מקור השם אקלקטוס הוא מן המילה אקלקטי (מפוצל) בגלל ההבדל הבולט בין במינים בזן זה. אקלקטוסים בורכו בנוצות מיוחדות שמעצימות את יופיים. נוצות הראש והחזה שלהם נראות כמו שיער קטיפתי. נקבות אקלקטוס הן כבדות גוף ובעלות מראה קומפקטי ומעוגל מעט. הצבע השולט הוא אדום בגוונים שונים ולרוב תתי המינים נוצות חזה בגווני סגול/כחול ובתת המין vosmari פס רחב בצבע צהוב בזנב . נקבות בוגרות בכל תתי המינים הן בעלות מקור בצבע שחור מבריק בניגוד למקור של הזכרים שהוא בצבע צהוב תירס בשילוב גוונים של כתום ואדום.

אקלקטוסים זכרים, הם טייסים יעילים עם נוצות בצבע ירוק ברקת עם קצוות כחולים או צהובים, בהתאם לתת המין. בצידי הגוף יש התזות של צבע אדום ומעט כחול בכנפיים ובזנב. המקור העליון משתנה מחוסר פיגמנט בזמן הלידה לשחור ב6-12 החודשים הראשונים לחיים. בכל תתי המינים המקור העליון משתנה עם הבגרות לצבע צהוב תירס בדרך כלל עד גיל שנה אך לעיתים יכול להתארך עד גיל שנתיים.

מאפייני גודל ומשקל

האקלקטוס הוא תוכי בגודל בינוני עם מוטת כנפיים של בין 60-75 ס"מ. האורך של תתי המינים המצויים הוא בין 30-36 ס"מ. משקל הוא בדרך כלל לא כלי יעיל לאבחנה בין תתי המינים כי יש חפיפות . חלקית באשמת ערבוב תתי מינים ברבייה הבדלי משקל גורמים לעיתים ליותר בלבול. מבין המינים המצויים Solomon island הם הקטנים ביותר וה vosmari הם הגדולים ביותר. גוזלי אקלקטוס מגיעים למשקל מקסימאלי בערך בגיל 7 שמועות. בזמן הגמילה הם מאבדים חלק ממשקל גופם על מנת להתכונן לתעופה. אקלקטוסים ממשיכים לגדול עד גיל שנתיים.

מוצא

ישנם בין 8-10 תתי מינים מוכרים של אקלקטוס (Eclectus roratus). מוצאם הוא מקייפ יורק שבאוסטרליה דרך איי אינדונזיה, איי סולומון וגינאה החדשה. הזן המצוי ביותר הוא הגרנד אקלקטוס. תתי המינים המצויים הם:

·רד סיידד - Red-sided Eclectus -- Eclectus roratus polychloros(טבעת כחולה סביב העין/אין צהוב בזנב).

·ווזמרי - Vosmaeri Eclectus -- Eclectus roratus vosmaeri (צהוב בזנב/אין טבעת כחולה סביב העין).

·סולומון איילנד - Solomon Island Eclectus -- Eclectus roratus solomonensis (כמו רד סיידד קטן).

·גרנד – Grand Eclectus (אין טבעת כחולה סביב העין/אין צהוב בזנב).

מפת תפוצה

אבחנה בין תתי המינים

קשה מאוד להבדיל בין זכרי האקלקטוסים אלא אם מכירים היטב את המאפיינים של כל תתי המינים. הכי נוח לתצפת על מספר פרטים באותו הכלוב לשם השוואה. ההבדלים הקלים שבגוון הירוק יעילים לזיהוי המינים השונים. כמובן ששיטה זו אינה יעילה אם מתצפתים על זן אחד בלבד. לזכר הvosmari זנב וצוואר ארוכים משמעותית וה Solomon island קטן פיזית משאר המינים. זכר ה grand קשה במיוחד לזיהוי מכיוון שזה נעשה בעיקר על ידי הבדלים קלים בצבע המקור, אורך הזנב וצבע הזנב. דרושים מיומנות וניסיון רבים על מנת להבחין בין הזכרים השונים.
האבחנה בין הנקבות השונות קלה בהרבה. הבולטת מכולן היא נקבת ה vosmari לה יש פס רחב בצבע צהוב בקצה הזנב ואין לה טבעת נוצות כחולה סביב העין. נקבות ה red sided וה Solomon island ניתנות לזיהוי בקלות לפי ה"סינר הכחול שמעטר את החזה בניגוד לצבעים המשתלבים במינים האחרים. בנוסף, סביב העין ניתן לראת בבירור במינים אלה טבעת נוצות כחולה שמאפיינת רק אותן. לנקבת ה grand אין לא את טבעת העין ולא הפס הצהוב בזנב אלא קצה הזנב מאופיין המעט מאוד נוצות בצבע צהוב חלש מאוד.

אופי

חלק מהמילים שתשמעו מבעלי אקלקטוסים לתיאורם הוא :"מקסים, חברותי, סקרן, פיקח, שנון, אינטואיטיבי, אינטליגנטי". האינסטינקט האינטואיטיבי של האקלקטוסים עוזר להם לקרוא את מצב הרוח של בעליהם, מה שעוזר לחזק את הקשר דווקא עם תוכים מזן זה. האופי האמפטי של האקלקטוסים הוא כנראה הגורם לכך שכמעט ולא ניתן למצוא תוכים מזן זה במקלטים. לוקח קצת זמן להתרגל לאופי הרגוע שלהם. תוכים מזן זה "קופאים" במקום כשהם ניצבים מול סכנה. כנראה שהמקור להתנהגות זו בסוג הטורפים שבהם האקלקטוסים נתקלים בטבע, טורפים שמזהים את טרפם ע"י תנועה. בסה"כ אקלקטוסים יהיו חיות מחמד מצוינות למי שיודע

להעריך תוכי "חושב". אקלקטוסים חוקרים מצבים שונים ומנתחים דרכי פתרון לבעיות בזמן משחק. בעלי אקלקטוסים צריכים לצפות לחיית מחמד דינאמית ומשתנה. צעירים תלויים ומלאי אהבה יתבגרו לציפורים מאתגרות ומורכבות אשר יישארו אוהבים, תחת מגבלות. הם צריכים לקחת חלק בפעילויות המשפחה על מנת לספק את סקרנותם. אין להתייחס אליהם כקישוט לסלון. הם בהחלט יודעים איך לשעשע ולהעסיק את עצמם אך הם חייבים אינטראקציה תמידית עם חברי להקתם האנושית ואחרי הכול, זאת הסיבה שבגללה אנו רוכשים ציפורי מחמד. אקלקטוסים עדינים בצורה מדהימה עם ילדים בהנחה שהילדים גדולים מספיק כדי לנהוג בציפורים כהלכה. אקלקטוסים מתרגלים מהר לשינויים אך לא סובלים בתים שרועשים ממריבות בין בני המשפחה. בדיוק כמו שמריבות מדאיגות ילדים כך גם לציפורים אמפטיות אלה. זה עלול לגרום למריטת נוצות ועוד דפוסי התנהגות לא רצויים. תנו להם בית חם ושמח ותזכו בתוכי שקט יחסית וחבר יציב אשר תלמדו לקבל כחלק בלתי נפרד מהמשפחה במקום כ"חיית מחמד".

יכולת דיבור

אקלקטוסים נחשבים בין שלושת הדברנים הטובים ביותר. הם מתחרים עם הג'אקו ומיני האמזונה שמיטיבות לדבר. הם לא רק חוזרים על מילים ומשפטים, חלקם לומדים שירים שלמים. חלק מגוזלי האקלקטוסים לומדים לדבר עוד לפני שנגמלו אם האדם שמאכיל אותם חוזר על מילה מסוימת מספיק. אקלקטוסים נהנים במיוחד מלחזור על צלילים מעניינים ומילים ששמעו ממשפחתם. הם מסוגלים לחקות בצורה מושלמת צלילים של מיקרוגל, שעונים מעוררים, טלפונים (יש מישהו שלא שמע על נוקיה שלי J?) ואפילו מים זורמים . בדרך לזכרים יש קול יותר עבה וגברי וכמעט לכל הנקבות יש קול עדין ומלטף. כמו בכל זן אחר יש פריטים שלא ילמדו לדבר לעולם ויש להיות מוכנים לאהוב ציפור גם אם לעולם לא תדבר. רוב האקלקטוסים לומדים לפחות מספר מילים.

תעסוקה

תוכים בטבע הם יצורים עסוקים מאוד. רוב חייהם מוקדשים לחיפוש אחר מזון, מים ומקומות קינון. פעילויות טבעיות אלה מיותרות בשבי ולכן יש לספק לתוכים תעסוקה על מנת למנוע שעמום. אחרת, מריטת נוצות צעקות ועוד התנהגות בלתי רצויה יכולים להוות בעיה.

מקלחות

יש לקלח אקלקטוסים לפחות כל יומיים ובהחלט יפרחו אם יקולחו כל יום. בריאות הנוצות והעור תלויים במידה רבה בלחות ובחורף בתים רבים יבשים כמו המדבר. אם אי אפשר ממש להספיג אותם במים כל יום ניתן להתיז ע"י בקבוק התזה. ניתן גם לתת להם בריכה קטנה והם יטבלו בה עצמאית. דווח אפילו על אקלקטוסים שחיו באזורים מושלגים ושברו את שכבת הקרח על הבריכה שלהם כדי להתקלח במים בקפואים.

מגורים

בעיקרון החוק הקובע בקניית כלוב לאקלקטוס (או כל תוכי אחר לצורך העניין) הוא – הכי גדול שאתה יכול להרשות לעצמך ויכנס לבית. אקלקטוסים הם תוכים מאוד פעילים וצריכים מקום רב לפעילות. גודל רוחבי חשוב יותר מגובה. גודל מינימאלי צריך להיות 75 רוחב, 60 עומק ו 85 גובה. המידות הנ"ל הם מתוך ההנחה שהתוכי יזכה לזמן קבוע מדי יום מחוץ לכלוב לפעילות גופנית ומגע חברתי שכ"כ דרושים לו.

תוחלת חיים

כשרק התחילו לגדל אקלקטוסים בשבי, ידעו מעט מאוד על המזון הדרוש להם ומגדלים רבים גידלו אותם על דיאטה של זרעים בלבד. עד שלמדו על הצורך שלהם במגוון רב של פירות וירקות צבעוניים רבים לא חיו שנים רבות כמו שיכלו. אקלקטוסים יכולים לחיות אותה תקופה כמו כל תוכי בעל גודל דומה כמו ג'אקואים ואמזונות. ידוע על זוג אקלקטוסים בני יותר משלושים שעדין מתרבה, כך שברור ששלושים זה לא זקן בשביל אקלקטוס. מכיוון שלא מגדלים אותם בשבי זמן רב, קשה למצוא בשבי אקלקטוסים בני יותר משלושים אבל אין ספק שבתנאים טובים הם יכולים לחיות עד 50-75 שנים.

שינה

בין 10-12 שעות כל יממה. אם סדר היום בבית לא מאפשר שינה רצופה של 10 שעות בלילה ניתן להשלים במנוחות במשך היום. צעירים משחקים "קשה" במשך היום וישנים הרבה במשך היום כשהם מתעייפים. אם אין בבית מקום חשוך לגמרי ושקט אפשר לכסות את הכלוב. ניתן להשתמש בכלוב שינה קטן שניתן להזיז ממקום למקום כפתרון לבתים קטנים.

רעש

אקלקטוסים הם ציפורים שקטות שמעדיפות דיבורים על צעקות, כמובן שיש יוצאי דופן ויתכנו פריטים רועשים. מכיוון שרובם שקטים באופן מפתיע לתוכי גדול הם נחשבים מתאימים לדירות. הם בהחלט מסוגלים לצעקות רמות בשעת סכנה או פחד אבל למרבה המזל ממעטים להשתמש בקול שלהם.

בגרות מינית

הנקבה היא הדומיננטית בזוג האקלקטוסים. "גיל הבגרות" מורגש יותר בקרב נקבות מאשר בזכרים, נראה שהם כמעט ולא משתנים כשהם מגיעים לבגרות מינית. הזכרים ימשיכו לשחק ולהתנהג כרגיל אפילו כשהוא מגדל גוזלים. הנקבות נאמנות ליחידי הסגולה שזוכים באמונן ומגנות בחירוף נפש על גוזליהן. בהגיען לבגרות הן עוברות שלב של תוקפנות והגנה על "אזור הקן". אם קצת סבלנות והדרכה נכונה, שלב זה יעבור ונקבת האקלקטוס תמשיך להיות שותפה בחיי המשפחה. למרות שהן תוקפניות כלפי זרים שינסו להתקרב לקן/גוזלים, הן יתנו לאדם קרוב ומוכר להתעסק עם הגוזלים. אצל מגדלים קטנים של אקלקטוסים, שהזוג היו קודם חיות מחמד, ניתן לעיתים לראות תופעה מיוחדת במינה. לעיתים קרובות אקלקטוסים יתנו לבעליהם להיות "גלגל שלישי" בגידול הגוזלים ולהשתתף בצורה פעילה בהאכלה של הגוזלים. שיטה זאת נקראת co parenting וייחודית לאקלקטוסים. נדירים המקרים שתוכי מסוג אחר ירשה התנהגות מסוג זה.

רבייה

אקלקטוסים מגיעים לבגרות מינית בין גיל 2-5 . ה Solomon island יכולים לעיתים להתרבות כבר בגיל 18 חודשים והזנים הגדולים יותר כמו ה vosmari יגיעו לגיל רבייה רק בגיל 4-5. רוב תתי הזנים מטילים 2 ביצים , Solomon islandיטילו לעיתים 3 ביצים ובמקרים נדירים אפילו 4. זמן ההדגרה כ-28 יום. הגוזלים בוקעים עיוורים ועירומים ומכפילים את גודלם במהירות רבה. חשוב בהטלה הראשונה לתת להורים לגדל את הגוזלים כל עוד הם מאכילים אותם. אם נוציא את הגוזלים לאחר מספר ימים או שבועות, ההורים יבינו שזהו התהליך הטבעי ולעולם יצפו מהגוזלים "להעלם" לאחר מספר ימים ולא יאכילו אותם אף פעם עד שלב הגמילה.
ברגע שזוג אקלקטוסים מתחיל להטיל ביצים, קשה לעצור אותם. בשבי, הם יטילו ביצים כל השנה אם לא יעצרו בעדם. ברגע שהם מבינים את כל הלוגיסטיקה שמאחורי גידול גוזלים הנקבות כ"כ להוטות להטיל ביצים שאפילו בהעדר תא הטלה, יטילו בכלי האוכל ועל הרצפה. לפעמים יש צורך לשנות לגמרי את הסביבה כדי לגרום להם לנוח מהטלות.

בניית אתרים בחינם