"בסוד שמירת הברית"

הנה עניין פגם הברית שקשה מאוד בדורנו יש לו סיבות רבות שנדבר בהם בפרק בפני עצמו אמנם צריך שתדע אחי היקר כי עוד מבריאת העולם היה כבר יצר הרע דעריות גדול מאוד כמובא בתורה הקדושה

 בספר בראשית פרק ו' פסוק ה' שם כתוב בפסוק:

 "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתים"

 והסיבה לכך מבואר בטוב טעם בספר "פרי עץ חיים" לרבנו האר"י הקדוש שער חג המצות פרק א' עמוד תצ וז"ל: "עניין פסח ויציאת מצרים הלא ידעת כי הראשונים {דור המבול והפלגה} סלקו את השכינה עד רקיע השביעי מחמת עוונותיהם אמנם ישראל שבאותו הדור שהיו בגלות מצרים היו סוד אותן ניצוצות של קרי שהוציאם אדם הראשון באותן מאה ושלשים שנה שפרש מאשתו. ובעניין פירוש הדבר מובא בטוב טעם בספר

"פרי עץ חיים" שער קריאת שמע שעל המיטה פרק יא' שם כתב בשם "ספר הרזים" וז"ל:

 "כשפירש אדם הראשון מאשתו מאה ושלושים שנה {פירש: כלומר שלא שכב עימה בחיבור זכר ונקבה} הוליד רוחין ושדין לילין והם מזיקין את הבריות {ומכאן תוכחת מגולה לכל הצרות שבאים על עם ישראל בכלליות ובפרטיות לכל אדם שהדבר נגרם מפגם הברית}.

 ובמדרש מונה בניהם כמה וכמה אלפין  רבבות שדין רוחין ולילין והיו הורגין את העולמות, ונתן הקדוש ברוך הוא רשות למתושלח הצדיק וכתב שם ה' המפורש על חרבו והרג בהם ב' אלפים רבבות ברגע אחד, עד שבא אגרימוס בכורו של אדם הראשון {מטפות הקרי} ונשתטח לפני מתושלח והתחנן לו וקיבל עליו ומסר לו שמות שידין ולילין וכל מלכיהם ושריהם והשאר ברחו והתחבאו במחבואות של האוקיינוס עכל"ק.

 וממשיך רבינו האר"י הקדוש והם האנשים שהיו במצרים סוד דור המבול שהיו גם כן משחיתים זרעם על הארץ להיותם באים משורש ההוא {של אדם הראשון} עד שנימוחו וזה סוד הפסוק "וירא ה' כי רבה רעת האדם ממש" כי סוד הקרי הנקרא רעה ומוציא שכבת זרע לבטלה נקרא רע, כמו שכתוב בזוהר על הפסוק "לא יגורך רע", נמצא כי דור המבול הם רעת אדם הראשון, וזה סוד הפסוק "אמחה את האדם אשר בראתי" {כלומר שהם היו ניצוצות קרי של האדם הראשון ולכן מחה אותם הקב"ה והדגיש הפסוק ואמר "האדם" כנ"ל}.

וממשיך רבינו האר"י: ואומנם כל הנשמות הם בחסדים וגבורות אשר הם מסוד הדעת אשר שם תלוי מציאת הזיווג בסוד "וידע אדם את חוה" ולכן נקרא דעת כי משם הטיפה של הזיווג  דהיינו טיפת זרע, וגם הדור ההוא הוא מבחינת הדעת גם כן רק שנמשכו אל הקליפות.

 "אמנם גלות מצרים כל ענינה היה רק לצרף נשמות ההם של דור המבול ולכן באו באותו הגלות הגדול ומיררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים כנגד החומר והלבנים שהיו עושין בדור הפלגה וזה סוד וסיבת גלות מצרים כי יניקת מצרים והטומאה שלהם היו מצד הדעת שלהם ובפרט מה שהודעתיך באחוריים של הדעת העליון שמשם בעצם נמשכת טיפת הזרע כנ"ל עכל"ק של רבנו האר"י.

הנה תראה אחי היקר מלשונו של רבינו האר"י אשר למד פה אל פה מאליהו הנביא ז"ל עד כמה חמור עוון פגם הברית ואיזה השתלשלות גדולה של ייסורים וסבל היו צריכים לעבור כל הנשמות שיצאו מהקרי של אדם הראשון באותם מאה שלושים שנה, תחילה הקב"ה מחה אותם במבול ולא השאיר שום זכר מהם כמו שראית בצונאמי ששם חוטאים הרבה בעריות, ואחר כך בדור הפלגה, ולא מספיק אלא שאחר כך גלות ושיעבוד מצרים הקשה ביותר.

 כי ידוע שבמצרים זרק פרעה הרשע את התינוקות לים ומסביר רבינו האר"י שהטעם לכך בגלל שהם אותם נשמות של דור המבול שנמחו במים ולכן גם פה נזרקו למים כי היו אותה בחינה. והיה שוחט מאה וחמישים תינוקות כל בוקר וכל ערב והיה מתרחץ בדמם ושם גופות שלמות במקום אבנים והיו בונים עליהם, והמדרש מונה כמה סבל וצער היו מצערים המצריים את בני ישראל כמובא במדרש שמות רבה א', יא' "שנתנו מלאכת אנשים לנשים כדי לענות.

 "וכל זה אומר האר"י בגלל פגם הקרי שיצא מאדם הראשון, תראה אחי היקר כמה משמעות וכובד משקל יש לפגם הזה כמה סבל וכמה צער היה צריך לעבור על כל הנשמות הללו בשביל פגם הקרי, אם כך עונשו בעולם הזה מה יהא עונשו בעולם הבא של פוגם הברית אם הוא לא יעשה תשובה? זה ממש מבהיל לחשוב על זה, וכמובן שלא ימנע מאיתנו לדעת זאת כי שלח לנו ה' יתברך את המקובל האלוקי ר' יהודה פתיה זצוק"ל בעל מנחת יהודה "רוחות מספרות" אשר היה מדבר עימהם פה אל פה ונייחד לזה פרק בפני עצמו מה עונשו של החוטא בעריות אם לא עושה תשובה ולמה גורם הדבר.

מכאן  אנו מבינים שאדם שקצת שכל בראשו ויבוא יצרו להחטיאו אם יראה את כל ההשתלשלות דברים שכתבנו כאן בשם רבינו האר"י ומדרשים ועדיין יצרו בוער בקרבו לחטוא, אין לך נבלה גדולה, מזו שהלא הקדמנו כי סיבת חטאו של "היהודי האמיתי" היא לא חס ושלום להכעיס את ה' כי כולנו אוהבים ה' באמת, רק מחמת חוסר הידיעה והבלבול ומרוצת החיים וחוסר הפנאי לחשוב מי אני, מה רוצה ממני השם יתברך, ומה יהיה סוף כל עניני וחיי.

ולכן ברגע שאדם רואה מה נגרם מניצוצות קרי עונש כזה חמור של דור המבול ודור הפלגה ובנוסף שיעבוד מצרים ועוד שנפרט לקמן יעלה במשקל שכלו פעם ופעמיים האם לפגום בברית או לא, כי כעת ברוך השם אחי היקר קיבלת קצת רקע ואין לך דבר גדול מזה לדעת ולחשוב אודות הדבר אם לפגום בברית או לא.

לאחר שאני יודע כמה נזק נגרם רק בשביל ניצוצות קרי כל שכן אם אפגום במזיד רחמ"ל להנאתי וסיפוק תאוותי מה יהיה עונשי וסופי חס ושלום רע ומר כמו שכתוב "וימררו את חייהם" החיים יהיו חס ושלום מרים וכל זה רק פה ומה יהיה בעולם האמת נפרט לקמן.

"חומרת הפוגם ברית להנאתו"

כתב רבינו האר"י הקדוש בשער הפסוקים בנביא "יחזקאל" דף רלז וז"ל: דע כי אדם הראשון מלבד חטאו הראשון שאכל מעץ הדעת כנודע. ועוד הוסיף לחטוא והוליד שדין ורוחין ולילין כנודע והנה בתחילה התחיל והוציא טיפות קרי לבטלה ואחר כך בהיותו עדיין עושה מעשה הרע הזה תוך כדי בא על אשתו ואז נתעברה ממנו חווה אשתו מ-ב' טיפות מן הטיפה הראשונה יצא קין הבכור ואחר כך מטיפה שנייה יצא הבל אחיו. ואחר כך חזר אדם הראשון עוד לקלקולו והוציא טיפות קרי לבטלה כל אותם מאה שלושים שנה שפירש מאשתו עד שהוליד את שת כנודע. ואמנם כשיצאה מן אדם הראשון טיפת הזרע של קין ונתנה אל חווה אשתו על ידי חיבור וזיווג כלומר במצווה עדיין הייתה טיפת קין מעורבת בטיפת קרי שקדמה לאותה טיפת קין. כי העניין היה סמוך ורצוף זה לזה לכן כל טיפות של קרי שיצאו מן האדם קודם שהוליד טיפת קין נתערבו בקין להיותם סמוכים יחד כנזכר.

וכבר ביארתי לך "בשער הגלגולים" הקדמה כו שהנשמות היוצאות בבחינת טיפות קרי לבטלה הם יותר גדולות במעלה משאר הנשמות לפי שהם מבחינת הדעת עצמו כי הם מהתעוררות הזכר בלבד כלומר שפוגם להנאתו בלבד בלא מצווה וחיבור זכר ונקבה ולהיותם גבוהות ומעולות מאוד לכן הקליפות שולטות מאוד באלו טיפות הקרי. וכן קין אלו הטיפות נתערבו בו כיוון שהיה בכור וזה הטעם שנולד קין רובו רע ומיעוטו טוב לפי שהיו כלולים בו כל טיפות קרי הנזכר ובהם נאחזים קליפות רבות מאוד.

"וימח את כל היקום"

ונבאר עתה אומר רבינו האר"י מאמר רבותינו זיכרונם לברכה במדרש רבה פרשת נח :

 על הפסוק "וימח את כל היקום" זהו קין בנו של אדם הראשון שתלאו הקדוש ברוך הוא ברפיון בין השמים ובין הארץ ובא המבול ושטפו. 

והעניין הוא במה שנתבאר כי כל טיפות קרי של אדם הראשון הטיפות הראשונות והאחרונות נכללו בקין להיותם משורש אחד מזכר בלבד, ובפרט כי הוא קין נולד מזכר ונקבה והיה בו יכולת לתקנם והיה מסוגל לכך כיון שהוא בעצמו מורכב בחלק מאותם טיפות כנ"ל.

 {ומכאן נלמד כמה צריך הבעל תשובה שחוזר לאביו שבשמים לדעת לתקן וכמה שחטא יתקן מהיכן שנמצא ויעלה הכול למעלה ולא חס ושלום ליפול לייאוש ועצבות}

והיה קין מחויב לתקנם אבל אדרבא הוסיף קין לחטוא בסוד מה שידעת כי כל דור המבול היה בניו של קין  מחויאל ומתושלח וכו'... וכולם היו משחיתים זרעם על הארץ וקלקלו יותר מבראשונה עד שנמחו במי המבול מים רותחין מדה כנגד מדה כנודע.

 והדבר מובא במדרש רבה פרשת נח פרשה נח' :

"אמר רבי יוחנן כל טיפה וטיפה שהקדוש ברוך הוא מוריד על אנשי דור המבול היה מרתיחה בגיהנם ומוציאה ומורידה עליהם, וזה שכתוב :" בעת יזרבו ניצמתו{איוב ו פס' יז'},זריבתם לחלוטנית הייתה.

וממשיך רבינו האר"י ואומר: והנה קין אביהם עצמו מן היום שחטא עד שבא המבול תלאו הקדוש ברוך הוא ברפיון פירוש: כי טיפה הנוצרת על ידי זכר ונקבה היא טיפה חזקה ועומדת קיימת לפי שיוצאת מן הזכר בבחינת מים רופפין ונכנסת בנקבה ונקשרת בסוד רקיע חזק וקיים ומתקיים על ידי זה בפרצוף ובאיברים קשים וחזקים.

 אבל הטיפה של קרי שיוצאת מן הזכר לבדו יש לה שתי חסרונות:

האחד שהיא רופפת כי היא טיפת מים.

 והשנית שהיא תלויה באוויר שהרי הטיפה יצאה מן הזכר שנקרא שמים ובארץ שהיא הנקבה לא נכנסה אותה טיפה.

ורבינו האר"י ממשיל את יצירת הוולד למטר שיורד מן השמים ויורד לארץ ומצמיח בארץ פירות וירקות וכו'..כך הוולד נוצר, ואילו טיפת הקרי לבד לשם הנאה נתלית באוויר כיוון שלא נכנסה לאישה במצווה ולכן תלויה בין השמים ובין הארץ "ואין לה מנוחה כלל עד שתכנס בנקבה".

 וזה שכתוב על קין שני חסרונות אלו האחד: שהיה תלוי בין השמים ובין הארץ השני: שהיה ברפיון, וכל זה מה שנענש בסיבת אותם טיפות קרי שהיו כלולים בו כנ"ל. וכשבאו מי המבול מים רותחין מדה כנגד מדה נענש ומצאוהו תלוי באוויר ברפיון ומחאוהו.

כי אם היה מתקן אותם הנשמות של טיפת קרי שהיו תלויים באוויר מחמת שלא באו זכר ונקבה אלא רק זכר בלבד {כמו שאנשים פוגמים להנאתם בברית הקודש ועל ידי זה משאירים את אותם נשמות תלויות באוויר} לא היה המבול מוחה אותם. אבל כיון שלא נתקנו היו הנשמות של טיפות קרי תלויים באוויר הרקיע תמיד. כנזכר בזוהר הקדוש בהרבה מקומות בפרשת אחרי מות.

 וכיוון שאותם טיפות זרע לא נצטיירו בנקיבה באשה ולא יכלו לעלות למעלה ולא לירד למטה בעולם הזה כדי להיכנס בגופי הילדים והיינו בתינוקות {והיינו בך ובכל אחד מאיתנו שבא לעולם מאותם טיפות קרי שפגמת רחמ"ל וכי אתה חושב שבאת מחסידה? באת מאותם טיפות זרע שאתה פוגם להנאתך ואם כן מה אשמים אותם בניך אותם נשמות שהינך מוריד מלמעלה בשביל הנאה רגעית?}.

 לכן נימוחו במי המבול שמצאום המים לאותם נשמות שהיו תלויים באוויר בבחינת שדין רוחין כמו שכתוב בפרקי אבות פרק ה' ובזוהר הקדוש בראשית מז': שהשדים והרוחות נבראו בבין השמשות לפי שהם מבחינת אותם טיפות קרי שהיו רוחות בלא גופות כי לא נצטיירו אותם טיפות זרע בנקבה, וכבר ידעת כי גם קין נולד בערב שבת סמוך למנחה ובין השמשות. והנה אחר שטיפות קרי האלו נמחו בדור המבול הוסר מהם קליפתם הנאחזת בהם.

 כמו שכתב רבינו האר"י ב- "פרי עץ החיים" שער קריאת שמע שעל המיטה פרק ה' :

שכאשר נמשכת אותה טיפת  קרי של זכר בלא נקבה מלמעלה למטה אז נמשכת אותה נשמה אל אשת זנונים ומתלבש באותה טיפה כוח מזיק אחד מן אשת זנונים והרי נעשית גוף אל אותה נשמה.

 ומאז שנימחו הטיפות במי המבול הם חוזרים ונכנסים בנקבה העליונה ושם הם נתקנות ומצטיירות ויורדות בעולם הזה בגופות הנולדים  כמוך וכמו כל אחד מישראל וכשאר הנשמות ומאז ועד עתה הולכות ונתקנות מעט מעט כנודע וכו'.. עכל"ק. אם כך נבוא ונחשוב אחי היקר על פי כל האמור מה אשמים אותם נשמות אותם ילדיך שהנך פוגם להנאתך הנאה רגעית הלא אתה גורם במו ידיך לטיפת נשמות בניך שיהיו מלובשים בגופים שנעשים מאשת זנונים ונמצא שאתה מחזיר הקדושה והטובה אל הרע?!

"שלשה שותפים באדם"

הגמרא במסכת נידה בדף לא' עמוד א' אומרת:

תנו רבנן {שנו חכמים} שלושה שותפים יש באדם. הקדוש ברוך הוא, אביו ואימו.אביו מזריע הלובן שממנו עצמות והגידים והציפורניים והמח שבראשו ולובן שבעין,אימו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ודם ושערות ושחור שבעין,והקב"ה הוא נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית העין ושמיעת האוזן ודיבור פה והילוך רגליים ובינה והשכל .

הרי לך אחי היקר דבר פשוט ביותר מדוע אתה לא צריך לפגום בברית הקודש מסברה פשוטה בכל שכל ישר, שעוד לא נאטם מהבלי העולם הזה רחמ"ל

וכתב רבינו האר"י "בשער הליקוטים" על פירוש הספר קהלת סימן א' וזה לשונו:

“האדם הגשמי כשהוא נושק ומזווג לאישתו, ומכניס בה הבל, ואותו הבל מתדבק בהבל האישה עצמה ומהם ניבנת אותה הטיפה ומיד נקרשת וניתכת.ותיכף שנימסרה הטיפה, כלומר כוח ההבלים שבה למלאך,ואומר  המלאך טיפה זו מה תהא עליה? והקב"ה אומר כך וכך תהא עליה. מאותו דיבור נאצל עליה{על אותה טיפה} צל הנשמה.

 "ומי שיש לו עיניים יראה אותו בראש האישה, בעת החיבור {כלומר בשעת הזיווג} כדמות איש או אישה , והוא יראה את זה על פני האישה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו".וזהו מה שכתוב"כתפארת אדם לשבת בית" כלומר כדמות אדם קודם שישב בבית שהיא הנשמה קודם שנכנסת באישה הנקראת בית, זהו בעת החיבור [הזיווג] בין האיש לאישה יושבת ונכנסת הבל הנשמה, ולאחר שעברו ארבעים יום באה הנשמה עצמה.

 ויוצא מכאן שבשעת הזיווג יורד הבל הנשמה , ובארבעים יום יורדת הנשמה כולה בכול חלקיה כדי להאיר לעובר, ואח"כ נדבק הנפש עם הבשר,והנשמה עם הרוח מתעלם בנתיים,וב-ג' חודשים יורד הרוח,וניכר העובר באישה על ידי כך שכירסה מתעבה. וב-ג' חודשים האחרונים בא לו הארה מן הנשמה וכשיוצא חוץ מן הבטן באה לו הנשמה עצמה עד כאן לשונו.ועל פי הקדמה זו קצת מתחיל להיכנס בנו עוד דעה לשכל כי בעצם כל עניין הזיווג והוצאת הזרע זה ממש נשמה וגוף שלמים.

"הפוגם בברית גרוע מרוצח"

ועניין ההשחתה של הזרע זה ממש  בגדר רוצח ויותר גרוע מרוצח כמו שכתב הזוהר הקדוש בפרשת ויחי דף ריט עמוד ב' :"תא חזי כלהו סליקין והוא לא סליק ,מאי טעמא אינון קטילו בני נשא אחרא והאי קטיל בנו ממש אושיד דמין סגיאין" וכתב רבינו אהרון ראטה זצוק"ל על דברי הזוהר האלו הרי תראה שאדם שמוציא זרע לבטלה הוא יותר גרוע ממי שרוצח ושופך דמו של אדם אחר, שהשופך דמים הורג אחרים, אבל כאן  שמשחית זרעו לבטלה  הוא הורג בניו ממש.

"טעם לגלות מצרים"

כתב רבינו האר"י "בשער הפסוקים" פרשת שמות דף קג' וז"ל:

 ובזה יתורץ קושיה אחת גדולה שנתחבטו בה גדולי עולם ואפילו בספר הזוהר פרשת שמות דף יד' עמוד ב' שאל רבי אלעזר לרבי שמעון בר יוחאי אביו מה הטעם לגלות מצרים ההיא? ועוד יש תוספת שאלה והוא למה היה הגלות באופן השעבוד המכוער ההוא כמו שכתוב: "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים" (שמות א' }

והעניין מבואר עם הנזכר לעיל כי נשמות אלו נטבעו בקליפות באומת מצרים ולכן לפי שבתחילה בדור המבול חטאו בהשחתת זרעם ולכן נימחו אז בימי המבול מים רותחין, כמו שכתוב "ברותחין קלקלו ברותחין נענשו". כלומר אדם שחוטא מחמת שרותח אצלו לפגום בברית ולא מקרר תאוותו ייענש מידה כנגד מידה, כמו שאמרו חז"ל במסכת סוטה דף ח' עמוד ב' במשנה "במידה שאדם מודד בה מודדין לו" כמו שסוטה בירך התחילה בעבירה כשבא עליה ואחר כך בבטן כך תלקה הירך תחילה נופלת ואחר כך בטנך צבה" רחמ"ל.

שמשון הלך אחר עיניו ובעיניו מרד בבוראו כמו שכתוב "ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני" לפיכך נקרו פלשתים את עיניו.

 וחס ושלום לחשוב שאין דין ודיין אלא אמר רב יוסף אף על פי שארבע מיתות בית דין סקילה, שריפה, הרג וחנק בטלו כיון שאין בית המקדש, מכל מקום דוגמת ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או ארי דורסו או נופל מן הגג וכו'.. או שמכונית דורסת אותו וכו'... ע"ש.

"מדוע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו"

ותדע אומר רבינו האר"י לכן גם עתה גזר עליהם פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ולא גזר אלא על הזכרים לפי שהם חטאו בהשחתת הזרע ולא הנקבות.

 וכנגד מה שחטאו בדור הפלגה הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה לבנות את העיר ואת המגדל לעלות לכפור בעיקר ולהלחם בו {בראשית יא' פסוק ד'}.

 לכן עתה נאמר במקום מה שאמרתם "הבה נלבנה לבנים" תקבלו במצרים "הבא נתחכמה לו" וימררו את חייהם לבנות פיתום ורעמסס כנגד העיר והמגדל ההם שבנו בדור הפלגה עד כאן לשונו.

הרי לך אחי היקר חכמה אלוקית למי שמאמין בהקדוש ברוך הוא ובתורתו, ולא עוסקין בכופרים ובאנשים לא מאמינים כי מי שאינו מאמין בתורתו של רבינו האר"י והזוהר הקדוש לפי הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת סנהדרין בביאור יג' העיקרים של הדת היהודית נקרא אדם זה "כופר".

 כי מי שאומר לזה אני מאמין ולזה לא הרי זה כופר,תייצב את נפשך ותתחזק באמונה ותתפלל להשם יתברך שלא תיפול חס ושלום ברשת היצר הרע של הכפירה, ותבין ותשכיל מדברי רבינו האר"י כמה הקדוש ברוך הוא מדקדק ומקפיד בעניין פגם הברית במידה כנגד מידה, ותעצור את עצמך ויעלה בשכלך לפני החטא כי על כל נעלם שבעיניך זה נראה נעלם חס ושלום מהקדוש ברוך הוא, אבל הקדוש ברוך הוא יבוא עימך בדין על כל נעלם בעולם הזה ובעולם הבא, כי אין נסתר מנגד עיניו ואין שכחה לפני כסא כבודו יתברך.

 ואם תעשה תשובה אמיתית בוודאי שהקדוש ברוך הוא יקבל אותך כי "בנים אתם לה' אלוקיכם", אתה בנו של הקדוש ברוך הוא ובאותו רגע שאתה מחליט ומקבל על עצמך לשוב מדרכך הרעה שהנך הולך בה הקדוש ברוך הוא יוריד עליך רוח קדושה ברגע אחד, רק אם תקבל על עצמך ותשנה מעשייך בעניין פגם הברית.

 לא ידעת נכון, עכשיו אתה יודע כמה הדברים ברומו של עולם. עצור את עצמך אחרת תיפול לתהום כמו ששמעתי ממורי ורבי עטרת ראשי כי חכמי הקבלה מגדירים את דורנו זה הדור האחרון כדור תהום, מי שנופל נופל בצורה תהומית ולכן אם תשוב ותעלה תזכה לחיי העולם הזה ולחיי העולם הבא רק תשוב בתשובה ויהי רצון שנזכה לחזור בתשובה אנחנו וכל בית ישראל אמן!

"מדוע גאולת מצרים הייתה

על ידי משה רבינו"

מבאר רבינו האר"י בשער הפסוקים פרשת שמות דף קד':

 וזה לשונו: "ועתה נבאר עניין גאולתם ולמה הייתה על ידי משה רבנו ע"ה, הנה משה רבנו הוא בחינת הדעת עצמו אשר ממנו יצאו טיפי השחתת הזרע של אדם הראשון.

 שאותם טיפות הם בחינת כל בני ישראל שבאותו הדור של גלות מצרים" ורבינו האר"י כבר פירש עניין טיפות קרי שיוצאות מזכר בלבד בלא נקבה שהם גדולות יותר במעלה משאר טיפות.

  ושם נתבאר בשער הגלגולים הקדמה כו':

 שהנשמות היוצאות בבחינת קרי לבטלה הם יותר גדולות במעלה משאר הנשמות לפי שהם מבחינתהדעת עצמו כי הם באים מהתעוררות זכר לבד, ונמצאו כי כל ישראל וגם כל הערב רב שיצאו ממצרים כולם ענפים וניצוצות טיפי הזרע שיצאו מן הדעת עצמו העליון והם ענפיו של משה רבנו ע"ה.

והנה נתבאר כבר בעניין קין והבל איך משה רבנו ע"ה נרמזו בו שלש גלגוליו והם מלמטה למעלה: משה שת הבל ראשי תיבות "משה". כלומר כמו שמשה היה בתחילה בהבל אחר כך שת ושוב משה עצמו ונתבאר שם כי קין והבל הם מן הדעת עצמו של האדם הראשון.

 כלומר כמו שביאר רבינו האר"י בשער הפסוקים "פרק יחזקאל" שלפני שבא אדם על חווה כבר יצאו לו טיפות קרי לבד שהם מן הדעת, ותוך כדי החטא בא על חווה ונולדו קין והבל, וזו הכוונה שהם קין והבל יש בהם מטיפות הדעת של האדם הראשון.

ונבאר עניין הבל והנה כשאדם הראשון הוליד כל אותם נגעי בני אדם {אחרי שנולד הבל}שהפירוש טיפות קרי של זכר לבד כמו שאנשים פוגמים להנאתם רחמ"ל. אחרי שנולד הבל כל אותם נגעי בני אדם במאה שלושים שנה שפירש אדם מאשתו, וכולם היו ניצוצות וענפים של הבל, ולהיות שהבל היה מעורב גם מטיפות טובות של זכר ונקבה כמו שמקיימים מצוות פריה ורבייה, וכמו כן עונתה לא יגרע, אבל גם היה מחלק רע של טיפות קרי שיצאו לאדם לפני שבא על חווה אלא שהטוב אצל הבל היה מרובה על הרע מה שאין כן בקין. ואחר כך שכבר פסקו תולדות ההם של השחתת הזרע אז חזר אדם ונדבק באשתו חוה אחרי מאה ושלושים שנה והוליד כעת את שת בנו בדמותו כצלמו היה, ולא רע כמו הבל. והתחיל הבל להיתקן בו בשת.

"מדה כנגד מדה"

 והנה אותם ענפים של השחתת הזרע של מאה ושלושים שנה נתלבנו ונצטרפו במצרים, וזמן גלות מצרים משנכנסו לגלות בני ישראל היו מאתים ועשר שנים ובמאה שלושים שנה הראשונים של הגלות נצטרפו ונלתבנו ומתבררים הטוב מן הרע ולא נגמר בירורם לתקן את הפגם והחטא "של טיפות הקרי של זכר בלבד אלא עד תשלום מאה שלושים שנה האלו". מידה כנגד מידה מאה שלושים שנה שפירש אדם מאשתו ויצאו על ידי כן אותם טיפותכנגד זה מאה שלושים שנה יתייסרו אותם נשמות במצרים ואחר שנשלם גלגולם של אותם טיפות ובוררו אז נולד משה רבנו ע"ה.

וכנודע כי משה היה בן שמונים שנה בצאת בני ישראל ממצרים, והנה אם נעלה בחשבון מאה שלושים שנה של הגלות ועוד שמונים שנה שהיה משה רבינו בצאת ישראל ממצרים עולה בסך הכול מאתים ועשר שנים שזה זמן גלות מצרים.

 והסיבה שלא נולד משה רבנו לפני המאה שלושים שנה של ייסורים כי לא יכול משה שהוא הדעת עצמו הטוב לבוא עד שיתבררו ויזדככו במצרים הניצוצות הטובים שלו מן הרע ולכן כשנשלם בירורם נולד משה.

"מדוע נתבטלה גזירת

 השלכת הזכרים ליאור"

וזה הטעם מה שאמרו רבותינו ז"ל כי בו ביום שהושלך משה ליאור נתבטלה גזירת השלכת הזכרים ליאורה לפי שכבר נשלמו כולם לבוא לתיקונם ובירורם הטוב מן הרע על חטא האדם הראשון בקרי באותם מאה ושלושים שנה. וזהו טעם נכון בעניין עמרם אביו של משה רבנו שפירש מיוכבד עד היותה בת מאה שלושים שנה ואז הוליד עמרם את משה, וזה כנגד הזמן שפירש אדם מחוה עד שיתבררו ממנו כל הסיגים של השחתת הזרע במאה שלושים שנה של קרי באונס.

 ורק אחר כך הוליד את שת בהיות חוה בת מאה ושלושים שנה. והעניין הוא כי עתה שהוצרך הבל להתגלגל ולהתקן אחר שניתקנו ענפיו במאה שלושים שנה לכן הוצרכה חוה אשת אדם הראשון שהיא גרמה להיות הבל בנה מעורב מזוהמת הנחש על ידי שפיתתה את האדם שיאכל מעץ הדעת.

ולכן הוכרחה להתעבר נשמתה של חווה בסוד העיבור ביוכבד אשת עמרם בסוף המאה שלושים שנה, וזה העיבור של נשמת חוה ביוכבד היה דווקא בסוף המאה שלושים שנה של יוכבד כדי לתקן את אשר עוותה בתחילה עם אדם הראשון, וכמו שחוה ילדה את שת לאחר מאה שלושים שנה כך עתה היה אחר מאה שלושים שנה שילדה יוכבד את משה.

"ותהר האשה ותלד בן" {שמות ב', פסוק ב'}

וזה סוד הפסוק "ותהר האשה ותלד בן" שמדובר בפסוק זה על יוכבד שילדה את משה ואומר רבינו האר"י שהתורה קראה ליוכבד "האשה" לרמוז שהכוונה לאשה הראשונה שהיא חוה שנאמר בה :

בספר בראשית ג', פסוק יב':

"האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ וחטאה והחטיאה אותי".

 ומכאן רואים שהאשה שכתוב על יוכבד, הכוונה גם על חוה שנתעברה בה. ועתה האשה ההיא עצמה נתקנה עתה והיא עצמה הרתה ותלד את משה שהוא גלגול הבל ושת בניה של חוה ולזה רמזובספר הזוהר בפרשת שמות: ותהר האשה ותלד בן האשה ודאי כמו שכתוב "לזאת יקרא אשה", וזה סוד הפסוק מה שאמרה יוכבד כאשר ראתה את בנה משה: "ותרא אותו כי טוב הוא" אומר רבינו האר"י שהפסוק רוצה לומר: כי כל האחרים הבנים של חוה היו טיפות רע של השחתת הזרע אבל זה משה לבדו היה מן הטוב שלא היה מהשחתת הזרע.

     "לך רד כי שחת עמך אשר הוצאת מארץ מצרים"{שמות לב פסוק ב"}

כך אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו כאשר עלה להוריד את התורה הקדושה, ולכאורה צריך לשאול מדוע הקדוש ברוך הוא מקנא בשם "עמך" כלומר שזה העם של משה רבינו הלא זה העם שהקדוש ברוך הוא בחר מכל העמים?

אלא אומר רבינו האר"י הקדוש בזה תבין למה משה רבינו ע"ה השתדל להוציא את הערב רב שנקראים "עמך"ממצרים שלא כרצונו יתברך והטעם כי היה בהם תערובת ניצוצות קדושות ענפיו של משה עצמו מן הדעת ולכן משה רבינו מסר עצמו ונפשו עליהם כמה פעמים .

ולא עוד אלא שנקבר בחוץ לארץ בעבורם להביאם עימו כנזכר בספר הזוהר. וגם בזה תבין כמה פעמים שנזכרו הערב רב על שם עמו של משה כמו שאומר הכתוב :

"לך רד כי שחת עמך אשר הוצאת מארץ מצרים" {שמות לב', פסוק ב'} לפי שכל דור המדבר וכל הערב רב כולם הם ענפיו  וניצוציו של משה רבינו והוא להם כנשמה לגוף וזה סוד הפסוק: "ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'"

 כי הערב רב הם מבחינת הרע שהוברר מסוגי נגעי בני אדם של השחתת זרע שהיה לאדם הראשון זכר בלא נקבה, שמי שפוגם בברית נקרא רע כמו שכתוב "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" {בראשית לח', פסוק י'}, כי גם משה ראה בעיני שכלו כי כולם היו מבחינת הרע שלו אשר לא נתקן עדיין.

"מדוע משה רבינו היה הגואל"

ועל פי כל המבואר לעיל כי דור המדבר הם באו לתקן במצרים על ידי שהושלכו ליאור כנגד פגם הברית וכמו שבדור המבול נמחו במים גם כאן הושלכו ליאור והם היו בחינת הטוב שהוברר מאותם נגעי בני אדם שהם נשמות גבוהות ועליונות כאשר יוצא הזרע מזכר בלבד ולא עם נקבה, והם משרש הדעת העליון ולכן נקראו "דור דעה" בסוד הדעת, ולהיות שהיו ענפים של משה רבינו לכן הוצרך להיות משה הגואל שלהם, ולכן הפציר בו הקדוש ברוך הוא בשבעת הימים של מראות הסנה שיגאל את ישראל לפי שהיה מוכרח הגאולה להיות על ידיו כי כולם בניו ממש, ונקראו דורו של משה עד כאן מדברי האר"י הקדוש.

והנה אחי היקר כבר הקדמנו בדברי הרמח"ל הקדוש כי סיבת החטא שאדם נכשל בחטא מסבת חיסרון הידיעה "שאילולי הייתה הידיעה רחבה ועומדת על לב בני אדם לא היו חוטאים ולא היה היצר קרוב אליהם" ואחר כל זה יעלה בשכלך עד כמה פגם הברית גורם, שהוצרך משה רבינו נביא ה' שלא קם כמותו ולא יקום, והוא בעצם משה שת הבל בא בגלגול כדי לתקן את כל נגעי בני אדם.

שזה פגם הברית שאדם פוגם להנאתו בקרי ללא חיבור נקבה, ומשה היה צריך לתקן את כל אותם טיפות שיצאו לאדם הראשון, וגם שתוך כדי נולדו מטיפות הרע קין והבל והיה צריך משה לתקן כל פגם הברית עד שהיה "ותרא כי טוב".

ולכן אחי היקר קבל על עצמך שלא לפגום יותר להנאתך כי אחרת הסוף יהיה ב-"וימררו את חייהם בחומר ובלבנים" "וכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, וזה רק בעולם הזה, ומה יהיה בעולם הבא אם לא תעשה תשובה?.

על כן קבל על עצמך לשוב בתשובה וגם אם חטא האדם כל ימיו ושב באחרונה אינו זז משם עד שהקדוש ברוך הוא מוריד שם רשע ממנו {רמב"ם הלכות תשובה}.