עופרים, מוכנות לכיתה א'

צרור עצות להורים לקראת כיתה א'`

ד"ר נתן לב

הייתם מאמינים ?הוא רק זחל והתחיל ללכת והנה עוד שבוע-שבועיים ילדי עולה לכיתה א? נכון שקשה להאמין? אכן, אם נבדוק מי מתרגש יותר הילד או ההורה התשובה ודאי תכיל את החששות של ההורה לצד הפחדים של הילד. תערובת הרגשות שמציפה אותנו ואת ילדנו לקראת השנה הראשונה מעצימה את תחושת החרדה והבלבול אצל הילד.

הסביבה החדשה והלא- מוכרת והמעבר מ-"הכי גדול" בגן ל-"הכי קטן" בכיתה א` גורמים לעיתים לתופעות של חרדה, מתח ועצבנות לא מעטים אצל התלמידים הצעירים. רופאי האגודה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) מגישים צרור עצות מועילות כדי שכולנו "נחזור הביתה בשלום" מהיום הראשון:

ביום הראשון ללימודים הזכירו לילדכם שהוא או היא אינם היחידים שמעט "מודאגים" מהיום הראשון בבית הספר. הזכירו להם כי המורים מודעים לכך וישתדלו להקל עליהם. ציינו בפני ילדכם את הצדדים החיובים בהתחלת הלימודים, ספרו להם כי "יהיה כיף" בבית הספר וכי זו הזדמנות לפגוש חברים ישנים להכיר חברים חדשים. הזכירו להם את הפעמים הקודמות בהם חזרו במצב רוח מרומם מהיום הראשון שלאחר החופש. כדי להדגיש את "חגיגיות" האירוע של הגעה לבית ספר חדש, דברו עם ילדכם על התחושות והחשש הקשורים ליום "הגדול". אל תצרו צפיות מוגזמות ולא מציאותיות אצל הילד אבל חשוב להעביר הרגשה אופטימית לגבי תחילת הלימודים.

בקרו בבית הספר לפני תחילת הלימודים, לעיתים קרובות צוות המורים נמצא בבית הספר מספר ימים לפני תחילת הלימודים ואפשר להכיר אותם עוד לפני תחילת הלימודים. בקרו בכיתה המיועדת לילדכם ובמידת האפשר פגשו את המורה והמנהל/ת של בית הספר. השתדלו לארגן מפגש עם חבר המיועד ללמוד עם ילדכם באותה כיתה, עוד לפני תחילת הלימודים, כך ייהנה ילדכם מ-"פנים מוכרות" ביום הראשון.

אל תשכחו להציע לילדכם דרכי התמודדות עם תלמידים מציקים. להנחות אותם לא להיכנע לדרישתם אלא להתרחק מהם ולבקשם להפסיק. אם מתעוררת בעיה מתמשכת עודדו אותם לשתף ודברו עם המורה בבית הספר. רעיון טוב הוא למצוא תלמיד או תלמידה מבוגרים יותר עמו הילד או הילדה יכולים להגיע אתם לבית הספר. אם ילדכם מבוגר יותר הציעו לו לצרף תלמיד חדש או צעיר יותר לנסיעה לבית הספר.

הקניית הרגלים נכונים בנושא שיעורי הבית:
דאגו למקום מתאים להכנת שיעורי בית, וודאו כי המקום רחוק מגורמים מסיחים כמו טלוויזיה או מחשב. הראו לילד התעניינות בשיעורי הבית שלו, הסבירו את המטלות ככל שצריך ובדקו ששיעורי הבית הושלמו כנדרש. דאגו למקום מתאים להכנת שיעורי בית, וודאו כי המקום רחוק מגורמים מסיחים כמו טלוויזיה או מחשב. הראו לילד התעניינות בשיעורי הבית שלו, הסבירו את המטלות ככל שצריך ובדקו ששיעורי הבית הושלמו כנדרש.

לקוח מהאתר – חינוך עולמי - http://www.hinuch.co.il/parents7.asp

כיצד הורים יכולים להכין עצמם בצורה טובה יותר לכניסת ילדיהם לביה"ס?

האם לסמוך על ביה"ס?

הגורם החשוב ביותר בהסתגלות ילד לביה"ס היא העמדה הפנימית החיובית הבסיסית של הוריו כלפי ביה"ס. חשוב שהורים יתפשו את ביה"ס כגורם עוזר ולא עוין וינהגו כלפי צוות ביה"ס כשותפים ולא כאויבים. הורים שאינם סומכים על ביה"ס, שמגלים יחס של חשדנות ואף עוינות, לא יוכלו להתגבר על החרדות הנ"ל. הם אף יעבירו לילדיהם את חרדתם, חשדנותם ועוינותם. היכרות מוקדמת עם המורה, פגישה אישית הנעשית באווירה חיובית, יכולה לסייע לפיתוח עמדה אוהדת. כדאי גם לנסות להתחבר לאסוציאציות אישיות חיוביות מעולם ביה"ס. הורה עם כעסים מעברו האישי על מורים עלול להגיב בצורה שלילית לא מודעת כלפי המורה הנוכחי של ילדו. כמובן, שלסמוך על ביה"ס אין פירושו הסרת אחריות מצד ההורה לערנות ולמעקב. למשל, כאשר יש הרגשה שהמורה נוקשה מדי כלפי הילד, או כאשר יש סימני שאלה

לגבי הערכת המורה את הילד וכו'.

כאשר מתעורר צורך לפנות למורה, חשוב שהפניה תהיה ישירה (לא דרך רכילות או , פתוחה ומכבדת (כזו המכירה בגבולות סמכות המורה).דרך הילד אחד הביטויים לגישה חיובית כלפי ביה"ס היא נכונות ההורים לשתף את ביה"ס

בקשיים רלוונטיים של הילד ו/או של המשפחה. כאשר ידועות בעיות העלולות להקשות על הסתגלות הילד לביה"ס או על מילוי חובותיו, עדיף ליידע מוקדם ככל האפשר את צוות ביה"ס. כך למשל, יידוע המורה על קשיים מוטוריים של ילד תאפשר למורה לגלות הבנה להתנהגות מגושמת בכיתה. בעקבות כך, הילד יהיה פחות חרד להגיע לביה"ס ויצליח לקום בבוקר טוב יותר. או למשל שיתוף מתאים של המורה בדבר משבר משפחתי נוכחי יסייע למורה לגלות הבנה לנסיגה זמנית אפשרית בתפקודו של הילד בביה"ס.

האם לסמוך על הילד?

חשוב לזכור שכניסת ילד לביה"ס היא הזדמנות לצמיחה אישית שלו. ילדים רבים סקרניים לגבי כיתה א'. לחלקם אולי נמאס כבר מהגן והם מחפשים שינוי, אתגר "אני גדול". גם כאשר נדמה לנו שילדנו לא יצליח להתמודד, הוא יפתיע אותנו בחלק גדול מהמקרים. יחס מגונן מדי, עלול להפחית את כוחות

ההתמודדות של הילדים. הורים יקלו על עצמם ועל ילדם, אם יצליחו לוותר על פנטזיה של שליטה ושלמות ויסמכו יותר על ילדם. הורים יכולים לחזק ולעודד ילדים לגבי הדברים שהם מצליחים בהם ולסייע להם לקבל בהבנה קשיים ומגבלות אישיים.

שוב, לסמוך על הילד אין פירושו הסרת אחריות הורית ממעקב וערנות. חשוב להקשיב לילד, לקרוא את איתותי המצוקה שלו. לעיתים יתעורר קונפליקט בין הרצון לסמוך על ביה"ס לבין הקשבה למצוקת הילד. אז ידרשו מיומנויות תקשורת מורכבות לפתרון בונה של הקונפליקט.

האם לסמוך על עצמם?

כדי שהורים יצליחו לתמוך בילדם, הם זקוקים להרגיש שווים וראויים. לכן, חשוב שהורים לא יתנו לקשיים לימודיים אפשריים של ילדם לפגוע בהערכה העצמית ההורית החיובית שלהם. הורים יכולים להזכיר לעצמם שכניסת ילד לביה"ס היא שלב מעבר, שגם אם הוא קשה, הוא זמני. הם יכולים להיזכר במצבי משבר משפחתיים מהעבר ולהיעזר בניסיון חיובי שרכשו בהתמודדות איתם. ומעל לכל, מוטב להזכיר לעצמם שהם בני אדם, לא מושלמים, אך ראויים.

לקוח מתוך האתר – הורות ומשפחה - http://learn.snunit.k12.il/galim/horut/upload/.mocanut/nucanut4.html