 מטרתו של שבוע החלל לעורר מודעות לנושאים שונים הקשורים בהגנה על כוכב הלכת שלנו, כגון התחממות גלובלית, שימוש בפלסטיק, זיהום אוויר, שימור ושחזור, מדע וחינוך. מדי שנה כמיליארד בני אדם מכ-200 מדינות מקדישים את יום כדור הארץ להסברה ולפעולה. בישראל מרכזת את אירועי יום כדור הארץ עמותת חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, ובמשרד החינוך מייחדים שיעורים לחשיבות השמירה על כוכב הלכת ארץ. סוכנות החלל הישראלית תורמת למאמץ חינוכי זה באמצעות מערכי שיעור, הפעלות ומשחקים לילדים. אירועי שבוע החלל הישראלי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מציינת מדי שנה את שבוע החלל הישראלי לזכר אילן רמון, המתקיים בסוף ינואר, סמוך ליום נפילתו. מטרת שבוע זה היא הגברת הקשר של הקהילה לתחום החלל והרחבת העניין והסקרנות של צעירים בפעילות החלל בישראל. חלק מהאירועים מיועדים לקהל הרחב וחלקם לאנשי חינוך ולתלמידים. שבוע החלל הישראלי מתקיים בנוסף לאירועי שבוע החלל העולמי, המתקיימים בכל שנה בין התאריכים הסמליים: 4 באוקטובר, שיגור הלוויין הראשון לחלל, וה-10 באוקטובר, יום חתימתה של אמנת החלל באו"ם המסדירה את הפעילות האנושית והמחקרית בחלל. מתי ומדוע הוכרז יום כדור הארץ את יום כדור הארץ יזם סנאטור דמוקרטי מוויסקונסין בשם גיילורד נלסון. ב-1969 נשפכו שלושה מיליון גלונים של נפט מאתר קידוח לחופי סנטה ברברה, קליפורניה, והרגו כ-10,000 עופות, דולפינים וכלבי ים. נלסון, שטס מעל לשובל הנפט, רצה לגייס את הסטודנטים שהתנגדו למלחמה בווייטנאם למלחמה בזיהום המים והאוויר בארצות הברית. מהו החלל, מה קורה בו? כולם יודעים מהן טיסות לחלל, חלליות, חליפות חלל... אבל מהו בעצם החלל? איך מגדירים אותו? איפה הוא מתחיל? מה הוא כולל? יש הרבה דברים שעדיין איננו יודעים על החלל. ובכל זאת, אנחנו יודעים עליו לא מעט, באמצעות מדע האסטרונומיה, החוקר את ההתפתחות, התנועה והמבנה של גרמי השמיים והיקום בעיקר באמצעות ניתוח תצפיות. קוסמולוגים, למשל, חוקרים בין השאר את מבנה היקום ועל בסיס תצפיות מנסים לשער את עתידו. אסטרופיסיקאים מתמקדים בתכונות הפיסיות של גרמי שמיים שונים כמו כוכבים, כוכבי לכת, וענני גז וגם תופעות מוזרות כמו חורים שחורים וחומר אפל. מבחינתנו, יושבי כוכב הלכת ארץ, החלל הוא כל מה שנמצא מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. נהוג להגדיר את הגבול הזה בגובה של 100 קילומטרים מעל פני הים. אבל מה יש בו, בחלל? החלל עצמו מוגדר כרִיק כמעט מוחלט, ואקום – או במילים אחרות, כלום. אנחנו נזהרים ואומרים רִיק כמעט מוחלט, כיוון שאסטרופיסיקאים המתמחים במכניקת הקוונטים, מעריכים שגם הוואקום מלא בחלקיקים המופיעים באותו "כלום" ונמוגים חליפין. סוכנות החלל הישראלית היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, וכן לתאם בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.
סוכנות חלל היא גוף ממשלתי מטעם המדינה האחראי על מחקר החלל וניצולו. כמעט בכל המדינות שיש להן נוכחות בחלל קיימת סוכנות אזרחית כזאת (אחד החריגים לכך היא תוכנית החלל הסובייטית שנוהלה על ידי הצבא). חלק מתפקידי סוכנות החלל הם: פיתוח המחקר בחלל. בניית חלליות ולוויינים. הכשרת טייסי חלל. הפחת התעניינות ציבורית בחלל.
סוכנויות החלל משתנות בגודלן בצורה משמעותית ממדינה למדינה בהתאם למשאביה הכספיים של המדינה ולשאיפותיה. כך למשל סוכנות החלל הישראלית מעסיקה אלפיים עובדים בעוד נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית) מעסיקה עשרות אלפים. במשך רוב שנות פיתוח החלל, היה החלל נחלתן הבלעדית של סוכנויות החלל השונות אולם בשנים האחרונות החלו אנשים פרטיים להצטרף לפיתוח החלל, כיום, חברות מסחריות רבות בעיקר מתחום התקשורת משתמשות בחלל הלא רחוק מכדור הארץ לצורך שיגור לוויינים ותפעול עצמים במסלול. ואולם חברות מסחריות מתחומים שונים החלו להתעניין גם בחלל, חלקן מתוך הציפייה כי הביקוש לתיירות בחלל ילך ויגבר, אחרות כבר ראו פוטנציאל בכריית משאבים מהירח, והדוגמאות עוד רבות ומגוונות. סוכנויות החלל הממשלתיות בעלות ניסיון רב בתחום החלל משתפות ידע עם החברות המסחריות כדי לחזק את הפיתוח האזרחי בתחום החלל. ישראל חתמה על הסכמים עם האיחוד האירופי להצטרפות לפרויקט גלילאו כדי לאפשר לחברות מקומיות להשתלב בפיתוח לוויני ניווט. הסכמים אלו צפויים לסייע בדחיפת התעשייה המקומית לכיוון חקר החלל בעזרת הידע שנצבר על ידי סוכנות החלל האירופאית כיוון שלסוכנות החלל הישראלית אין את הידע ולא התקציב לפתח יישומי חלל בכוחות עצמה. אַסְטְרוֹנוֹמְיָה היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום. לאסטרונומיה הייתה השפעה גדולה לאורך השנים על תרבויות, אמונות ותפישות מדעיות. נמצאו ממצאים מרשימים עוד מהתקופה הפרהיסטורית המעידים על מרכזיות האסטרונומיה בחברות פרהיסטוריות. אמונות רבות העמידו במרכז האמונה היבטים אסטרונומיים, דוגמה לכך היא הפילוסופיה של אריסטו. במהפכות מדעיות רבות שימשה האסטרונומיה בסיס מרכזי, אחת מהבולטות שבהן היא תורת היחסות. ייחוד נוסף של המדע האסטרונומי הוא תרומתם של אסטרונומים חובבים לחקר האסטרונומיה. תרומתם של האסטרונומים החובבים ניכרת בעיקר בגילוי אירועים חד פעמיים כמו סופרנובות, שביטים, אסטרואידים וכוכבים משתנים. עם התפתחות האינטרנט אסטרונומים חובבים מסייעים גם בנתוח תצפיות בפרויקטים כמו Galaxy Zoo. עוד מאפיין ייחודי לאסטרונומיה הוא שבניגוד לשאר המדעים, האסטרונומיה כמעט אינה עוסקת בניסויים אלא בתצפיות. כמעט כל המחקר האסטרונומי נעשה באמצעות צפייה וניתוח של הספקטרום האלקטרומגנטי. יוצא מן הכלל הוא מחקר הירח, המאדים ומספר אסטרואידים שנעשה גם באמצעות דגימות קרקע.
מערכת השמש נוצרה לפני כ־4.6 מיליארד שנה, והיא נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון, אחת משש הזרועות של גלקסיית שביל החלב. גלקסיית שביל החלב מכילה בין 200 ל־400 מיליארד כוכבים, והיא ממוקמת, יחד עם כ־35 גלקסיות נוספות, בתוך קבוצת גלקסיות המכונה הקבוצה המקומית. הקבוצה המקומית היא רק אחת מקבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות רבים המרכיבים את צביר־על הבתולה, אחד מצבירי־על רבים ביקום. מעריכים שביקום הנראה יש מאות מיליארדי גלקסיות, ויותר מ־1022 כוכבים.
כוכבי הלכת שמותיהם של רוב כוכבי הלכת הקלאסיים וודאי ישמעו לכם מוכרים: כוכב חמה, נוגה, ארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון (אוראנוס) ורהב (נפטון). אם חסר לכם איזה שם ברשימה הזו, אתם אולי חושבים על פלוטו, ואתם צודקים! סיבת היעלמותו המסתורית מהרשימה קשורה להחלטה שהתקבלה בשנת 2006 ולפיה פלוטו סווג ככוכב לכת ננסי. כוכבי הלכת הקלאסיים נעים במסלולים שונים סביב השמש; ארבעת כוכבי הלכת הנעים במסלולים המרוחקים מהשמש מורכבים בעיקר מגז וקרח והם עצומים בגודלם, ולכן נקראים גם ענקי הגז. לעומתם, ארבעת כוכבי הלכת הקרובים יותר לשמש, קרויים כוכבי הלכת הסלעיים, ואתם יכולים לנחש ממה הם מורכבים... כוכבי הלכת הסלעיים קטנים משמעותית מכוכבי הלכת הגזיים, ודומים לכדור הארץ בהרכבם. לכן הם קרויים גם – כוכבי הלכת הארציים. משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש נקרא "שנה ארצית", ובקיצור אנחנו אומרים לרוב פשוט "שנה". כוכבי הלכת נעים במרחקים שונים מהשמש וכפי שניסח זאת קפלר בחוקיו, הם גם עושים זאת במשכי זמן שונים: ככל שכוכב לכת קרוב יותר אל השמש, הוא נע במהירות גבוהה יותר סביבה, ומשך הזמן אשר בו הוא יקיף אותה (השנה שלו) קצר יותר. השנה של כוכב הלכת חמה, הקרוב ביותר לשמש, נמשכת כמעט 89 ימים, ולעומתו השנה של רהב (נפטון), הרחוק ביותר, אורכת כמעט 165 שנים ארציות!
אילן רמון ז"ל (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד – 1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף-משנה. ה"קולומביה" שוגרה ב-16 בינואר 2003 כשעל סיפונה נמצא רמון ושישה אסטרונאוטים חברים. המעבורת שהתה בחלל 16 ימים, שבמהלכם נערכו בה ניסויים מדעיים ללא הפסק כמעט: אנשי הצוות נחלקו לשני צוותים ועבדו במשמרות – האחד ביצע ניסויים בשעה שהצוות השני נח, אכל וישן. בסך הכול ערכו אנשי הצוות 80 ניסויים מדעיים. ב-1 בפברואר 2003, לאחר שהשלימה את משימותיה, החלה המעבורת את דרכה חזרה לכדור הארץ. בכניסה לאטמוספירה, התפרקה המעבורת בשל תקלה וכל אנשי צוותה נספו. אילן רמון הותיר אחריו רעיה וארבעה ילדים. הוא קבור בבית העלמין בנהלל. עבור אילן רמון, תפקידו ההיסטורי והמשימה שבה השתתף היו הגשמת חלום אישי ולאומי ומותו בהתרסקות ה"קולומביה" נחרת בישראל כאסון לאומי. מדי שנה מתקיימים מספר פרויקטים חינוכיים וכנסים בתחום החלל, המבקשים להנציח ולהמשיך את דרכו ופועלו של אילן רמון. רבים מפרויקטים אלו מופעלים על-ידי משרד המדע.
איתן סטיבה איתן מאיר סְטִיבֶּה (נולד ב-12 בינואר 1958) הוא איש עסקים ונדבן ישראלי; טייס קרב לשעבר. סטיבה הוא הישראלי השני ששהה בחלל, הראשון בתחנת החלל הבינלאומית ותייר החלל הישראלי הראשון. הוא המריא לחלל באפריל 2022 כחבר-צוות בטיסת Axiom Mission 1, שנודעה בישראל כ"משימת רקיע", לטיסת חלל פרטית, יחד עם עוד שלושה תיירי חלל. סטיבה המריא לחלל ב-8 באפריל 2022 בחללית הדרגון 2 של חברת SpaceX כחלק מטיסת Axiom Mission 1 שהייתה טיסת החלל הפרטית המלאה הראשונה אל תחנת החלל הבינלאומית. סטיבה היה תייר חלל ששילם מכספו עבור הכרטיס, אך טיסתו סווגה כפרויקט לאומי ובמסגרתה הוא בצע מספר ניסויים מדעיים מטעם גופים ישראלים. מלבד ביצוע מחקרים וניסויים מדעיים, ערך סטיבה במהלך שהותו בחלל ראיונות עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ומספר גופי תקשורת ישראלים. ב-25 באפריל חזר סטיבה לכדור הארץ. המימון המלא על השיגור לחלל, בעלות של כ-50 מיליון דולר, יוצא מכיסו של סטיבה עצמו. הוא מוגדר "אסטרונאוט עצמאי", אך באמצעות החיבור לקרן רמון ולנאס"א יקבל גישה למערכות רבות של תחנת החלל לצורך ביצוע הניסויים - כמו הזרוע הרובוטית של התחנה, שנועדה לפעילות מחוץ לה.
|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
