התמודדותם של תלמידים ומורים בחינוך הממלכתי-דתי עם קונפליקטים ערכיים

מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה",

אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המח' לחינוך, 2005

מוגש ע"י: אלחנן בר-לב

בהדרכת: פרופ' תמר הורוביץ

תקציר

חיבור זה עוסק ביחסה של מערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל לקונפליקטים אפשריים בין ערכים דתיים לערכים דמוקרטיים. קונפליקטים אלה עשויים לנבוע מכך  שחמ"ד (החינוך הממלכתי-דתי) מחזיק בשני סדרי-יום, שאין ביניהם הלימה מלאה: הסדר ההגמוני הוא סדר היום הדתי, ולצידו סדר היום המשני - האזרחי הדמוקרטי. כל מערכת בבואה להציב את חזונה, ממסדת, או לפחות מבקשת למסד,  "סדר-יום" מוגדר, המשמש לה מעין "מצפן" נורמטיבי המארגן את הערכים והפעילויות של המערכת לכיוון המיועד. המחקר בחיבור זה מתיחס לסדרי היום של חמ"ד. סולם הערכים לפי שוורץ (Schwartz, 1995), שימש בסיס למיון הערכים.

לצורך בדיקת שאלות המחקר נבחרו 9 מוסדות חינוך מהסוגים הבאים: 2 ישיבות-תיכוניות (אחת פנימייתית ואחת אקסטרנית), 2 אולפנות (אחת פנימייתית ואחת אקסטרנית), 3 מקיפים-דתיים ו- 2 מוסדות "מתונים": תיכון התיישבותי ותיכון לבנות.   על השאלון לתלמידים השיבו 821 נבדקים.

בתשעת המוסדות האלה נערכה בדיקה כמותית לתלמידים (באמצעות שאלון לתלמיד) ובדיקה איכותנית למנהלים ולמורים, באמצעות ראיונות חצי-מובנים. בשאלון לתלמידים הוצגו שבע דילמות, שבכל אחת מהן קיים קונפליקט בין ערך דתי לערך דמוקרטי. על התלמיד היה לציין מהי עמדתו לגבי הדילמה ועד כמה הסתייע בגורמי חיברות שונים (בית הספר, בית ההורים, תנועת הנוער, אמצעי התקשורת ובני הגיל) כדי לגבש את עמדתו.

הדילמות בשאלון לתלמיד היו:

• אין לאפשר לנשים לפתח קריירה במקצועות הדורשים השקעה רבה של זמן, אם הן בעלות משפחה. (צידוד בהיגד מבטא ערך לא-דמוקרטי; תחום אישי);
• יש להתיר נישואים אזרחיים בין כהן לגרושה. (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי; תחום אישי);
• צריך לזמן לחקירה רב גדול בתורה, במידה שקיימים נגדו חשדות לפלילים. (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי; תחום משפטי);
• צריך להימנע מלגייס לצה"ל כל מי שחפץ ללמוד תורה, גם אם אינו מצטיין בכך. (צידוד בהיגד מבטא ערך לא-דמוקרטי; תחום חברתי);
• על חייל דתי לבצע הוראה של פינוי ישוב עפ"י החלטות הממשלה. (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי; תחום מדיני);
• יש לשתף חברי-כנסת ערבים בהחלטה לגבי גורל ירושלים. (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי; תחום מדיני);
• לערביי ישראל מגיעות זכויות שוות לזכויות היהודים בארץ. (צידוד בהיגד מבטא ערך דמוקרטי; תחום חברתי);

הממצאים העיקריים במחקר היו:

• בניתוח גורמים התברר כי התלמידים ענו על הדילמות לפי שני גורמים: האחד מכונה "גורם יהדות", הכולל את חמש הדילמות הראשונות ואילו השני, המכונה "גורם ערבים", כולל את שתי הדילמות האחרונות.
• עמדות התלמידים לגבי הדילמות נטו לכיוון הדמוקרטי בכל המוסדות, בכל הנוגע לפיתוח קריירה לנשים, דילמת הגיוס לצה"ל של תלמידי ישיבות, דילמת זימון לחקירה של רב דגול בתורה, פחות מכך - לגבי פינוי ישוב ע"י חייל דתי בהוראת הממשלה, התרת נישואין אזרחיים בין כהן לגרושה, ובמידה הנמוכה ביותר – הדילמות הכלולות ב"גורם ערבים".
• יחוס השפעה לגורמי חיברות על עמדותיהם של התלמידים: התלמידים ייחסו לבית ההורים את ההשפעה הגבוהה ביותר (אם כי לא בכיוון אחיד) על עיצוב עמדותיהם, מעט פחות מאשר אמצעי התקשורת, בני-הגיל ורק במקום הרביעי לבית הספר (!). לתנועת הנוער לא יוחסה השפעה רבה.
• כאשר נותחו הממצאים עפ"י סוגי מוסדות, נמצא כי לגבי "גורם יהדות" תלמידי הישיבות התיכוניות פחות דמוקרטים מהשאר, אחריהם תלמידות האולפנות, תלמידי המקיפים-הדתיים, ובמידת הדמוקרטיות הרבה ביותר נמצאו תלמידי ביה"ס ההתיישבותי, המסווג כמוסד ייחודי בין בתיה"ס ה"מתונים". לגבי "גורם ערבים" היו העמדות דמוקרטיות לפי סדר יורד: בי"ס התיישבותי, אולפנות, מקיפים-דתיים וישיבות-תיכוניות.
• לפי דתיות התלמידים: נמצא באורח מובהק ביותר, כי ככל שהתלמיד דתי יותר (הן במידת אמונתו והן במידת קיום המצוות על-ידו) – עמדותיו פחות דמוקרטיות.
• לגבי דתיות המשפחה ביחס לתלמיד: ככל שהמשפחה דתית יותר ביחס לתלמיד נמצאו עמדותיו דמוקרטיות יותר ב"גורם יהדות", ובמידה מסוימת ב"גורם ערבים".
• נבדקה הסוגיה: האם מסגרת הלימוד משפיעה על עיצוב העמדות הדמוקרטיות יותר מאשר הערכים הבסיסיים עמם מגיע התלמיד לביה"ס? נבחנו שני מודלים, ועפ"י חישובי רגרסיה מרובה נמצא כי מודל הערכים הבסיסיים כמשפיעים (לעומת מודל סוג המוסד כמשפיע), הוא המודל המסביר טוב יותר את ניתוב העמדות הדמוקרטיות של התלמידים בחמ"ד. נבדק איזה משתנה במודל זה – דתיות או סובלנות, משמעותי יותר. בחישוב נמצא כי המשתנה המסביר במידה הרבה ביותר את ניתוב עמדותיו הדמוקרטיות של התלמיד הוא גורם הדתיות. לאמר: ככל שהתלמיד דתי יותר, כך יהיו עמדותיו פחות דמוקרטיות.

·    האם על חמ"ד לקבוע עמדה כלשהי לגבי הערכים המתנגשים בין שני סדרי-היום שלו?  לפי הראיונות עם המורים במחקר האיכותני, עולה כי קיימת נכונות להתמודד עם סוגיה זו, אך לא במישור הארצי, אלא ברמה המוסדית.

• החיבור המלא לדוקטורט שלי, ינואר 2005.
• מאמר בנושא הקונפליקטים הערכיים בחמ"ד, מתוך "עמודים", גיליון 699, כסלו תשס"ו
• המאמר המלא בנושא מדדים של חשיבה דתית אצל יהודים בישראל, "מגמות", מג2, יוני 2004
• מצגת למידה משמעותית ורמות חשיבה
• מאמר בנושא שיטות להערכה חלופית, "קשר עין" 246, פברואר 2015