁסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא:
רש"י ואמר לכל סכל הוא - בהליכתו ובדבורו הכל מכירין שהוא שוטה:
אבן עזרא וגם בדרך - והסכל בכל עסקיו ודבריו יראה חוסר שכלו ודעתו ואפי' כשהוא הולך בדרך וכאילו הוא קורא על נפשו ומראה קלונו ומודיע חסרונו לכל וזה ענין ואמר לכל סכל הוא כאילו בפיו יאמר לכל שהוא סכל:
בריאת העולם, יש מאין (מתוך "משמעות" פייסבוק)
לפי ההיגיון, כל אחד יודע, שהיה מצב ״לפני״ בריאת העולם, איפה שלא היה כלום, ״אין ואפס״, ואחרי בריאת העולם היה ״יש״, עולם גשמי. וזה מה שנקרא ״בריאה יש מאין״. ומדה זו היא שבחו של הקדוש ברוך הוא לבדו!
שאין ביכולת שום נברא לברוא יש מאין ולהחיותו. ואי אפשר לשום נברא ושכל להבין מדה זו של הבורא ויכלתה לברוא יש מאין ולהחיותו, שהיא למעלה משכל הנבראים כי היא ממדת גדולתו של הקב״ה.
לפי איזה הגיון? ומי הוא "כל אחד יודע"? ואם אין יכולת של שום נברא, ואין בשכל האדם או למעלה משכל האדם להבין, איך הבנת אתה, וה"כל אחד יודע"? ומה יהיה על הרלב"ג שהאמין שהעולם נוצר, אבל לא יש מאין, האם הוא אינו נכלל ב"כל אחד יודע"?
"אל לנו, אנשים עם מוחות סופיים, לעסוק באינסוף" גלילאו גליליי אי אפשר להשתמש במילים "שווה", "קטן", "גדול", ובכלל, כאמור, עדיף לבעלי מוח סופי להתרחק מכל עיסוק באינסוף,
אל לנו בני אדם אנושיים אשר להם תחילה וסוף, לעסוק באינסוף שהוא האלוהים!
אל לנו בני אנוש אשר להם ראשית ואחרית, לחקור את היוצר, אשר אין לו עבר, ואין לו עתיד, וכולו הווה, יואב הכהן
