סוד גדול מגלה לנו הרב ''מדריגת האדם'' (במאמר זיכוי הרבים פרק י''א), והוא דמנת הכוחות הרוחניים להם זוכה האדם נמדדים לפי נשיאתו באחריות הכלל, וככל שירבה בנשיאת אחריות יתרבו כוחו וקדושתו, וככל שימעט בנשיאת אחריות ינטל ממנו כח וגבורה.
... פָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגרת" (ג, ז). אמר רבי נחמיה (סנהדרין ע:) תאנה היה (שאכלו) שבדבר שקלקלו בו נתקנו שנאמר "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה", וכן כל חטא שאדם עושה בנוסף לעזיבת החטא וחרטה על העבר וקבלה על העתיד, ישנו זיכוי הרבים בדבר ההפך וזהו "המהודר" שאם אדם פגם בזרע לבטלה, יעודד את שמירת הברית וכו'. ותלמוד תורה כנגד כולם. "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם .
ככל שירבה לשאת באחריות עול זיכוי הרבים כן יתרבו כוחו ועוצמתו לשאת בעול אשר נטל עליו סוד גדול מגלה לנו הרב ''מדריגת האדם'' (במאמר זיכוי הרבים פרק י''א), והוא דמנת הכוחות הרוחניים להם זוכה האדם נמדדים לפי נשיאתו באחריות הכלל, וככל שירבה בנשיאת אחריות יתרבו כוחו וקדושתו, וככל שימעט בנשיאת אחריות ינטל ממנו כח וגבורה.
וכל פעילות מביאה שמחה, ולמשל לארגן שיעור לקירוב רחוקים ולחיזוק, ואפילו לאמירת תהילים וכיוצא, כל אחד לפי עניינו, הדבר נותן שמחה, וכן כל פעילות בזיכוי הרבים מביאה לסיפוק ולשמחה.
מסכת אבות פרק ה משנה יח
כל המזכה את הרבים , אין חטא בא על ידו . וכל המחטיא את הרבים , אין מספיקין בידו לעשות תשובה (ס) . משה זכה וזכה את הרבים , זכות הרבים תלוי בו , שנאמר ( דברים לג ) , צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל . ירבע ...
|