הרבה אנשים בעלי תשובה אשר עזבו את כל עולם הדימיון וברוך השם  קיבלו על עצמם עול תורה ומצוות ונכנסו תחת כנפי שכינה וכאשר הגיע לידם הספר "כי תצא למלחמה" התקשרו אלינו ושאלו אותנו על מחשבות ניאוף רחמ"ל שתוקפות אותם מהעבר שלהם.

 והם מבולבלים  וכמעט נואשים כלפי עצמם ח"ו מה לעשות עם אותם מחשבות, וכיצד להתמודד עם הדבר, ומה בעצם צריך לחשוב על עצמי? ומה הקב"ה חושב עלי במצב כזה?וכל השאלות שעולות במחשבות הבעלי תשובה עם העבר שלהם בענין הברית.

לכל אלו יש תשובה נפלאה ומעודדת מאוד אשר הקורא בה ויעמיק בה יוכל לזכות לדעת אמיתית ונכונה שאיתה יעמוד בזמן של נסיון וינצח במלחמה של מחשבות הניאוף רחמ"ל

ותחילה נקדים לזה דבר אחד שהוא יסודי מאוד שצריך כל בעל תשובה לדעת בנפשו והוא מבוסס על פי דברי רבינו ישראל בעל שם טוב זצוקל"הה.

 שמובא בספר "כתר שם טוב" דף ז" וזה לשונו:

"וזה שאמרו במשנה מסכת קידושין דף ב האישה נקנית לבעלה ב-ג דרכים והם בכסף בשטר ובביאה והנה הקב"ה נקרא איש כמו שכתוב:" ה' איש מלחמה", ועם ישראל נקרא אישה.

וזה שאומרת המשנה כיצד הדרך שבו יהודי אשר ישראל יכונה שמשול לאישה נקנה לאיש שהוא הקב"ה מהו הדבר שיעשה בינינו לבין הק"בה קניין גמור?

ואומרת המשנה:

א. "בכסף"

 שבפשטות המשנה מתכוונת לכסף גשמי וכן בשני הדברים הנוספים, אבל גילה לנו אור שבעת ימים בדרך החסידות דבר נוסף והוא שכסף הוא בחינת ימי החסד[ וזה בעצם מובא בספר הישר לרבנו תם שהם נקראים ימי אהבה שבאלו הימים יש לאדם התעוררות גדולה לעבודת הקב”ה] שהקב"ה מסייע ליהודי בחסדו הגדול בתחילת דרכו של עובד השם, ועל ידי שהק"בה עוזרו האדם מרגיש שהוא כוסף לבורא יתברך מלשון כיסופין והאדם מתלהב בתורתו ועבודתו

יתברך וזה נקרא גדלות ראשון ע"כ. רוצה לומר שהבעל תשובה מרגיש בתחילת תשובתו כיסופין והתלהבות בתפילה ובתורה וכמו שאומרים "אורות גבוהים" וזה התקופה הראשונה והנה אח"כ מגיעה תקופה  שניה שהיא נקראת.

ב. "שטר"

 וממשיך הבעל שם טוב הקדוש ואומר שאח"כ נסתלק הכסף ומגיע השטר ונקרא "ימי הקטנות",וגם שהאדם אינו חושק וכוסף מכל מקום על האדם יש צד של הכרח להכריח את עצמו ולדבק עצמו "בשטר" שהם בעצם אותיות התורה בלומדו בגמרא או בהלכה ובין בשטר של אותיות התפילה ע"כ.

 וביאור דבריו שכאן בתקופה זו שהאדם מרגיש ח"ו שכביכול יורדים לו הכיסופין ומרגיש פעמים רבות קושי רב בלימוד ועסק התורה, והכל צריך להשיג ביגיעה מרובה  גילה לנו הבעל שם טוב הקדוש כי זה תנאי הכרחי שיהיה  בקשר של היהודי שמשול לאישה בשביל שיקנה להקב"ה שמשול לאיש. כי בשביל שיתגלה כלפי שמיא וכלפי העולם כולו.

 שאתה אחי היקר אוהב את הקב"ה וקנוי ומשעובד רק אליו יתברך צריך אתה להוכיח לו  יתברך שלא רק בתקופת הכיסופין אתה אוהב אותו ועובד אותו בתורה ובתפילה וכ"ו.. אלא גם בשטר בתקופה של השגת רוחניות בעמל ויגיעה ואם תעשה כך אז יגיע לך  השלב השלישי של הקינין השלם עם הקב"ה וזה.

ג."ביאה"

 מלשון חוזר ובא פירוש אתה תחזור לכיסופין ולהתענג  על השם על ידי  שיחזרו לך המוחין בתורה ובתפילה שנקרא ביאה שהיא זיווג שני עכל"ק.

ומכאן נבוא ונשכיל כיצד לנוהג בתקופה קשה של זמן "השטר" ששם בעצם מתחילים להתקיף את האדם בדרך כלל כל מיני מחשבות של ניאוף כאשר סיפרו לי אנשים.

"מלבוש רוחני"

והסיבה לכך כדי לקבל דעת נכונה יבואר בטוב טעם על פי האר"י שבחבורה הוא המקובל האלוקי רבינו האר"י הקדוש אשר היה מלאך ה' צבקות שלמד פה אל פה מאליהו הנביא

והם מובאים בספר "שער הליקוטים" על ספר מלכים א' סימן א':

על פסוקים א-ה  "והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו ויאמרו לו עבדיו יבקשו  לאדוני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויביאו  אותה למלך והנערה יפה עד מאוד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה"

וענין מה שכתוב "בא בימים" נדרש בזוהר על הפסוק "ואברהם זקן בא בימים" ואומר רבינו האר"י כי במקום אחד מביא הזוהר הקדוש [זוהר פרשת ויחי רכ"ד.רכ"ו] שמאותם הימים של האדם שעושה בהם מצוות ומעשים טובים,נעשה מלבוש לנשמה.

וכל זה הקדים רבינו האר"י כדי לבאר את כל הפסוקים הנ"ל שהבאנו, וזה לשונו:"ואומנם באלו הפסוקים יש לשאול:

ב.ועוד יש לשאול על השינוי שאברהם נתברך בכול,שכן כתוב{בפרשת חיי שרה פרק כד} ”ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל"

ואילו דוד המלך "ויכסהו בבגדים ולא יחם לו" ומדוע?

ג.ועוד צריך להבין מה אלו הבגדים וכסויה ולמה לא יחם לו? וכי הוא חסר בגדים כדי לכסותו וכדי לחממו?

ד.ועוד צריך להבין מהי תקנת עבדין להביא לדוד המלך דווקא נערה בתולה שתחממהו,וכי היה חסר נערות או נשים עד שבקשו בכול גבול ישראל וימצאו את אבישג,שדרך מציאה מצאוה?

 במסכת סנהדרין דף כב עמוד א.:

 כי כאשר אמרה אבישג השונמית לדוד  תישאני לאישה,אמר לה אנני יכול כי יש לי כבר י"ח נשים, אמרה לו הנך אומר זאת  כדי להתחמק כי אתה זקן ותש כוחך ולכן אתה מתרץ לי שאני אסורה לך.

ואז קרא דוד לבת שבע ושכב עימה יג' פעמים וכו'...ע"ש.ורואים מפה שדוד לא תש כוחו וא"כ מה היה הצורך בזה שתהא אבישג לידו ולא ישכב עימה?

ט.ועוד יש להבין מה עניין הסמיכות בפסוקים בפסוק ו' של אדוניה בן חגית שמתנשא לאמור אני אמלוך ויעש לו רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו ומה הטעם שמיד יסתמך זה לזה.

"אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק"

ואמנם אומר רבינו האר"י  הענין הוא שעשיית כל הימים כולם שבחייהם של צדיקים  הם עשייה ליצור מלבוש לנשמה כדי להתלבש באותו מלבוש,כי  לאחר שאדם נפטר אין לבוא לשער המלך בלבוש שק.כי אם בחלוקא דרבנן לחזות בנועם ה' ודוד המלך ע"ה השיג באלו השבעים שנה שחי מה שהשיג אברהם אע"המאה שבעים וחמש שנה.

כמו שמצינו שאמרו רבותינו ז"ל{בירושלמי מס"כ ברכות פרק ב' הלכה ח} כי רבי בון במיעוט שנותיו שחי מכל מקום למד תורה מה שלא השיג תלמיד וותיק בכמה שנים.וכן היה לדוד המלך ע"ה שתיקן את המלבוש שהם נקראים בגדים.

וכן היה צריך להיות בהיותו מוכרח לחיות ע' (שבעים) שנה שנתן לו אדם הראשון או האבות כידוע. ודוד המלך יצא מהשבעים שנה והניח לו ה' מכול אויביו ובא ליום השבת ובו נפטר ועלה לבינה.  ועתה כשהזקין והתחיל לבוא ביום השמיני נתרצה לקורבן לפני הקב"ה, ולכן הוכרח באלו השנים לעשות הלבושים הצריכים לו להיותם שלמים והם הבגדים הנזכרים בכתוב בסוד מור, אהלות קציעות,לבגדותיך.

ומה שכתוב "ויכסו בבגדים ולא יחם לו" ולא יוכל ליהנות מהם העניין הוא כי מלבד הלבושים הנזכר בזוהר, יש לבושים אחרים שהם נעשים ממצוות עשה שהם רמ"ח מצוות עשה,ויכסו בהם רמ"ח אבריו ובקיום מצוות לא תעשה שהם שס"ה גידים ושס"ה ימים שלא חטא בהם.

והם הם הנקרבים ונעשים מלבוש לו בסוד "ויקרבו ימי דוד”. וזהו המלבוש הוא לנשמה שתוכל היא לעלות ולהראות לפני המלך ה' צבאות.

בסוד ויבא משה בתוך הענן.ובכח אלו היה יכול לעלות לקבל התורה וזה מלבוש הנשמה.וזולת המלבוש הזה יש מלבוש אחר של הנפש ומלבוש אחד אחר אמצעי בין הנפש והגוף.

כמו שאומר האר"י זלה"ה בדרוש מאמר חז"ל במסכת סנהדרין דף ק"ג :

"שתפש הקב"ה בבגדו של ירבעם בן נבט ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי  נטייל בגן עדן.

ואמר הרב  וכי  למי שחטא והחטיא את הרבים עושה לו הקב"ה כך תפסו בבגדו? אלא אומר הרב זל"הה כך הנשמה, והרוח,והנפש שיש לאדם לכול אחד מהם יש לו לבוש ושל נפש הוא אמצעי בין הנפש והגוף וכו'...

ובלבוש הזה של ירבעם תפש הקב"ה שיחזור בו ולא ח"ו בלבוש גופו כי אם בזה הלבוש הנ"ל שהוא מעולה מן הראשון.

ועלה בידינו שהימים הם המלבושים הנעשים בהם, נשאר עתה לבאר למה לדוד המלך ע"ה ויכסהו בבגדו ולא יחם לו? ולא נהנה מהם? כי כן עולה בגימטריא יח"ם כמו נ"ח רוצה לומר לא נח בהם ולא נהנה מהם.

 אומנם העינין הוא כי בהיות כי תיקן אלו המלבושים ומכול מקום עדיין היו חסרים מעט ולא הושלמו,בהיותו כי שב בתשובה שלמה מענין בת שבע  שאכלה פגה,והתענה וסיגף עצמו.אם היות שהייתה שלו [כלומר אף שהייתה שלו] ולא נמחל לו עד שקם עליו בנו אבשלום ובא על עשר פילגשי אביו וברח מפניו עד שראה ה' בעוניו החזירו לכנו ולמלכותו,ובזה הושלם ומחל לו על אותו עוון         

וזה מה שאמרו חז"ל במסכת בבא קמא דף נ'.

 "כל האומר הקב"ה וותרן יוותרו מעיו”,אלא מדקדק עם סביביו כחוט השערה.

ועוד בסיבת חטא קטן שהיה לדוד במחשבה ח"ו שהיה בו לכן לא נתקן המלבוש לגמרי.

וזה החטא לא נתגלה בכתוב כי אם ברמז

 שאמרו חז"ל במסכת  מגילה דף יד:

"כשהלך דוד להרוג את נבל הכרמלי קדמה אביגיל אשת נבל במנחה ההולכת לפניה, והיא רוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר ודוד ואנשיו יורדים לקראתה, ואמרו חז"ל שבאה על עסקי סתרים שהראתה לדוד המלך דם נידה שיפסוק לה אם טהור או טמא אמר לה וכי מראין דם בלילה לבדוק אמרה לו וכי דנים דיני נפשות בלילה.

עד שאמר לה "ברוך טעמך וברוכה את אשר כליתני היום הזה מבא בדמים” [שמואל א פס' כה] ודרשו חז"ל נאמר דמים ולא דם להגיד שהצילה אותו מדם נידה ושפיכות דמים.מלמד שגילתה שוקה וברש"י ונתאווה לה ותבע אותה לתשמיש והלך לאורה ג' פרסאות אמר לה "הישמעי לי אמרה לו" לא תהיה זאת לך לפוקה" וכו..

ואומר רבינו האר"י כי זה נרמז בכתוב "היא רוכבת על החמור ויורדת [שמאול א' פס' כה] ראשי תיבות הם אותיות ערו"ה ושם לא היה המעשה כי אם הרהור כי הלב לכאורה.

והפסוק מעיד על זה כי תמצא בראש הפסוק שם הקב"ה,דכתיב והיה היא רוכבת על החמור והקב"ה שם את שמו להעיד כי דוד לא חטא במעשה ח"ו.ולכן אמר לה דוד ברוכה את וברוכה טעמך אשר כיליתיני היום מבוא בדמים: גילוי עריות ושפיכות דמים.

ואחרי כל זה הקב"ה דיקדק עימו כי אפילו על חטא במחשבה רצה הק"בה שיעשה תשובה קודם שימות ובזה יושלמו המלבושים, וקודם התשובה לא היו שלמים לכן לא נהנה מהבגדים וזהו פרוש הפסוק "ולא יחם לו".                                         

ואומר רבינו האר"י ודרך התשובה שעשה דוד המלך היא מידה כנגד מידה.

והיא זאת שאמרו לו עבדיו "יבקשו למלך נערה בתולה טובת מראה ושכבה בחיקך והייתה למלך סוכנת”.כלומר אף על פי שהוא עדיין בתוקפו  הוא יכניע את יצר הרע ולא יגע בה.

 וזה שכתוב סוכנת כלומר שהיה עמה בצער וסכנה להכניע יצר הרע ובזה יתוקן אותו עוון{וכמובן ח"ו מלומר שאדם צריך ללכת למקום ניסיון ולומר אהיה עם אישה בחדר או במקום אחר ולא אחטא עימה, ח"ו מלומר כן  הלא אין אפוטרופוס לעריות וכוונת רבינו היא שאם יזדמן לאדם ניסיון כזה של הירהורי ניאוף או עבירה אז האדם צריך לעמוד בזה הניסיון כדי לעשות תשובה מידה כנגד מידה וכנ"ל}

 ולזה הייתה דווקא בתולה להראות העמים כי לא נגע בה,ואילו הייתה בעולה מי היה מעיד שלא נגע בה.ועל ידי זה שלא נגע בה  יתוקן המלבוש הרוחני ואז חם לאדני המלך.

ולזה לא לקח מנשיו או מנערותיו כי ליבו גס בהם ,אלא זו יפה עד מאוד ודרך מציאה ואף על פי שגם שכבה בחיקך ומחוזק התאווה היה מסוכן עימה בכל עת ובכל רגע יכניע היצר הרע ולא יגע בה.וזה שכתוב וחם לאדוני המלך בכוח התאווה שעל ידי זה תקובל תשובתך מידה כנגד מידה.

"אביגיל תיקונה על ידי אבישג"

ועוד ראיה כי תיקנה מענין אביגיל והמחשבה שהרהר בה לכן תמצא כי אותיות אביגיל הם אותיות אבישג שאם תחליף את האות ל' בש' וכו.. ונשתנית בשינוי השם וזה שכתוב "וימצאו את אבישג" כלומר ראויה היא לתקן את עוון אביגיל,מאחר ששמה קרוב לשם אביגיל כאמור.

ועל ידי זה נתקן מלבוש הנשמה,בהיותה רוצה לעלות למעלה ואם ח"ו לא יעשה דוד המלך תיקון זה קודם מותו היה מוכרח לעבור עליו צרה אחרת, כצרת אבשלום בעוון בת שבע.

"במידה שאדם מודד בה מודדין לו"

ובזה תבין את השאלה האחרונה ששאלנו מה ענין סמיכות  של ואדניה בן חגית מתנשא לאמור אני אמלוך ועשה לו רכב ופרשים וכו'...וכל הגיבורים שהיו לדוד היו בעזרו של דוד. ואילו בימיו של אבשלום לא היה כן אלא היו בעזרו של אבשלום ומדוע?

אלא בתשובה זו הנ"ל שהביאו את אבישג ליד דוד המלך ועדיין בתוקפו הכניע את יצר הרע ולא נגע בה על ידי זה שנתקן נתקלקלה עצתם.

וגם כן על ידי הצער שציער לשאול המלך בכריתתו כנף מעילו ונגע בכבוד המלכות לזה כאן נצטער דוד וזה שכתוב אדוניהו מתנשא לאמור אני אמלוך.

 ובזה תבין למה נתן הנביא נתן עצה לבת שבע שתלך ותאמר לדוד כי אדוניה רוצה לימלוך ואילו אתה הבטחת לי שבני שלמה ימלוך ועשה דוד המלך את מה שעשה שנשבע והמליך את שלמה בנו ועל ידי זה נפלה מחשבתו של אדוניהו למלוך.וכל זה יעץ נתן הנביא לבת שבע כי ידע שדוד המלך ע"ה תיקן העוון,והמשכיל יבין.

אומר רבינו האר"י כי עלה בידינו  שעל ידי התשובה שעשה דוד המלך הושלמו ב' {שניי} המלבושים. מלבוש הנשמה באבישג שהייתה על ידי מחשבה לבד שנמצאת במקום הנשמה ועל ידי הרהור זה כך גם  כן רצה אדוניה במחשבה למלוך.

ואבשלום במעשה מלך תקופה מסוימת ורדף אחרי אביו וכו'.. ולמה? בגלל חטא בת שבע שהיה במעשה. והנה  נתקנו הבגדים מלבוש הנשמה ומלבוש הנפש,ולזה אנו אומרים "דוד מלך ישראל חי  וקיים הוא.

”כי תיקן כל המלבושים, והוא תיקונו של האדם הראשון שכן אדם זה ראשי תיבות אדם דוד משיח ולא נאמר בו מיתה כי אם כתוב על דוד המלך "וישכב", וזה שאמר הכתוב "כסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם” בביאת משיחנו במהרה בימינו אמן. 

                                                                 "אז מה עושים עם המחשבות"

ועל פי כל ההקדמה שהבאנו בשם איש האלוקים רבינו האר"י נוכל לבוא ולומר מדוע תוקפים את הבעל תשובה הירהורי ניאוף בתשובתו, והוא עצמו יודע בנפשו כי הירהורי עבירה קשים מעבירה ואלוקיהם של ישראל שונא זימה הוא.

 והוא חוזר ושב אל ה' ושונא מה שה' שונא, ואם כן שואל הבעל תשובה בליבו מדוע נתן לי הקב"ה כזה נסיון של מחשבת ניאוף ולמה כביכול נותן הקב"ה רשות ליצר הרע לנסות אותי בכזה נסיון? והאדם אומר בקרבו הקב"ה אני אוהב אותך וחפץ בקרבתך ולא חפץ במחשבות אלו ואם כן מדוע לא תעזור לי שלא יפריעו לי מחשבות ניאוף אלו  מהעבר  בעבודת  ה' שלי?

וגם פה יהיה  מובן על פי כל ההקדמה אתה בעבר היית חוטא במעשה וגם במחשבה רחמ"ל וחושב על מחשבות ניאוף במזיד והיית נהנה מהם רחמ"ל.וכעת אתה שונא את אותם מחשבות כמו שהק"בה שונא אותם.לכן אף על פי שהם יבאו לך אתה תדחה אותם ותתגבר עליהם לסלקם מעליך הן על ידי עסק התורה  והן על ידי לימוד מוסר.

וכל הצער שאתה מרגיש זה בא לכפר על הירהורים שהיו לך בעבר במזיד רחמ"ל,  כעת הצער שבא לך על ידי מחשבות אלו וסילוקם ממך כמו אצל דוד המלך ע"ה  הדבר מכפר לך על ההעבר ומלמדך שלא תחזור לכיסלה של הירהורי ניאוף אלו.

ומכאן נשכיל ונבין כי הימים של "השטר" כשם שהזכרנו בשם הבעל שם טוב הקדוש שהבעל תשובה נמדדת אהבתו להקב"ה  כי שם  בדרך כלל  בתקופת חיים זו יצר הרע מביא לאדם מחשבות ניאוף.

וישנם בעלי תשובה שעומדים ונלחמים ביצרם וישנם כאלו שנופלים בנפשם כי רואים שח"ו המחשבות ניאוף תוקפות אותם ואומרים לעצמם עד מתי אתה פוסח על שני הסעיפים גם לומד תורה וגם חושב על נשים רחמ"ל ותראה לא רוצים תשובתך בשמיים שאם לא כן מדוע יש למחשבות אלו רשות לבוא אלייך? וכל מיני טענות של יצר הרע דומות להם.

וכאן ח"ו הבעל תשובה נופל ברוחו נכנס לעצבות ויאוש ויורד ח"ו מדרך ה.והסיבה כי לא השכיל להבין  שצריך הוא שיעבור עליו דבר זה וצער זה  והוא ידחה אותם כמו שדוד המלך לא שכב עם אבישג  לכפר על הירהור של אביגיל, כך גם גם אתה אחי היקר צריך להתגבר על מחשבות אלו ולהתעלם מהם וזה בעיקר  על ידי שיכנס בך כמה שיותר מחשבות של תורה ויראת שמיים. ואז על ידי זה יתקיים בך "יתפרדו כל פועלי אוון" על ידי שתדחה כל המחשבות שתוקפות אותך יתפרדו ויתוקנו המחשבות ניאוף שהרהרת במזיד רחמ"ל.

ותעבור תקופה זו ותגיע לתקופת "הביאה" שזה הכיסופין והתלהבות של קדושה בעבודתו יתברך וזה על ידי שלא תיפול בנפשך ח"ו אלא תתגבר כארי וכמו שדוד המלך יתגבר ותיקן כך גם אתה  תתגבר ותתקן ויתפרדו כל פועלי און אמן ואמן.