סודות הראי"ה - מבוא לקבלת הרב קוק | הרב עודד דוד

שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש פותחים פתח להעמקה ולהרחבה במשנת הרב קוק, תוך עיון במקורותיה הנובעים מפנימיות התורה ומבט לפילוסופיה הכללית.

בספר שיעורי הרב הנזיר על ספר אורות הקודש למרן הראי"ה קוק זצ"ל שנדפסו מכתב יד קודשו בנויים לתלפיות בעומק הדעת ובדיוק מפליא.

משנה תורנית קבלית ופילוסופית שנערכה בגדלות אמונה בדרישת האמת ובטהרה.

השוואות בין אורות הקודש לשמונה קבצים ומקורות לשינויים ולהגהות שנעשו במהלך העריכה

השיעורים נמסרו מדי שבוע בפני חוג מצומצם של בכירי תלמידי הראי"ה וההולכים בדרכו.

הרב שאר ישוב כהן זצ"ל:

"מיזוג נדיר של קדושה וטהרה, וגדלות בתורת ישראל ובחכמת־האמת, עם ידיעה בהירה של חכמת העמים וספרותם המחשבתית – הוא סוד המפעל האדיר הזה..."

הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

"פעמים רבות, בסיומו של שיעור עמוק וקשה, היה הרב הנזיר מוריד את משקפיו, משמיט את זכוכית המגדלת שבה היה קורא מספריו, פושט את ידיו ואומר: יש שאלות שהפתרון להן אינו רק בחשיבה הרציונאלית. המפתח לפתרונן הוא גם ב"אובנתא דליבא", לא רק במוח אלא גם בלב.

כשקמים באשמורת הבוקר, כשהנשמה שטה, ומנגנים בכינור, חשים את קרבת ד' לי טוב, ואז נעלמות כל השאלות.

זה היה כינורו של דוד..."

"אורות הקודש" הוא אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב. הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו. הספר נחשב לאחד העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה.

מעטים הם ספריו של הרב קוק שנכתבו מלכתחילה בצורת ספר. חלק גדול של כתבי הרב קוק נכתבו בפסקאות במחברותיו הרבות, ללא סדר שיטתי בהם. ספרים רבים של הרב קוק נערכו כקבצים של ציטטות מכתביו בנושאים מסוימים, על ידי תלמידיו המובהקים (בהם: אורות, אורות התשובה, אורות התורה ואחרים), או הדפסת כתביו כסדר שנכתבו במחברותיו, (תחת כותרים ערפלי טוהר בחיי הרב, ו-שמונה קבצים בצירוף הגהתם של המוצאים לאור), ומעטים מהם נכתבו כספרים מלכתחילה על ידי הרב (מוסר אביך, עין אי"ה ועוד).

גם הספר אורות הקודש אינו יצירה מקורית של הרב קוק, אלא עריכה של כתביו על ידי תלמידו הרב דוד כהן ("הנזיר"). בשונה משאר ספרי הרב, אורות הקודש אינו מתמקד באספקט בודד מתורתו, אלא מבקש להקיף את כלל הגותו והשקפתו של הרב על העולם, האדם והאלוהות.

המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. הוא כותב כיצד לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות, ומאז ראה בו כרבו. אולם גם לאחר שלמד אצל הרב קוק במשך תקופה של שבע שנים, עדיין לא ידע להסביר באופן שיטתי את תורתו של הרב. 

מוסד הרב קוק - ירושלים

מהדורה מחודשת! הספר ריש מילין הינו ספר קבלי והגותי שנכתב ע"י הרב קוק כאשר שהה בלונדון בתחילת שנת תרע"ז 1917 .זהו ספר העוסק באחד מהמודלים הרוחניים שמציעה משנת האר"י: מודל הטנת"א קרי טעמים נקודות תגין ואותיות . המודל טנת"א שייך לקבלת האר"י ומקורו הוא הזוהר.

 

הספר ריש מילין הינו ספרו הפנימי ביותר של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב המליץ לקוראו אף ללא הבנה וקבע ש: “אפילו הלשון החתום שבו יש בו גם כן סגולה להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון”. קביעה זו מעניקה קדושה יתרה לספר בדומה לזו שניתנה לספר הזוהר. בשל שורשיו הקבליים וקדושתו הנשגבה הוא שימש כספר “סגולה” שאותו נהג הרב קוק לתת לזקוקים לישועות. במשך השנים היה ספר זה כספר החתום הקשה להבנה. ספרו של הרב עודד דוד “ריש מילין המבואר” מנגישו לקורא. זהו ספר יחיד במינו המבאר את התוכן הקבלי וההגותי הפנימי של הטנת"א- (טעמים נקודות תגין אותיות) בסגנון הגותי המשלב הגות אמונית עם תובנות קבליות. אמנם המקובלים ביארו רבות על פיענוח מהותם הקבלית של אותיות לשון הקודש, אבל הראי"ה גילה צפונות יותר מפורטות, בכמות יתירה ובשיריות נשגבה. תמצית מהגותו של הרב קוק מצויה בין דפי הספר והיא מועברת באמצעות הפרוש על הטנת"א, שהוא קיצור תורת הסוד, וכך ציין הראי"ה: “את כל תורת הקבלה כללתי בספר קטן זה”. הרב קוק ראה בעיסוק בקבלה- היא פנימיות התורה, תיקון הנשמה האישית ותיקון הדור וביאור זה יוצא לאור בהתאם למגמה זו"

הרב עודד דוד שמש כראש מכינה קדם צבאית וכר"מ ומשגיח רוחני בישיבת הסדר. מחבר הספר "אורות רמח"ל" מוזיקאי ואיש חינוך.