הגישה הרעננה, ההגיונית והעמוקה כבר הביאה בכנפיה שמחה ומזור לעשרות-אלפי בתים בישראל פני מספר שנים, “אילצה” אותי “בשורת שפר” לקחת את העט ולהתחיל לכתוב. “בער” לי לתת אותה במתנה לכל האימהות של ילדי ישראל. הייתי חייבת לספר שיש דרך אופטימית, אמיתית ושפויה לגדל ילדים. הרגשתי שאני מוכרחה לומר להן שאמנם זה לא תמיד מתאפשר או קל, אבל הידיעה שקיימת דרך ברורה והגיונית, בה הלכו אימותינו מעולם, מרגיעה ומחזקת, לאין ערוך. לא חשבתי כלל שאני יודעת לאחוז בעט אבל מכיוון ש”לא הייתה לי ברירה”, פשוט ישבתי והתחלתי לכתוב. המילים כמו יצאו מאליהן אל הדפים ונדהמתי שוב לגלות עד כמה אדם לא מכיר בכוחותיו.