צריך להבין שהשכל, עם היותו חכם, הוא חותך, הוא שונא והוא מנתק, כלומר הוא שלב בלבד ולא תכלית. התכלית היא למצוא את הזרימה הבריאה לאחר כל הבנה, וזה על ידי שימוש בכלים כמו דמיון מודרך או מודעות עצמית אמונית למשל. נראה שלא קבלנו שכל אלא כדי לחשוב באופן פנימי וחיובי, ואפילו החקירה אינה צריכה לחקור אלא כדי לגלות את נקודת האחדות שבבריאה.
