רבי עקיבא בעז בני ברקע

רבי עקיבא 

    התנא רביעקיבא בן יוסף גר צדק נצר לסיסרא

 שר הצבא.
אשתו: רחל בתו של כלבא שבוע. בניו: ר' יהושע ור' שמעון.
רבותיו: ר' אליעזר בן הורקנוס, ר' יהושע בן חנניה,

 ונחום איש גמזו.

 בקשר לרבי טרפון קיימת מחלוקת אם היה רבו או חברו.
תלמידיו: רבי מאיר, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי, רבי יהודה,

 רבי אליעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר ורבי אליעזר בן יעקב.
צווה את בנו ר' יהושע שבעה דברים.
לאחר שבנו ר' שמעון נפטר מחוליו העיד עליו ר' עקיבא

 שהוא בן העולם הבא כי היה מזכה את הרבים וכל המזכה את

 הרבים אין חטא בא על ידו.
ביום החופה של בתו אמרו לו כי ישכנה נחש ותמות וביום המחרת

 כאשר ראתה שהנחש נהרג, סיפרה לאביה כי אמש בסעודה נתנה

 את מנת האוכל שלה לעני.
רבי יהושע שהיה רבו מינהו לראש ישיבה, והיה המלמד הגדול של דורו

וגדול התנאים.
רבותינו ז"ל ראו ברבי עקיבא את המשכו של משה רבינו שקיבל תורה

 מסיני, על פי המדרשים הוא גלגול נשמתו של משה רבנו.
חכמי המקובלים גילו כי ברבי עקיבא קיננה נשמתו של יעקב בחיר האבות.
היה רועה צאנו של כלבא שבוע,החל ללמוד תורה בהיותו בן ארבעים שנה,

 אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים. בהיותו עם הארץ היה אומר:

מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכהו כחמור שנושך ושובר עצם.
בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על

פי הבאר אמר, מי חקק אבן זו? אמרו לו, המים שתדיר נופלים

 עליה בכל יום. אמרו לו, עקיבא אי אתה קורא: אבנים שחקו מים.

 מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה

 דברי תורה שהן קשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי

 שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה.

הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל רבי למדני תורה!

אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה.

היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.

הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר' יהושע אמר להם רבותי:

 פתחו לי טעם משנה. כיון שאמרו לו הלכה אחת הלך

 וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו למה נכתבה,

 בית זו למה נכתבה, דבר זה למה נאמר, חזר ושאלן והעמידן בדברים...

 אמר לו רבי טרפון: עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) מבכי

נהרות חבש ותעלומה יוציא אור,

דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה".
חז"ל תיארו את  עניו: "בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים

 חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה.

 עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו

וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר, אמר להם הרבה סיפוקים

אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן,

 ואחד שאני יכול לישן עליהם".
כשם שנחום איש גמזו רבו היה רגיל לומר על כל דבר

 "גם זו לטובה" (תענית כ"א, א) כך גם ר' עקיבא דרש

 "לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס, ב).
הרמב"ם מעיד עליו: "רבי עקיבא חכם גדול מחכמי המשנה

 היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו

 שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא

 המלך המשיח עד שנהרג בעוונות כיון שנהרג נודע להם

 שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת".

"מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר

 עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד רבי עקיבא אחריו ואמר

 אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו

 וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן, יצתה בת קול ואמרה:

 לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו"(תענית כ"ה, ב)

 אותה תפלה שהתפלל אז רבי עקיבא נקבעה לדורות

 ואומרים אותה בעתות רצון בימי תשובה ותעניות להזכיר זכותו של ר' עקיבא.
לאחר 12 שנה שלמד בבית המדרש חזר לביתו ועמו

 12,000 תלמידים. שמע אחד שאומר לאשתו:

 יפה עשה אביך שהדיר אותך מנכסיו כיון ואין בעלך ראוי למעמד

 משפחתך ועוד שהניח אותך 12 שנה כאלמנה.

 רחל השיב כי הייתה חפצה שישב עוד 12 שנה בבית המדרש

ואכן ר' עקיבא שקיבל את רשות אשתו חזר לבית המדרש 12 שנה נוספים.

 לאחר 24 שנה חזר לביתו בראש עשרים וארבעה אלף תלמידים

 שהיו לו מעכו ועד אנטיפטרס אבל כולם מתו בין פסח לעצרת

 "לפי שהייתה עיניהם צרה אלו באלו", (מדרש רבה חיי שרה)

 והיה העולם שמם עד שלימד התורה לחמשה זקנים:

 רבי מאיר, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי, רבי יהודה ורבי אליעזר בן שמוע,

 אליהם הצטרפו גם רבי יוחנן הסנדלר ורבי אליעזר בן יעקב.

 מינה את ר' מאיר ואת רבי שמעון לראשי ישיבות.
כלבא שבוע שהתחרט על נידרו, שמע שאדם גדול בא לעיר ולא ידע שזהו חתנו,

הלך אליו להתיר את הנדר ובהתוודע לו כי האדם הגדול זהו חתנו

נתן לו חצי ממונו.
היה דורש "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה

 נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר (דברים י"ד, א) בנים אתם ,

 לה' אלקיכם (אבות ג, י"ד).

 והכריז "ואהבת לרעך כמוך אני ה' (ויקרא י"ט, ח) רבי עקיבא אומר:

 זה כלל גדול בתורה"

אמר רבי עקיבא "אם נבלת בהתנשא (משלי ל', ל"ב)

- מי גרם לך להתנבל בדברי תורה - על ידי שנשאת את עצמך בהן"

 (מדרש רבה בראשית פ"א) עליך לדעת כי אם ברצונך

 לקנות כתרה של תורה קניין גמור ולזכות לאורה,

 שומה עליך תחילה לזכות למידת הענוה, שרק על ידה תזכה לכתרה של תורה.

ערב יום כיפור שנת ג'תת"פ הוא יום מותו בעינויים,

 לאחר שבשרו נסרק במסרקות ברזל על ידי הרומאים שאסרו לימוד תורה.

 על סיבת הריגתו של ר"ע מציין ילקוט ראובני כי עשרה הרוגי מלכות

הם כנגד תשעת השבטים שמכרו את יוסף ור' עקיבא

מכוון כנגד השכינה שצירפו אותה עימהם באותה שעה.

לאחר שמת לא הניחו לקוברו והחזירוהו לבית האסורין.

 אליהו הנביא שהגיע יחד עם יהושע הגרסי

לבית האסורין נטל אותו על כתפו ואמר לר' יהושע כי אין טומאה

 בצדיקים ואף לא בתלמידיהם.
דרש "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר

אתכם אביכם שבשמים" (יומא פ"ה, א).
מספריו נשתייר הספר "היכלות רבי עקיבא"-סתרי תורה

 טמירים ונעלמים "אותיות דרבי עקיבא" יתכן שחובר על ידו.

דרכי גישה

מטבריה עילית כביש 77, בדרך מנחם בגין, אחרי הרמזור בכביש המתפצ

ל יש לנסוע בנתיב הימני ובפניה ראשונה לפנות ימינה לרחוב טרומפלדור,

 להמשיך ישר בערך 1 קילומטר לאחר מבני המגורים הכביש ממשיך עד לציון

.מהעיר ברחוב אלחדיף לפנות ברמזור שמאלה לרחוב יהודה הנשיא

 ולהמשיך ישר במעלה הכביש עד רחוב טרומפלדור (בסמוך הרמח"ל)

כדי לחזור לדף הראשי יש ללחוץ על הבאנר