דברי הגות והערכה | הרב יוסף דב סולוביצ'יק

את המסה איש האמונה הבודד כתב הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק באמצע המאה שעברה, ומאז ראתה אור בקיץ תשכ"ה (1965) כבשה לה לבבות רבים ונהפכה לחיבור מרכזי בהגות היהודית בת זמננו, חיבור שהוכר כיצירת מופת גם על ידי הוגים לא-יהודים.

במסה זו מתמודד הרב סולוביצ'יק עם המתח השורר בין האדם ההישגי והטכנולוגי לאדם העורג לא-לוהים. הוא עושה זאת דרך לימוד מעמיק של סיפור בריאת האדם, המציג שני טיפוסים: "איש ההוד", זה הרוצה לכבוש את כוחות הטבע, לנצלם לצרכיו ולשלוט בהם, ו"איש האמונה", הנקרא לוויתור ולהקרבה כדי לממש את בריתו עם האל. לדעת הרב סולוביצ'יק שני אנשים אלה, שאותם הוא מכנה אדם-א ואדם-ב, טבועים בכל אדם באשר הוא נברא ומעצבים את תודעתו.

המסה איש האמונה הבודד היטיבה לתאר, תוך כדי פרשנות יצירתית של המקרא, את שני הממדים הקיימים בעולמו של האדם – המעורבות בחיי העולם הזה בצד השאיפה לנשגב – את היחס ביניהם, את המצוקה הקיומית ואת האתגר הטמון בכך, ולפיכך נהפכה לקלאסיקה בעולם המחשבה היהודית.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

הספר "זמן חרותינו" מכיל מסות ומאמרים לחג הפסח מאת הגרי"ד סולייבצ'יק זצ"ל.

ליל הסדר הוא בבחינת שחזור וחוויה מחדש של הדרמה של יציאת מצרים, שבה חזה כל יהודי בהתגלות ה'. בשל כך, הוא "ניחן באיכות יחידה במינה ומרתקת, מרומם בקדושתו וזוהר ביופי מסנוור". הוא בעל ממדים חווייתיים ושכליים רבי עומק, הארוגים במרקם העשייה ההלכתית. המצווה המרכזית שבו, סיפור יציאת מצרים, מחייבת לימוד והוראה, סיפור ועשייה סמלית, שבח והודאה.

הרב סולוביצ'יק ממשיך ומסביר כיצד ניתן לשמוע את הֵדיו של הסדר בתחומים החורגים הרבה מעבר לגבולותיו של לילה אחד. הסדר מלמדנו על גישתה של היהדות אל הסעודה, אל לימוד התורה, אל הזהות הלאומית ואל טיבה של החירות. יציאת מצרים איננה רק סיפורו של אירוע שהתרחש בעבר הרחוק; זו משנתו של העם היהודי, הפילוסופיה של תולדותינו.

לאור תובנה זו, פורשׂ המחבר בפנינו מראות חדשים, לא רק של ימים עברו, אלא גם של עתידנו ושל ההווה שבו אנו חיים.

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבת יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעוד הוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

"על התשועות" מאמרים ומסות על חגי פורים וחנוכה מאת הרב סולובייצ'יק.

פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות.

ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור.

גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.

כריכה קשה

אין כל אפשרות לתאר את התפילה מבלי לחוש באותה עת את קרבתו של הבורא ואת גדולתו... אנו דבקים בו בתור א-להים חיים, לא בתור רעיון, ישות מופשטת.

אנו מצויים בחברתו ובטוחים באהבתו אותנו. בתפילה מצויה חוויה של תחושות אשר רק מגע ישיר עם הא-להים יכול לעורר אותה".

קטע זה מתוך המסה "רוממות הא-לקים וגאולת האסתטי" מבטא את תחושת העומק הרגשית הלוהטת של הרב יוסף דוב סולוביצ'יק, תחושה הדרה בכפיפה אחת עם הדגש ההלכתי והאינטלקטואלי שאפיין אותו. כפי שעולה בכל דף מדפי עבודה שבלב גישתו לתפילה היא בעלת שני מוקדים. הראשון הוא הכרתו כי  ההלכה היא המפתח לחיי הדת היהודיים, ולאור זאת תפיסת התפילה ושאר מרכיביה של הליטורגיה כמעשים הלכתיים מחייבים. הרב הדגיש שחשוב אף ללמוד מטקסטים אלו, שכן הסידור איננו רק ביטוי של קבע לזיקתנו אל הא-להים, אלא גם הכלי המחנך אותנו לפיתוח זיקה זו. המוקד השני שבא לידי ביטוי בציטוט הפותח הוא חוויית הלהט הרגשי שצריכה להיות חלק מן התפילה.

כוחו המושך של הניתוח שמציע הרב בספר שלפנינו, כמו הקסם שמשרים חיבוריו האחרים והרצאותיו שבעל פה, נובעים בחלקם מיכולתו לנוע בלא כל מאמץ, לעיתים אף במסגרת פסקה אחת, מעולם ההלכה האינטלקטואלי הממושמע, מן הניתוח הספרותי, או מסקירת מגמות בתולדות הפילוסופיה של המערב ומדע הדת, אל מערבולת הקיום הנלהב.

הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר.

במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבתלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד ההלכה וההגות היהודית מציעות כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעודו עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.   

הרב יוסף דוב סולוביצ‘יק היה מגדולי ההוגים, הלמדנים והמנהיגים היהודים במאה העשרים. חייו היוו גשר בין עולמות: מהיהדות השורשית במזרח אירופה עד מעוזי האקדמיה בברלין, ומלב המודרנה בארה״ב עד תקומת העם בישראל. הגותו, הניחנת במעוף ובעוצמה נדירים, חושפת את העומק הרעיוני הטמון בהלכה היהודית ואת הדרמה החווייתית שבקיומה. הרב סולוביצ‘יק דן באומץ, במקוריות ובכנות בסוגיות הקיומיות הפוגשות את היהודי המודרני המעורה בעולם. הבנתו המעמיקה במסורת היהודית, בהגות הכללית ובטבע האנושי איפשרה לו להגיע לתובנות מדויקות וחדשניות באשר ליחסו של האדם לקב״ה, לעולם ולעצמו.

הספר "עוז וענווה" מנתח ומנגיש את מלוא היקף הגותו המרתקת, לרבות כתבים שבמשך שנים היו גנוזים באוצרו, ומעלה תובנות המאירות באור חדש גם את זמננו. בבואנו לעיין במחשבת הרב סולוביצ‘יק, אנו יוצאים למסע מרגש ודרמטי, ממש כנפשו הסוערת של הרב עצמו.

הרב ראובן ציגלר הוא יו"ר המערכת בהוצאת קורן, עורך כתבי הרב סולוביצ'יק, וממייסדי בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון.

הספר "חזון ומנהיגות" מציג את מחשבותיו של הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק על סיפורים ועל דמויות מן התנ"ך, החל בסיפורי יוסף וישיבת בני ישראל במצרים וכלה בסיפור מות משה רבנו על סף החזרה לארץ המובטחת. באמצעות פירוש מדוקדק של הפסוקים, ניתוחים מאירי עיניים של הדמויות וקריאה מלאת תובנות במדרשים ובפרשנות הראשונים לתורה, מבקשות המסות להציג את הבשורה העולה מסיפורי התנ"ך, בצד הבנת הלקח שהם מלמדים אותנו לגבי אירועי עבר והווה בתולדותיו של העם היהודי. ספר זה משלים את קודמו, "עמודו של עולם", העוסק באברהם אבינו. גדולתו של יוסף באה לידי ביטוי בשילוב של שני כוחות נפרדים המוציאים זה את זה: האחד- היכולת לערוך ניתוח לוגי ומדויק, להבחין בין עובדה לדמיון, הכוח לשמור על מגע עם המציאות, ותהא זו בלתי נעימה ככל שתהא,  והשני  הכוח לחלום, לבקש, לשאוף אל מה שהמציאות איננה מציעה".

משה רבינו זכה לקבל מעמד נשגב כאדון הנביאים לאחר שעלה להר סיני בפעם השנייה. אז נאמר לנו כי עור פניו קרן והן הפיצו אור. זה היה הזמן שבו נתקבע מעמדו של משה כאבי הנביאים. עד לרגע זה היו האבות גדולים ממשה. אך לאחר חטא עגל הזהב, משה הביע את נכונותו להקריב את עצמו למען העם, וזה היה הרגע שבו הוא התעלה לדרגה גבוהה יותר ונעשה לגדול שבנביאים, גדול גם מאלה שקדמו לו וגם מאלה שיבואו אחריו.

הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק (תרס"ג  תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעודו עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.

בספר "על התשובה" מרוכזות 8 מסות בענייני  הלכות תשובה ברמב"ם, שנשא הרב סולובוצ'ייק בכינוסים שנערכו מידי שנה מטעם הסתדרות הרבנים באמריקה.

במאמרים אלו מתבררים מושגי יסוד בענייני דרכי התשובה, מצוות הוידוי ועוד, וזאת באופן מעמיק ובסגנונו המיוחד של הרב סולובייצ'יק.

המאמרים כונסו והוצאו לאור ע"י ד"ר פינחס הכהן פלאי.

בסוף הספר מצורף נספח על דמותו של איש התשובה במחשבת הרב סולובייצי'ק מאת העורך. 

כריכה קשה | 352 עמודים

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ'ל (1903-1993) לא היה רק ​​אחד התלמודיסטים המצטיינים של המאה העשרים, אלא גם אחד מהוגי הדעות היהודים היצירתיים והסמלים ביותר. על ידי מאגר עצום של ידע יהודי וכללי, 'הרב', כידוע, הביא מחשבה ומשפט יהודיים לפרשנות ולהערכה של החוויה המודרנית. הרב אבישי דוד, ישיבת ראש ישיבת "תורת שרגא" בירושלים, למד בשיעורים היומיים של הרב בישיבה במשך מספר שנים בראשית אמצע שנות השבעים והיה משתתף נלהב בשיעורים בקהילה מוריה במנהטן במשך למעלה מעשור. במשך חמש שנים, בין 1977 ל -1982, הוא השתתף בשיעורי החומש של הרב במוצאי שבת בבוסטון, כמו גם רבים משיעורי הקיץ שהציג הרב בנושאים שונים. שיעורי חומש שפורסמו בספר זה הם אמרגם של כל המקומות שצוינו לעיל, אך נמשכים בעיקר מהשיעורים בבוסטון במוצאי שבת.