דברי השקפה | הרב יוסף דב סולוביצ'יק

הספר "זמן חרותינו" מכיל מסות ומאמרים לחג הפסח מאת הגרי"ד סולייבצ'יק זצ"ל.

ליל הסדר הוא בבחינת שחזור וחוויה מחדש של הדרמה של יציאת מצרים, שבה חזה כל יהודי בהתגלות ה'. בשל כך, הוא "ניחן באיכות יחידה במינה ומרתקת, מרומם בקדושתו וזוהר ביופי מסנוור". הוא בעל ממדים חווייתיים ושכליים רבי עומק, הארוגים במרקם העשייה ההלכתית. המצווה המרכזית שבו, סיפור יציאת מצרים, מחייבת לימוד והוראה, סיפור ועשייה סמלית, שבח והודאה.

הרב סולוביצ'יק ממשיך ומסביר כיצד ניתן לשמוע את הֵדיו של הסדר בתחומים החורגים הרבה מעבר לגבולותיו של לילה אחד. הסדר מלמדנו על גישתה של היהדות אל הסעודה, אל לימוד התורה, אל הזהות הלאומית ואל טיבה של החירות. יציאת מצרים איננה רק סיפורו של אירוע שהתרחש בעבר הרחוק; זו משנתו של העם היהודי, הפילוסופיה של תולדותינו.

לאור תובנה זו, פורשׂ המחבר בפנינו מראות חדשים, לא רק של ימים עברו, אלא גם של עתידנו ושל ההווה שבו אנו חיים.

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבת יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעוד הוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

הספר "אדם וביתו" מתמקד במערכות היחסים בתוך המשפחה – בין בני הזוג ובין הורים לילדים. לדעת הרב סולוביצ'יק, פיתוח מערכות הולמות של יחסים משפחתיים הוא דבר נחוץ לשם "גאולת האדם", לא רק בשל חשיבותן של מערכות יחסים אלו, אלא גם משום שבאמצעותן לומד האדם "כיצד לאהוב, לירֹא ולעבוד את הא-להים".

תובנות הספר מושרשות בתיאוריה על האישיות האנושית, היא "תורת האדם", היונקת הן מהתעמקותו של הרב סולוביצ'יק בתנ"ך, בתלמוד, במדרש ובספרות ההלכה, והן מהתמצאותו המקיפה בפילוסופיה ובספרות הכללית. גישתו מציגה אמונה עמוקה ברלוונטיות הנצחית והאוניברסלית של התורה, ומלמדת על ביטחונו המוחלט בהלכה ובכוחה לשקף אמיתות עמוקות על אודות האדם בעומדו בפני קונו, ביחסיו עם סביבתו ובינו לבין עצמו.

הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבת יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעוד הוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

"על התשועות" מאמרים ומסות על חגי פורים וחנוכה מאת הרב סולובייצ'יק.

פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות.

ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור.

גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.

כריכה קשה

הספר "מן הסערה"  מעצב תגובה יהודית - במישורי השכל, הרגש והמעשה - לתופעות הסבל, המשבר והמוות. דיונו של המחבר בהלכות אבלות מתמקד ביחס שבין מעשיו החיצוניים של האבל לבין עולמו הפנימי. ניתוח הלכתי חודר מתמזג בדפים אלה עם שרטוט עדין ורב-עוצמה של דיוקנו הפילוסופי והפסיכולוגי של האדם הנתון בייאוש ובמצוקה.

הרב סולוביצ'יק מדגיש שהדרישות ההלכתיות שעניינן באבלות ובהספד מבוססות על הכרה בייחודו של כל אדם, שכן רק הכרה זו מאפשרת הערכה נכונה של אותו אובדן שאין לו תחליף. לימוד גישתה של היהדות כלפי המצב האנושי עשוי לעורר את רגישותו של הלומד לצורך לעמוד על משמעות קיומו, להעריך את ייעודו האישי ואף לחתור להגשמתו. דרך תובנות אלו ואחרות, עשוי עצם לימוד הנושאים שבמסות אלו להיעשות למעשה בונה, מזכך ואף גואל.

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבת יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעוד הוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.

הספר 'דברי הגות והערכה' מאת הרב סולובייצ'יק מביא בפני הקורא שנים עשר ממאמריו המפורסמים של הרב סולוביצ'יק אשר תורגמו לראשונה לשפה העברית.

"איש האמונה הבודד" הוא שמה של מסה עיונית שכתב הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק באנגלית ואשר ראתה אור בשנת תשכ"ה . מסה זו נועדה "להגדיר את הבעיה הגדולה הניצבת בפני איש האמונה בן זמננו, והיא מתארת את תחושת בדידותו של המאמין "בשל מצבו המיוחד בחברה החילונית שלנו".   המסה פותחת באמירה אישית על הרקע לכתיבתה ועל הדילמה האישית של המחבר שתמציתה - "אני בודד".  בדידותו של איש האמונה בעידן המודרני אין לה פתרון, ועם זאת, הגדרתה מבהירה למאמין את מעמדו ואת מחויבותו. במסה זו מנתח הרב סולוביצ'יק את מקומו של איש האמונה ואת תפקידו בעולם ובקהילה באמצעות הצגת שני טיפוסים - איש ההדר ואיש האמונה - המבוססים על שני התיאורים של בריאת האדם בספר בראשית.

איש ההדר הוא התיאור העולה מבריאת האדם (בראשית א 26 - 30): אדם יוצר שנברא בצלם אלוהים והתברך "בכוחות כבירים" להגשמת ייעודו: שליטה והצלחה, "ניצחון על כוחות הטבע" - כפי שמדגים זאת המדען המודרני. שלח אך איש ההדר "הוא גם אסתטיקן יוצר", המעצב אידאות ויוצר יופי, וכוח יצירתו בא לידי ביטוי "גם בתחום החוק." ייעודו של איש ההדר - למלא את התפקיד שהטיל עליו בוראו כאדם-אדון, אך לעשות זאת מתוך תחושה עמוקה של אחריות. איש ההדר אינו בודד - ולא היה לבדו אפילו ביום שנוצר: הוא נברא יחד עם חוה, הוא יצור חברתי החי ופועל בתוך קהילה מטעמים תועלתניים, מתוך אינטרסים משותפים.

איש האמונה הוא התיאור העולה מסיפור בריאת האדם (בראשית ב 7, 15, 21 - 25): גם הוא, כמו איש ההדר,  מגיב ליקום הסובב אותו, אך בניגוד לאיש ההדר השואף לכוח ולשליטה ולכן שואל שאלות פונקציונליות, איש האמונה מעלה שאלות מטפיזיות על התכלית והמשמעות של הבריאה. בניגוד לאיש ההדר, "המחפש את צלם האלוהים בנוסחה המתמטית או בחוק הטבע היחסי"

איש האמונה "חי בדבקות עם האלוהים" וחוקר רק את העולם "שבו הוא מקיים יחס הדוק עם האלוהים". איש האמונה - בניגוד לאיש ההדר - נברא בודד, והוא זכה לבת זוג רק לאחר שהקריב מעצמו: ה' הפיל עליו תרדמה ולקח ממנו צלע. הוא נכבש ונוצח - אך בתהליך זה מצא את בת זוגו. הקהילה של איש האמונה דורשת ויתור והקרבה - וכך נוצר סוג חדש של קהילה: קהילת האמונה, שהיא קהילת הברית, המבוססת על שיתוף האלוהים והאדם, ובאה לידי ביטוי בקהילה המתפללת ובקהילת ההלכה.

איש האמונה הבודד נמצא "בתנועה מתמדת בין קוטב ההדר הטבעי ובין קוטב הענווה" של קהילת הברית. האל הטיל עליו את התפקיד הדיאלקטי הכרוך במעבר מתמיד "בין קהילת האמונה ובין קהילת ההדר" - ומכאן "שהגאולה השלמה של האדם אינה ניתנת להשגה", ואיש האמונה נותר בבדידותו.

בספר "על התשובה" מרוכזות 8 מסות בענייני  הלכות תשובה ברמב"ם, שנשא הרב סולובוצ'ייק בכינוסים שנערכו מידי שנה מטעם הסתדרות הרבנים באמריקה.

במאמרים אלו מתבררים מושגי יסוד בענייני דרכי התשובה, מצוות הוידוי ועוד, וזאת באופן מעמיק ובסגנונו המיוחד של הרב סולובייצ'יק.

המאמרים כונסו והוצאו לאור ע"י ד"ר פינחס הכהן פלאי.

בסוף הספר מצורף נספח על דמותו של איש התשובה במחשבת הרב סולובייצי'ק מאת העורך. 

כריכה קשה | 352 עמודים