כתבה מערוץ 7:
הרב נתנאל אלישיב סיפר על מה עוסק ספרו החדש: "בספר יש הרבה טורים קצרים על נושאים שונים ומגוונים, כמו לדוגמה השיח הציבורי, קבוצות שונות בחברה הישראלית, הסכסוך הישראלי-ערבי, חינוך וכלכלה. יש בו גם דברים לזכרם של אישים שונים ואפילו פרק של דברים מבדחים".
לפני כחמש עשרה שנים הקים אלישיב את הוצאת הספרים 'מכון בניין התורה'. "מאז הקמת המכון מכרנו כשמונים אלף ספרים, המכון לא נתמך על ידי אף גוף והוא מתקיים אך ורק
מכוח הכנסות ממכירת הספרים. שני ספרים שלנו הגיעו למעמד של 'רב מכר' – 'בכל לבבך' לזכרו של רס"ן רועי קליין ז"ל ולעזרת ד' בגבורים - פרקי ליווי לשירות קרבי ממושך. ברוך השם יש עוד כמה שקרובים לכך".
'חלק מהפתרון' לא יצא לאור תחת המותג של מכון בניין התורה, אלא בהוצאה השנייה שהוא ייסד, 'ספרי נגה'. "חשוב להקפיד על הבחנה בין קודש לחול. במכון בניין התורה יוצאים
לאור ספרי קודש, את ספרי נגה הקמתי עבור ספרים שקרובים אל הקודש, אך הם ספרי חול. ספרים אלו גם פונים לקהל רחב יותר".
הוא הביא דוגמה לדבריו, "כתבתי ספרון שעוסק בנושא שנוגע לרוב האוכלוסייה – שמירה על המשקל. יש בו גם רעיונות מן המקורות אך הוא משלב סיפורים, חוויות אישיות ודברי חול.
לא הייתי מרשה לעצמי לכתוב בסגנון כזה בספר קודש מובהק. כך אני יכול להגיע גם לאנשים שאינם נוהגים לקרוא ספרי קודש. לא מזמן כתבה לי על ספרון זה אישה חילונית, שמשמשת בתפקיד בכיר מאוד בארגון גדול: 'המפגש של הטקסט עם העומק והחכמה מארון הספרים היהודי מונגשים בצורה לא מאיימת ומזכירים לי כמה יופי יש בהיסטוריה שלי וכמה חכמה'. גם ב'חלק מהפתרון' משולבים רעיונות רבים ששאובים מן המקורות, גם אם ארצה לא אוכל לכתוב אחרת, אבל זה ספר שיכולים לקרוא דתיים ולא-דתיים כאחד".
מן הספר עולה שהוא חזה את בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, בניגוד לכל התחזיות. הוא הסביר כיצד הצליח לנתח את המפה: "אני במקור בא מארה"ב ומכיר את הלכי הרוח שם. לרבים שם נמאס כבר מכל השיח הפוסט-מודרני ומתרבות הפוליטקלי קורקט. אמריקה בנויה על הבחנה בין טובים לרעים ועל האמונה בעליונות הערכים האמריקאיים. ברק אובמה היה אדם מוכשר ובעל קסם אישי רב, אבל עקרונות אלו טושטשו מאוד בתקופת ממשלו. על רקע זה מופיע טיפוס בוטה שאומר בלי למצמץ פחות או יותר את כל מה שאסור לומר. היה
לכך אפקט משחרר. הוא גם מאוד מבדר, ואמריקאים אוהבים בידור".
הרב אלישיב הוסיף, "גם זכרתי מה קרה אצלנו בבחירות 96'. הואיל והתקשורת הייתה כל כך נעולה על שמעון פרס, ובצל הטראומה של רצח רבין, אנשים התביישו לומר שהם יצביעו לנתניהו, אבל בקלפי, זה מה שהם עשו. כך שיערתי שיקרה גם בארה"ב. בסקרים אומרים הילרי, אבל בקלפי מצביעים לטראמפ. באותה תקופה כתבתי טורי דעות עבור 'ידיעות אחרונות', כשבוע לפני הבחירות הצעתי להם טור שמסביר מדוע טראמפ ניצח, שיפורסם לאחר הניצחון, אבל הם היו כל כך משוכנעים שהילרי קלינטון תיבחר שהם לא טרחו להיערך לאופציה השנייה".
ביחד עם הספר בא מסע הרצאות, שבנוי על רעיונות מן הספר שקשורים לאפשרות לנהל מערכת בחירות ללא השמצות וללא ריבוי שנאה. "קורה כאן דבר משונה: מבחינה אובייקטיבית ומעשית, הפערים בדעות הצטמצמו. הוויכוח הכי גדול, ביחס לעתיד יהודה ושומרון, כמעט הוכרע. אשרי אדם מפחד תמיד, אבל בפשטות נראה שסכנת הקמת מדינה פלסטינית על כל יו"ש חלפה. ולמרות זאת, הרגשות השליליים בין המחנות רק הולכים ומעמיקים. השמאל סוחב עדיין את הטראומה של רצח רבין, אנו סוחבים את הטראומה של ההתנתקות, יש התגברות של שבטיות ומגזריות, ובמצב הזה אני מרגיש חובה לעסוק באיחוי השברים ובחיזוק המכנה המשותף של רובה הגדול של החברה הישראלית".
