pet care, גידול איגואנות

מרחב המחייה המינימלי של איגואנה צעירה צריך להיות לפחות באורך של מטר וגבוה של לפחות 40 ס"מ. אולם אפילו במקומות גדולים יותר האיגואנה דורשת טיולים מחוצה לו יומיום בכדי לשחרר את העצמות שלה.

מרחב המחייה שלהם חייב לכלול ענפים שיתנו לאיגואנה אפשרות של טיפוס לגובה, ואף עלים.

אין לשים בכלוב שלהם:

-חול חתולים

-חול מדבר או חול סנטטי

-נייר עיתון (מכיוון הדיו מזיק להן)

-אבנים קטנות מדי (בגלל סיכון של חנק)

-או כל דבר שהאיגואנה יכולה לבלוע בטעות ולהזיק לה.

מקום המחיה שלהם הכללי יכול להיות או בטרריום או בכלוב של מכרסמים גדול.

טמפרטורה

מכיוון שהאיגואנה מגיעה ממקומות טרופים והיא בעלת דם קר (כמו רוב הזוחלים) היא זקוקה לחום גבוה בשביל לשמור על טמפרטורת גופה.

הטמפרטורה ביום צריכה להיות עד 35 מעלות בקצה אחד של הכלוב.

חייב לשמור על קצה אחד פחות חם אם האיגואנה תרצה להתקרר קצת. בצד המוצל הטמפרטורה צריכה להיות עד 25 מעלות.

חשוב להקפיד לשים מד חום בשני הקצוות של הכלוב, כדי להיות בטוחים שהאיגואנה מקבלת את החום הנדרש.

את הטמפרטורה הזאת יש לשמור גם בלילה ולכן חשוב לרכוש מנורה שלא פולטת אור כמו נורה קרמית. זה בכדי לא לפגוע בשעון הביולוגי של האיגואנה שעוזר לה להבדיל בין יום ללילה.

האיגואנה צריכה 14 שעות אור, ו10 שעות חושך.

גם אם רכשת מנורת UV עדיין חשוב לחשוף אותה לשמש (לא דרך חלון כדי לא ליצור את אפקט החממה ולבשל אותה) לפחות 15 עד 30 דקות ביום. קרינת השמש שומרת על הפעילות של האיגואנה ומספקת לה ויטמין D3 שכן גופה לא יכול לייצר לבד.

מנורת הUV לאיגואנות חייבת להיות מנורת זוחלים מספר 5.0 שתכלול קרינת UV-A וUV-B.

לחות

איגואנות זקוקות ללחות גבוהה של כמעט 80%.

בכדי להשיג זאת צריך לרסס את הטרריום (או את כלוב) כמה פעמים ביום.

(הכוונה היא טיפות כמעט בלתי מורגשות ולא לעשות לה מבול).

בנוסף צריך לשים לה בתוך הכלוב כלי מים גדול מספיק כדי שהאיגואנה תוכל להיכנס. איגואנות אוהבות להתרחץ ולכן צריך לאפשר לה את זה בתוך הכלוב או לעשות להן אמבטיות מחוצה לו. הרחצה עוזרת להן בהשלה, בעשיית צרכים ותורמת להם עור רך.

תזונה

איגואנות הן צמחוניות מוחלטות.

נתינת חלבון מהחי לאיגואנה גורמת להאצה בגידול שלה, אך מקצרת להן את החיים בצורה משמעותית.

תזונה מושלמת עבור איגואנה כוללת:

40% - 45%: עלים ירוקים כגון-

-עלי גפן טריים

-עלי עץ תות

-פטרוזיליה

-עלי גזר

40% - 45%: ירקות כגון-

-שעועית ירוקה

-דלעת

-מלפפון

-גזר (בכמות קטנה)

-קישוא (מומלץ)

-אפונה ירוקה

-בטטה

10%: פירות כגון-

-תות

-ענבים

-מנגו

-אפרסק

-שזיפים

-בננות

-תפוח עץ

תוספות (פעם בשבוע):

-פטריות

-ביצה קשה + קליפה (למעוך!)

-לחם מלא רטוב

-גרעיני חמניות

-אספרגוס

-אלפאלפא

אסור ולא מומלץ:

חסה - איגואנות מאוד אוהבות חסה אבל אין בה שום דבר שתורם להם. החסה רק גורמת להם להתנפח אבל לא מזינה אותם. לכן עדיף וממולץ להמנע מזה לגמרי.

פירות חמוצים - עגבניה, תפוז, קיווי, פרי הדר ואננס

ירקות כמו: אבוקדו, ברוקולי, תרד, כרוב, כרובית.

יש היום בחנויות אוכל מוכן לאיגואנות. אפשר לתת לאיגואנה אוכל זה כתוספה ולא כאוכל בלעדי מכיוון שזה לא הרבה זמן בשוק וזה עוד לא הוכיח את עצמו.

יש אתרים מסויימים שממליצים לתת לאיגואנות אוכל של כלבים יבש. זה אסור לחלוטין ועלול להרעיל את האיגואנה.

יש לשים לה אוכל טרי מדי יום.

נקיון

נקיון הכלוב חשוב ביותר. יש לנקות אותו מדי יום. וזה כולל להוציא אוכל שהיא לא אכלה ולנקות את הצואה שלה.

נקיון חשוב מאוד לבריאותה התקין של האיגואנה.

כמובן שבעת הנקיון צריך להוציא את האיגואנה מהכלוב, ולבסוף להחזירה לביתה הנקי.

ויומינים

הויטמינים הם חשובים לגדלה של האיגואנה בשבי.

האיגואנה חייבת לקבל קלציום (סידן) מכיוון שהם צריכות עצמות חזקות וגם ויטמין D3 כמו שהזכרנו מקודם. הויטמין D3 הוא האחראי של ספיגת הקלציום בעצמותיה של האיגואנה.

יש חשיבות רבה בתמן ויטמינים לאיגואנות. התופעוה הכי שכיחה אצלהן זה מטבוליזם של העצמות שנגרת ע"י חוסר קלציום בעצמות.

הסימנים המוקדמים של המחלה הם: חולשה, חוסר עניין, נפיחות באזור הרגליים והלסת, חוסר יכולת לתת צרכים, התנפחות הבטן.

לאחר כמה זמן עם התפתחות המחלה נגרם שיתוק ומוות.

הדרך הכי טובה לספק לאיגואנה את הקלציום שהיא צריכה היא:

-ע"י דיאטה טובה ומגוונת (ולא דיאטת חסה כמו שנוהגים לתת בארץ)

-תוספת ויטמינים ע"י אבקות או טיפות במים ובאוכל

-חשיפה של האיגואנה לשמש בתדירות גבוהה

-וע"י מנורת UV (עליה פירטנו מקודם)

תאבון

איגואנה שאינה אוכלת וחשה ירידה משמעותית במשקלה דורשת התייעצות מיידית עם וטרינר לחיות אקזוטיות.

במקרה זה יש לבדוק את הטמפרטורה בטרריום, לנסות להפריד לה את האוכל שתהיה לו גישה יותר קלה אליו, לתת לו אולי לאכול מהיד ואפילו לתת לו את הדברים שאתם יודעים שהיא הכי אוהבת. חשוב לציין שאחד הדברים שהן הכי אוהבות זה חסה, אך אסור לתת להן את זה בשום אופן מכיוון שזה לא תורם להם לשום דבר ויכול להוביל אותה למחלה יותר קשה.

התנהגות

התעטשות: איגואנות מתטשות די הרבה. זה עוזר להם בהפרשת מינרלים.

נענוע ראש: החל מגיל שנה ועד שנה וחצי שכיח מאוד לראות את האיגואנה עומדת זקופה ומתחילה לנענע את ראשה. זוהי תגובתם טבעית איתה הם מסמנים את הטריטוריה שלהם. הדבר הכי טוב לעשות במקרים כאלו זה פשוט לעזוב אותה בשקט והיא תפסיק עם זה לבד.

דבר שהוא נכון לעשות זה להוציא מראות שהאיגואנה יכולה להתשקף בהם ואז לחשוב שאיגואנה אחרת מנסה לפלוש להם לטריטוריה. במקרה זה הו יכולות להפוך לתוקפניות, במיוחד אצל זכרים.

השלה: כמו כל הזוחלים גם באיגואנה משילה את עורה. להבדיל מהנחשים, שהם משילים את עורם פעם אחת ובכמה אחת, האיגואנה משילה את עורה לאט לאט וכל פעם קצת. במקרה שאין בטרריום מספיק לחות, זה יכול להקשות על השלת עורה.

חיה בשבי אבל בחופשיות

יש אנשים אשר מאפשרים לאיגואנות שלהם לשוטט בבית בחופשיות.

עם גם אתם רוצים לעשות זאת עליכם לדאוג לכמה דברים והם:

יש לידאוג לכך שהחלונות יהיו סגורים וכך תימנעו מהם ליברוח, לא כדאי שיהיה בסביבתם עציצים או משו דומה כי זה יכול להיות רעיל, יש לדאוג שלא יתקרבו לחוטי חשמל חשופים או שלא יהיו שערות בכל מיני מקומות או חוטים דקים או כל משו דומה אחר. אם האיגואנה תאכל משו מכל הדברים שצויינו זה יגרום לה לבעיות בדרכי העיכול.

יציאה לטיול עם האיגואנה

במידה ואתם מעוניינים להתחיל לצאת לטיול עם האיגואנה יש להתחיל זאת בשלבים:

שלב ראשון-את האיגואנה אליכם שלא תפחד ממכם שאתם מרימים אותה ולהרגיל אותה לעלות לכם על הכתף.

שלב שני- יש להרגיל אותה לרעשים ולנוכחות של אנשים סביבה לכן מומלץ להתחיל לטייל איתה בסלון או במקום אחר אצלכם בבית עם אנשים.

שלב שלישי-להתחיל להרגיל את האיגואנה לריתמה אחרי שסיימתם עם כל מה שציינתי יש להתחיל להרגיל אותה לריתמה ואז להתחיל בטיולים קצרים ברחוב ולאט לאט להרגיל אותה ליותר.

הרמת האיגונה

בכדי להרים את האיגואנה רצוי להישתמש בשתי ידיים אחת שתיתמוך בגוף ואחת בזנב.

חשוב מאוד להיזהר על הזנב של האיגואנה כי הוא יכול להיקרע, במידה ויקרע יש לחטות את המקום וישר לפנות לוטרינר לזוחלים.

בעיות רפואיות

טפילים פנימיים: מומלץ לאחר רכישת האיגואנה ללכת לוטרינר לבדיקת צואה כדי שיבדוק עם יש לה טפילים פנימיים, את הבדיקה הזאת יש לעשות פעם בשנה.

טפילים חיצוניים: אם אתם מבחינים על גוף האיגואנה בנקודות שחורות או אדומות תיפנו לוטרינר כדי שיגיד לכם באזה חומד הדברה יש להישתמש.

פטריות: במידה ואתם מבחינים בכתמים שחורים על גוף האיגואנה, פנו לוטרינר כדי שיתן טיפול מתאים להעלים את הפטריות או סלמונלה של העור.

כוויות: איגואנות יכולות להיכוות בקלות עקב זה שיש להן מיעוט בתאי העצב של העור שלהן, לכן לא מומלץ ליקנות להן אבן חימום לטרריום ובכללי לישמור שלא יכוו מהמנורת חימום שלהן.

פצעים ושברים: במיקרה שהאיגואנה נפצעה או שברה אצבע יש לחטות את המקום או ב"סביור" או עם "פולידין" ולאחר מכן להתייעץ עם הוטרינר.

שחיקה באף: שחיקה באף היא תופעה שכיחה אצל האיגואנות.

עם איגואנה חדשה מגיעה לטרריום ודופקת את האף שלה בזכוכית זה יכול להיות מפחד או מתנאים לא טובים יש לבדוק כמה דברים לבעיה זאת:

טמפרטורה מתאימה.

נקיון הטרריום.

טפילים חיצוניים.

במידה והפצע לא ניראה לכם כזה חמור תחטו את המקום וחכי כמה זמן ליראות אם הפצע מחלים.

במיקרה שהפצע יראה מזוהם יש לפנות לוטרינר לקבלת טיפול מתאים.

עצירות

איגואנה צריכה לפחות לתת את צרכייה פעם ביום במידה ואתם רואים שהיא לא עושה את צרכייה למשך יומיים, שלושה אז תעשו לה מיקלחת במים פושרים/חמימים.

במידה וזה לא עזר גשו לוטרינר שייעץ לכם מה לעשות.

אמבטיות

איגואנות נורא אוהבות להיתרחץ(כמו שציינו כבר מיקודם) אפשר לעשות להם מידיי יום מיקלחת במים פושרים חמימים כאלה. אפשר להכניס להם לכלוב קערה דיי עמוקה שהם יוכלו להיכנס בתוכה כי הם גם אוהבים ליצלול.

המיקלחת עוזרת לעור שלהם בזה שהמים עושים את עורם רך.

גזירת ציפורניים

בוודאי כבר האיגואנה שלכם שרטה אותכם, לכן יש ללכת לוטרינר שינחה אותכם כל כמה זמן יש לגזוז לה את הציפורניים כי בטבע הציפורניים עוזרות להן בטיפוס על עצים ועל אבנים וכך הם כבר נשחכות אבל בשבי אין להם תעזרה הזאת לכן הציפורניים גודלות וזה יכול להביא לשבירת אצבעות..

בהצלחה לכל המגדלים !!!

למידע נוסף בשפה אנגלית אתם יכולים להיכנס לאתר זה:

http://www.exo-terra.com

מנורות הUV שלהם ומוצרים נוספים נמכרים בכל רחבי הארץ

כל הזכויות שמורות לPet Care.

בניית אתרים