חוג הראיה חלק ב' - שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש

הרב הנזיר לימד שיעורים בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי במשך שנים רבות לתלמידי ישיבת מרכז הרב. בשלושת הכרכים של החיבור מובא ביאורו המבוסס על שיעורים אלו: כרך א – שיעורים על מאמר ראשון ושני בספר הכוזרי, כרך ב – שיעורים על מאמרים שלישי ורביעי. כרך ג ואחרון – שיעורים על מאמר חמישי. נוסח הכוזרי הוא בתרגום רבי יהודה אבן תבון ז"ל על פי דפוס ויניציאה ה'ש"ז כפי שהורה הרב הנזיר למסדרי כתביו בצוואתו.

הכוזרי המבואר, על שלשת כרכיו, עם הפירושים של הרב הנזיר, הרב דוד כהן זצ"ל, מעשה אומן של חוקר ופילוסוף שהיה גם נזיר אלוקים, מקובל מופלא הנתון כולו בספירות העליונות של עולם המסתורין והקדושה.

פירושיו הנפלאים של הרב הנזיר זצ"ל לספר הכוזרי לריה"ל הם "שם דבר" בעולם המחשבה היהודית. לפנינו סיכום שיעורים שמטרתם הבנת המשמעות המילולית והרעיונית של הטקסט. הספר מכיל פירוש ענייני ומכלול שלם של שיטה הגותית כאשר ספר הכוזרי משמש לה כבסיס.

שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש פותחים פתח להעמקה ולהרחבה במשנת הרב קוק, תוך עיון במקורותיה הנובעים מפנימיות התורה ומבט לפילוסופיה הכללית.

בספר שיעורי הרב הנזיר על ספר אורות הקודש למרן הראי"ה קוק זצ"ל שנדפסו מכתב יד קודשו בנויים לתלפיות בעומק הדעת ובדיוק מפליא.

משנה תורנית קבלית ופילוסופית שנערכה בגדלות אמונה בדרישת האמת ובטהרה.

השוואות בין אורות הקודש לשמונה קבצים ומקורות לשינויים ולהגהות שנעשו במהלך העריכה

השיעורים נמסרו מדי שבוע בפני חוג מצומצם של בכירי תלמידי הראי"ה וההולכים בדרכו.

הרב שאר ישוב כהן זצ"ל:

"מיזוג נדיר של קדושה וטהרה, וגדלות בתורת ישראל ובחכמת־האמת, עם ידיעה בהירה של חכמת העמים וספרותם המחשבתית – הוא סוד המפעל האדיר הזה..."

הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

"פעמים רבות, בסיומו של שיעור עמוק וקשה, היה הרב הנזיר מוריד את משקפיו, משמיט את זכוכית המגדלת שבה היה קורא מספריו, פושט את ידיו ואומר: יש שאלות שהפתרון להן אינו רק בחשיבה הרציונאלית. המפתח לפתרונן הוא גם ב"אובנתא דליבא", לא רק במוח אלא גם בלב.

כשקמים באשמורת הבוקר, כשהנשמה שטה, ומנגנים בכינור, חשים את קרבת ד' לי טוב, ואז נעלמות כל השאלות.

זה היה כינורו של דוד..."

 

דמות מופלאה של הרב הנזיר, רבי דוד כהן זצ"ל, שהייתה יובל שנים חלק חשוב מן הנוף הירושלמי.

ייחודי לא רק בדורו אלא בדורות כולם. קיבל עליו דרך חיים של נזירות בקדושה ובטהרה. נזיר אלוקים. מורה לא עלה על ראשו, יין ושכר לא בא אל פיו,לא טעם מן החי והלך בנעלי בד. "מנהגנו כמו חולין על טהרת הקודש,לקדש את החיים", הסביר.

ישותו ומטרתו בחייו היו הציפייה אל הגאולה השלמה באופן המעשי ביותר: קידוש החיים כשלב להגיע למדרגות רוח- הקודש ולהחזיר לישראל את קנין הנבואה שאבד בחורבן הבית.

מער"ח אלול ועד מוצאי יום הכיפור, בשבתות ובימים טובים, שרוי היה בתענית דיבור. "אומרים בשתיקה יותר מבדיבור", הטעים.

נצר וממשיך שושלת רבנית מפוארת, חניך ישיבות המוסר ותלמיד מרן ה'חפץ חיים'. מסדר משנת רבו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועורך ספריו: 'אורות הקודש'.

העמיד תלמידים וכתבים הרבה ועשה סייג לתורה. קדוש היה. ענק בתורה, בנגלה ובנסתר, חוקר ומקובל אלוקי ובקיא בהגות העולמית. בספרו הגדול 'קול הנבואה' חיקר וניסח את שיטתו: "ההגיון העברי השמעי".

עם רעייתו - תמתו הרבנית הצדקת שרה השותפה המסורה, חינכו בדרכם הגדולה את ילדיהם צפיה ושאר - ישוב.

מתוך צער ואבל על כך שהעיר העליונה נעקרה מאיתנו , משנת תש"ח כמעט שלא יצא את ביתו עד שניתן יהיה לשוב ציונה.

אחר התרת נדרים מיד עם שחרור מקום המקדש בכ"ח באייר תשכ"ז , יצא עם ידידו - אהובו כאח לו הרב צבי יהודה הכהן קוק אל סמוך לדביר אצל כותל המערבי והתפלל לצד חתנו הרב שלמה גורן ובנו הרב שאר - ישוב כהן עם חיילנו משחררי העיר.

312 עמ' | כריכה קשה

הַסֵּפֶר מְתָאֵר אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הָרַב דָּוִד כֹּהֵן, שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל הָרַב אַבְרָהָם יִצְחָק הַכֹּהֵן קוּק. הָרַב הַנָּזִיר הִתְגַּלָּה כִּדְמוּת נְדִירָה: גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְחוֹקֵר חָרִיף, אִישׁ הֲלָכָה וּמְקֻבָּל, בַּעַל נֶפֶשׁ פִּיּוּטִית. דְּמוּתוֹ הָאֲצִילִית הוֹתִירָה בְּכָל מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּקִרְבָתוֹ רֹשֶׁם בַּל יִמָּחֶה שֶׁל טָהֳרָה וּשְׁאִיפָה לְהִתְעַלּוּת.

מַדּוּעַ פָּרַץ בְּבֶכִי דָּוִד, הַנַּעַר הַצָּעִיר, לְשֵׁמַע שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הָרַב? אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת צָמְחָה מִדְּבָרָיו הַמַּעֲלִיבִים שֶׁל שׁוֹמֵר תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת? אֵיזֶה מִפְגָּשׁ שִׁנָּה אֶת חַיָּיו שֶׁל הָרַב הַנָּזִיר? לָמָּה הִפְסִיק הָרַב הַנָּזִיר לְהַגִּיעַ לְשִׁעוּרָיו שֶׁל רַבּוֹ הַגָּדוֹל, הָרַב קוּק? מַדּוּעַ הִשְׁתַּתֵּק וְנֶעֱמַד הָרַב הַנָּזִיר בְּאֶמְצַע שִׁעוּר שֶׁהֶעֱבִיר? אֵיזוֹ מַתָּנָה הֶעֱנִיק הָרַב הַנָּזִיר לְנֶכְדָּתוֹ שֶׁהִגִּיעָה לְמִצְווֹת? מָה הֵבִיא אֶת הָרַב הַנָּזִיר לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ וְלָצֵאת מִבֵּיתוֹ לְאַחַר תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים? מַדּוּעַ סֵרֵב הַנָּזִיר לְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא בְּאֵרוּעַ שֶׁנֶּעֱרַךְ לִכְבוֹדוֹ בְּבֵית הַנָּשִׂיא? וְכֵיצַד הוֹתִיר הָרַב הַנָּזִיר תַּלְמִיד חָכָם, קָצִין בְּרִיטִי וַחֲבוּרַת עֲרָבִים נִדְהָמִים וּלְלֹא מִלִּים?

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפּוּרִים, מְעֻבָּדִים הֵיטֵב וּמְאֻיָּרִים בְּחֵן,  יַפְגִּישׁוּ אֶתְכֶם עִם דְּמוּת מֻפְלָאָה וּמְרַתֶּקֶת שֶׁתָּאִיר אֶת עוֹלַמְכֶם וְאֶת עוֹלָמָם שֶׁל יַלְדֵיכֶם לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.

כריכה קשה

סדרת גדולי האומה לילדי ישראל

"אורות הקודש" הוא אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב. הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו. הספר נחשב לאחד העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה.

מעטים הם ספריו של הרב קוק שנכתבו מלכתחילה בצורת ספר. חלק גדול של כתבי הרב קוק נכתבו בפסקאות במחברותיו הרבות, ללא סדר שיטתי בהם. ספרים רבים של הרב קוק נערכו כקבצים של ציטטות מכתביו בנושאים מסוימים, על ידי תלמידיו המובהקים (בהם: אורות, אורות התשובה, אורות התורה ואחרים), או הדפסת כתביו כסדר שנכתבו במחברותיו, (תחת כותרים ערפלי טוהר בחיי הרב, ו-שמונה קבצים בצירוף הגהתם של המוצאים לאור), ומעטים מהם נכתבו כספרים מלכתחילה על ידי הרב (מוסר אביך, עין אי"ה ועוד).

גם הספר אורות הקודש אינו יצירה מקורית של הרב קוק, אלא עריכה של כתביו על ידי תלמידו הרב דוד כהן ("הנזיר"). בשונה משאר ספרי הרב, אורות הקודש אינו מתמקד באספקט בודד מתורתו, אלא מבקש להקיף את כלל הגותו והשקפתו של הרב על העולם, האדם והאלוהות.

המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. הוא כותב כיצד לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות, ומאז ראה בו כרבו. אולם גם לאחר שלמד אצל הרב קוק במשך תקופה של שבע שנים, עדיין לא ידע להסביר באופן שיטתי את תורתו של הרב. 

מוסד הרב קוק - ירושלים

​ספרו המונומנטאלי של הרב הנזיר, רבי דוד כהן זצ"ל, במהדורה חדשה מהודרת ומנוקדת במלאת יובל שנים לפטירתו.

ספר "קול הנבואה",  הינו גולת הכותרת ביצירתו המופתית של הרב הנזיר.

תוספות במהדורה זו:

מנוקדת, קונטרס החסידות, נאומי פרס הרב מימון לרב הנזיר על הספר, מפתח מפורט.

"קול הנבואה" הוא  ספרו המרכזי של הרב הנזיר. בספר זה מנוסחים עיקרי שיטתו בדבר "הגיון העברי השמעי" - דרך המחשבה העברית, ששיאה הוא הנבואה. זו אלטרנטיבה לדרך המחשבה המערבית הפילוסופית.

הספר קול הנבואה מתחלק לשלשה חלקים:

חלק ראשון - ההגיון השמעי בפלוסופיה הדתית בישראל

חלק שני - ההגיון התורני השמעי, במידות שהתורה נדרשת בהן

חלק שלישי - ההגיון הסודי השמעי, בחכמה הפנימית.

החלק הראשון בספר סוקר את הפילוסופיה העברית לדורותיה, בהשוואה למקורות פילוסופיים כלליים, כדרכו של המחבר.

החלק השני הוא סקירה של תורת הסוד לתולדותיה.

החלק שלישי הוא נספח קטן וממצה של ​​שיטת המחבר בדבר ספירת הבינה, העומדת ביסוד ההגיון העברי השמעי. 

הספר שבידינו הוא חלק קטן מה המתוכנן. כתיבתו נמשכה לכל אורך חייו הבגרות של הרב הנזיר. הכתיבה התעכבה פעמים רבות, בעיקר בעקבות המלאכת העריכה של ספרי אורות הקודש, שנמשכה גם היא שנים רבות ולא הסתיימה במלואה.

בסוף ספר "קול הנבואה" מודפסת קבוצת מאמרים בשם: "שבחי קול הנבואה" ובהם גדולי חכמי הדור עומדים על ייחודו של ספר קול הנבואה.