|
הקדמה
לאורך ההיסטוריה הארוכה של החיים על פני כדור הארץ, יצורים חיו, התרבו והישתנו כתוצאה מברירה טיבעית בתהליך האבולוציה. כך, בצעדים קטנים, התפתחו צורות החיים המוכרות לנו כיום מצורות פשוטות יחסית לצורות חיים מורכבות יותר ויותר. עוד מימי קדם, השפע העצום של החי והצומח על פני כדור הארץ הביא את האדם לנסות ולהבין את טיב הקשר בין החיים השונים ולשם כך פותחו שיטות רבות ושונות ומשונות.
אנציקלופדיה סינית מכובדת משנת 900 לספירה ממיינת צמחים ובעלי חיים כך: אלה ששייכים לקיסר, אלה שנחנטו, אלה שהם מאולפים, חזירים יונקים, בנות-ים, יצורים מופלאים, כלבים משוטטים, אלה הנכללים במיון זה, אלה הרועדים כאילו היו משוגעים, אלה שמספרם גדול מספור, אלה המצויירים במכחול שיער גמל עדין ביותר, אחרים, אלה שזה עתה שברו אגרטל פרחים ואלה הדומים מרחוק לזבובים (מידע זה לקוח מספרו המצויין של סטיב ג'ונס "כמעט כמו ליוויתן"). ברור שכיום מיון זה הינו מגוחך לחלוטין בעיניינו, אך באם נביט אחור, עוד בעבר הלא רחוק, נהוג היה לחלק את עולם החי למינים אך ורק על פי מראה עיניים, בהסתמך על מבנה וצורת הגוף. עם זאת, שיטה זו מוכחת ליהיות יעילה אך ורק במיקרים בהם קיימים הבדלים משמעותיים בין שני מינים, אך לא בין אלו שהינם כמעט זהים מבחינה חיצונית. עם השנים, התעורר צורך במציאת שיטה מדוייקת המסתמכת על נתונים מדוייקים יותר מאשר גודל, צבע או צורה.
אז מהי טקסונומיה?
טקסונומיה (או סיסטמטיקה ) הוא המדע העוסק במיונו וסיווגו של עולם הטבע- מדע עשיית הסדר בחיים. שיטת המיון הינה מידרגית- כל ממלכה מחולקת לכמה מערכות, כל מערכה מחולקת לכמה מחלקות וכן הלאה בסדר יורד.
ממלכה - kingdom
מערכה - phylum
מחלקה - class
סדרה - order
משפחה - family
סוג - genus
מין - specie
מהו מין?
כאשר מדברים בביולוגיה על מין, הכוונה היא למין במובן של דרגת מיון. במדע הביולוגיה, כאשר מדובר על מינו של בעל חיים במובן של סיווגו כזכר או נקבה נהוג להישתמש במושג "זוויג".
מין הוא יחידת המיון הקטנה ביותר בטבע ומוגדר כ: "קבוצות אוכלוסיה טיבעיות, המקיימות בניהן קישרי רבייה, ומבודדות רבייתית מקבוצות אוכלוסיה דומות אחרות". במילים פשוטות יותר, על מנת ששני פרטים יוגדרו כבני אותו המין הביולוגי, הם צריכים ליהיות בעלי היכולת להתרבות זה עם זה בצורה טיבעית ולהפיק צאצאים פוריים, בעלי יכולת להתרבות בעצמם. אם כן, גם שני מיני עכבישי טרנטולה היכולים להתרבות זה עם זה ולהפיק צאצאים פוריים יוגדרו כשני מינים שונים, באם מצב זה אינו מתקיים בטבע בצורה נורמלית. בטבע, הגורמים המונעים זיווג בין מינים שונים, הינם רחבים ומגוונים: ממחסומים גיאוגרפיים כנהר, הר או תהום החוצים את הטריטוריות של שני המינים ומונעים את פגישתם, עונות רבייה שונות, מחסומים פיזיים כאברי מין בעלי צורה שונה, מחסומים כימיים כפרומונים שונים (הורמונים המשוחררים אל הסביבה) ועד אי התאמה בין טקס החיזור של זכר ממין אחד לנקבה ממין אחר המסמן אותו כטרף ולא כבן זוג פוטנציאלי.
שיוכם הטקסונומי של עכבישי הטרנטולה
-
מחלקת העכבישניים ( Arachnida) לכל היצורים במחלקה זו שמונה רגליים וגופם מחולק לשני חלקים- ראשחזה ובטן. על הראשחזה ניתן למצוא שש זוגות גפיים- ארבע מהם משמשות כרגלי הליכה ושתיים נוספות כגפי פה, הנקראות "כליצרות". זוג הגפיים האחרון נקרא "בחנינים" ומשמש כאיבר חוש ומכוסה שערות חישה רגישות. מחלקה זו המכילה בתוכה לא רק את סדרת העכבישאים, אלא גם את הסדרות השונות אליהם משתייכים העקרבים, העכשובים, עקרבי השוט, דמויי העקרב, כמו גם את האקריות והקרציות.
-
סדרת העכבישאים ( Araneae) כל היצורים בסדרה זו בעלי שמונה רגליים ומייצרים קורים. סדרה זו אוצרת בחובה את כלל העכבישים המוכרים לנו, כולל עכבישי הטרנטולה, כמובן. יש לציין כי לא כל העכבישאים משתמשים בקוריהם רק ללכידת טרף. על אף שישנם סוגי עכבישים רבים הטווים מלכודות קורים דביקות, השימוש בקורים בקרב העכבישאים הינו מגוון ביותר ונע מעטיפת טרף וטיפוס, עד לטעינת זרע ולהגנה על הביצים המוטלות בשק עשוי קורים.
-
תת הסדרה מייגלומורפה ( Mygalomorphae) בתת סדרה זו נכללים כל העכבישים שהינם בעלי דגם "מיושן" של גפי פה. עכבישים אלו מסוגלים להניע את ניביהם מלמעלה כלפי מטה בלבד. . סדרה זו שונה מתת הסדרה מהדגם המשוכלל יותר, אראנאומורפה ( Araneomorphae). לסדרה זו משתייכים עכבישים המניעים את ניביהם מן הצדדים אל המרכז- יכולת המקנה להם יתרונות רבים. בעת מנוחה ניביהם של הארנאומורפה מוצלבים בעוד שניביהם של המגלומורפה מונחותזו לצד זו. דוגמה לכך הם העכבישים ממשפחת הזאבניים Lycosidae.
ממלכה -בעלי חיים
( ANIMALIA)
|
מערכה- פרוקי רגליים
( Arthropoda )
|
תת מערכה - בעלי כליצרות
( Chelicerata )
|
מחלקה - עכבישניים
(Arachnida )
|
סדרה - עכבישאים
( Araneae)
ן
|
תת סדרה -Mygalomorphae
(מגאלומורפי)
|
|
משפחהTheraphosidae(טראפוסידה)
|
|
תת משפחהTheraphosinae
(טראפוסינה)
|
|
סוג
Brachypelma
(ברכיפלמה)
|
|
מין
emilia
(אמיליה)
|
נכון להיום, משפחת הטרנטולות מחולקת ל-12 תתי משפחות.המיון אינו פשוט ומידע חדש מביא לשינויים ולעידכונים רבים. עד לא מזמן הטרנטולות חולקו ל-13 תתי משפחות. עם זאת התברר כי מה שנחשבו ליהיות סוגים בפני עצמם בתת משפחה עצמאית, אינם אלא מינים המשתייכים לתת משפחה אחרת. מקרה זה רק ממחיש עד כמה קשה ההגדרה ועד כמה סבוכים ולא מובנים עשויים ליהיות הקשרים בין החברים במשפחה זו. כאמור, מידע חדש משנה את הידוע לנו ועידכונים מתבצעים כל הזמן. במאמר זה, השתדלתי ליהיות מובן ככל האפשר ולהיצמד למידע החדש ביותר הידוע לי. באם ברצונכם להעיר או להוסיף, אשמח לתגובתכם.
תת המשפחה אקאנטופלמינה Acanthopelminea נפוצה בדרום ומרכז אמריקה ומכילה בתוכה רק סוג אחד של טרנטולות עולם חדש קטנות וקרקעיות שאינן נפוצות בתחביב. בעבר, סוג זה הכיל שלושה מינים כאשר אחד מהם היה הטרנטולה הקטנה ביותר בעולם- גודל גופו של הבוגר לא עלה על גודל ציפורן. עם זאת, לאחר שנים, ארכנולוגים (חוקרי עכבישניים ) גילו כי מין זה משתייך למשפחת המלכודניים Barychelidae. והסוג אקנטופלמה נותר ביתם של שני מינים בלבד.
beccarii
rufescens
תת המשפחה אוויקולריינה Aviculariinea כוללת בתוכה עכבישי טרנטולה "עולם חדש" אילניים הנפוצים מהקריביים ועד לדרום אמריקה. פירושה של המילה אוויקולריה בלטינית הוא "ציפור קטנה". שם זה נובע מטעות תפיסתית לגבי מזונן המועדף של הטרנטולות. הסוגים Iridopelma ,Avicularia , Pachistopelma הם עכבישי טרנטולה האילניים היחידים שהינם בעלי שערות צורבות, עם זאת הם אינם מסוגלים להבריש אותן אל חלל האוויר, אלא זקוקים למגע ישיר עם התוקף. הסוג אוויקולריה זוכה לכבוד רב בתחום בשל היותו סוג הטרנטולה הראשון שתואר במדע. רוב המינים בסוג אוויקולריה רגועים מאוד, אך מסוגלים ליהיות זריזים ביותר בעת הצורך.
עוד סוג מעניין בתת משפחה זו הוא ה Ephebopus היפהפה- על אף שהוא בעל "כפות רגליים" שטוחות המאפיינות את הסוגים האילניים בתת משפחה זו, סוג עכביש טרנטולה זה מעדיף לחפור ולהתגורר במחילתו. בניגוד לשאר הסוגים בתת משפחה זו, האפהבופוס ( Ephebopus) כן מבריש את שערותיו וייחודי בכך ששערותיו הצורבות מצויות על בחניניו. סוג זה ידוע במופע הצבעים המרהיב והמגוון של שלב הבייבי.
אוויקולריה פורפוריאה A. purpurea אפבופוס ציאנוגנטוס E. cynognathus
תת המשפחה איומנופורינה Eumenophorinea מכילה כשליש מכלל מיני הטרנטולות הנפוצים ביבשת אפריקה. טרנטולות "בבון" אלה הינן גדולות, קרקעיות וחופרות מחילות עמוקות בהן הם מתגוררות ונפוצות לא רק באפריקה אלא גם בסביבתה. בין המינים המוכרים בתת משפחה זו ניתן למצוא גם את הקינג בבון C. crawshayi שהינה הטרנטולה הגדולה ביותר באפריקה.
מונוסנטרופוס באלפוארי M. balfouri כיטרסכיוס קרוושאיי C. crawshayi קינג בבון
 
תת המשפחה הרפאקטירינה Harpactirinea קבוצה נוספת של טרנטולות "עולם ישן" אפריקאיות, הנקראות גם טרנטולות בבון. על אף שהינן קטנות יותר בהשווה לתת המשפחה איומנופורינה, הן עדיין מאוד דיפנסיביות (מתגוננות ) ויתרוממו לעמדת איום גם לנוכח ההפרעה הקטנה ביותר. גם בתת משפחה זו ניתן לימצוא מינים המייצרים, לעיתים קרובות, צלילי לחישה באמצעות חיכוך הכליצרות זו בזו. כמו רוב טרנטולות העולם הישן, גם להרפאקטירינה עוצמת ארס גבוהה. אומנם הם אינם מהווים סכנה לאדם, אך הכשתם כואבת. צבעי הגוף הרווחים בתת משפחה זו הם גוונים של חום, אפור, שחור וצהוב. רוב המינים המשתייכים לתת משפחה זו הינם שוכני קרקע חופרים, המתקיימים בשטחים המכוסים שיחים סבוכים ועצים נמוכים, עם זאת הסוג Pterinochilus נוטים לנהוג כסמי- אילניים. דוגמה לכך היא המין Pterinochilus murinus המוכרת בשם "אוסמברה בבון". מין זה אינו חופר מובהק, אלא טווה ערסל קורים רחב הנאחז גם בקרקע וגם במשטח מוגבה.
פטרינוכילוס מורינוס P. murinus אוסמברה בבון צרטוגירוס בכואניכס C. bechuanicus בבון מעוקלת קרן
תת המשפחה איזכנוקולינה- הינה הפזורה ביותר מבין משפחת הטרפוסידי. ניתן למצוא מינים המשתייכים אליה האנדמיים למזרח התיכון, ביבשת אסיה, בצפון אירופה ועוד רבים נוספים ביבשת אמריקה. מעט מאוד ידוע על הסיבות והגורמים לכך שתת משפחה זו פזורה כל כך. בין המינים השייכים לסוג Cheatopelma ניתן למצוא את המין Chaetopelma olivaceum שהינו הפרוונית הארץ ישראלית. מין זה נפוץ במרכז וצפון הארץ מידע נוסף תוכלו למצוא בקישור המצורף לויקיפדיה.
C. olivaceum פרוונית שחורה
הסוגים בתת המשפחה אורניתוכטונינה שייכים לעולם הישן וידועים בציבעיהם המרהיבים והתנהגותם המתגוננת. רובם נפוצים בצפון מזרח אסיה, חיים בתנאים של לחות גבוהה ומאופיינים בפסים מנומרים על ביטנם, על כן זכו לכינוי Earth tigers ("נמרי קרקע" ). תפוצתה של תת המשפחה אורניתוכונינה הינה רחבה מאוד ביבשת אסיה- ממינימאר עד דרום סין בצפון ועד לקבוצת איים אינדונזית בדרום.
ציריאופאגופוס Cyriopagopus סינגפור בלו הפלופלמה ליווידום H. lividum קובלט בלו
תת המשפחה פואסילוטריינה כוללת סוג אחד של טרנטולות עולם ישן אילניות, הנפוצות באיזור סרי לנקה והודו. על אף שסוג זה הינו פופולרי ונפוץ מאוד בתחביב, המינים בסוג זה מוגדרים כזריזים ובעלי הכשה מכאיבה ביותר, גם אם אינה מסוכנת לאדם. קצב גדילתם של העכבישונים הינו מהיר מאוד והם מגיעים לבגרות מינית לאחר כ 1.5-2 שנים ואורך חייהם של הנקבות הינו כ 8-12 שנים בשבי לעומת כ 5-7 שנים בטבע. תנאי מיחייתם הינם פשוטים, מה שמקל מאוד על גידולם. לפרטים צעירים יש לספק אדמה בעומק המאפשר חפירת מחילה, בשל נטייתם להסתתר. עם זאת את הבוגרים יש לשכן בטרריום גבוה יחסית, שכן הם מגיעים לקוטר של 18-20 ס"מ. בטרריום יש לספק קליפת עץ לעיגון הקורים, משום שהם טווים מעט קורים למחסה. תת משפחה זו בהחלט לא נועדה למגדלים מתחילים, על אף יופיים הרב, ורצוי לרכוש ניסיון קודם בגידול טרנטולות פחות אגרסיביות.
משום שטרנטולות אלו חיות על תחת קליפות עצים חיים ומתים, כריתת יערות מסיבית באיזור הודו הביאה לדילדול רב במקומות המחייה הטיבעיים שלהן. לפני מספר שנים הוגשה בקשה להכנסת הסוג לרשימת CITES (הועדה לסחר בינלאומי למינים בסכנת הכחדה), אך, לצערנו, היא נענתה בשלילה. באם ימשיך הרס בתי הגידול של טרנטולות יפהפיות אלו בכיוונו הנוכחי, ייתכן שכבר בשנים הקרובות לא ניתן יהיה עוד למצואן בסביבתן הטיבעית.
פואסילוטריה סאבפוסקה P. subfusca פואסילוטריה מטאליקה P. metallica
תת המשפחה סלנוקוסמיינה נפוצה בחלקו המיזרחי של כדור הארץ ואף כוללת מספר מינים אוסטרליים. חלק מהסוגים בתת משפחה זו טווים לעצמם מחילות קורים המשמשות להם למגורים, אך רובם מעדיפים להתחפר. בתת משפחה זו ניתן למצוא את הסוג הייחודי Psalmopoeus (סאלמופואס) שעל אף שמוגדר כטרנטולת עולם חדש אילנית ומקורו בדרום אמריקה (צפון ברזיל וונצואלה ), הוא חסר שערות צורבות על ביטנו ונוהג כטרנטולת עולם ישן.
סלמופואאוס אירמיניה P. irminia סאן טייגר כילוברכיס פימבריאטוס C. fimbriatus הודית סגולה
תת המשפחה סלנוגיירינה מכילה בתוכה טרנטולות שמקורן מהודו ואפריקה. סוגים אלו אינם נפוצים בתחביב.
תת המשפחה סטרומטופלמינה הינה אילנית ונפוצה במערב אפריקה, דרומית למדבר סהרה. גודלם של המינים בתת משפחה זו הינו ממוצע ואינו עולה על כ-14 ס"מ. טרנטולות אלה הינן זריזות, אגרסיביות ומהירות תגובה. בהתחשב באופיין ובכך שארסן נחשב לאחד מהמסוכנים ביותר בכל משפחת הטרנטולות, הן בהחלט אינן מומלצות למגדל המתחיל.
כמעט כל נציגיה של תת המשפחה סטרומטופלמינה דורשים תנאי הגידול זהים וניתן לגדלם בטרריום אילני מאונך. מכיוון שטרנטולות אלו מפרישות קורים רבים בסביבת הטרריום, יש לספק להן קליפת עץ אנכית לעיגון הקורים ולמחסה.
הטרוסקורדה מקולטה H. maculata אורנמנטל בבון סטרומטופלמה קלצאטום S. calceatum
 
מקורם של רוב המינים הנפוצים בתחביב הינו מתת המשפחה טרפוסינה. הפרטים השייכים לתת משפחה זו מגוונים מאוד באופיים, גודלם, הופעתם החיצונית ובתנאי המחייה שלהם. עם זאת, כל המינים הינם בעלי שערות צורבות, מקורם ביבשות אמריקה (הצפונית, התיכונה והדרומית), כולם שוכני קרקע ורובם חופרים. מכיוון שבתת משפחה זו מספר סוגים כה רב הנפוץ בתחביב, אשתדל לעדכן, עם הזמן, דפי גידול מפורטים למינים רבים ככל האפשר.
תת המשפחה טריגמופואינה אנדמית להודו (נפוצה אך ורק בהודו ) באיזורים הטרופיים של מזרח ומערב הודו. תת משפחה זו מכילה שני סוגים.
טריגמופואס טרוקלנטוס T. truclentus הפלוקלסטוס נילגירינס H. nilgirinus
|
|
.jpg)
אנאנדליאלה Annandaliella
