ראיית הילות

 

מאת

 

רוברט ברוס

 

גרסה רביעית – 1990

 

חלק שני

 

 

ההילה האנושית וצבע

 

 

ההילה האנושית רגישה מאוד לצבע. היא מגיבה לצבעים של הבגדים הנלבשים ולצבעים של סביבתה. צבעים משפיעים על הזרימה המעודנת של האנרגיות בתוך הגוף האנרגטי. דבר זה מסביר את החיבה או הסלידה העזות שיש לנו לעתים כאשר אנו באים לבחור בצבעים של בגדינו, ובצבעים הסובבים אותנו.

 

 

רגישות זו משתנה מאדם לאדם, תלוי ברגישותו וברגישות ההילה שלו. לנשים, בדרך כלל, יש הילות עדינות ורגישות יותר מאשר לגברים. אי לכך, הן רגישות יותר להשפעה של צבע, מאשר גברים. צבע יכול להשפיע השפעה עזה על אנשים בעלי רגישות חזקה. אם הם לובשים צבע המתנגש במידה רבה מדי עם ההילה שלהם, הדבר יכול לגרום להם לתחלואים פיזיים.

 

 

השפעת הצבעים על הרגשות ידועה היטב. בבתי חולים ובמוסדות אחרים צבעי קיר נבחרים בקפידה, כך שתהיה להם השפעה מרגיעה על האנשים. לעתים קרובות ביותר משתמשים בצבעי פסטל רכים של ורוד וכחול לשם כך, בשל ההשפעה המרגיעה הידועה שלהם.

 

 

סיווג גוונים בסיסי

 

 

הגוון הבסיסי של ההילה הוא הצבע הדומיננטי שלה. זהו הצבע הברור ביותר מכל האנרגיות המופקות על ידי הצ'אקרות (הממוזגות יחד), היוצר צבע כללי ומקיף. קיימים, כמובן, צבעים שונים רבים בהילה של האדם, אך הגוון הבסיסי הוא בדרך כלל הגוון שנראה ראשון. אנשים רבים סבורים שניתן לסווג אנשים, כשייכים לסוג אישיות זה או אחר, על ידי הגוון הבסיסי של ההילה שלהם.

 

 

לדוגמה:

 

 

צבע תכונות

 

אדום חושניות, חיוניות, אנרגיה גולמית

 

כתום רגש

 

צהוב עוצמה אישית, עוצמה מנטלית, אינטלקט

 

ירוק רוחניות, אהבה, קשר עם הטבע, מרפא טבעי

 

כחול רוחני ביותר, דתי, מורה טבעי, מרפא

 

סגול רוחני במידה רבה מאוד, בעל יכולות על-חושיות, בעל ראייה על-חושית, דתי, מורה ומרפא

 

זהב יכולות על-חושיות ורוחניות מפותחות ביותר

 

 

אני סבור שצורת סיווג זו אינה הוגנת ומטעה ביותר. המשמעות הבסיסית של הצבעים האינדיבידואליים ידועה היטב. אך אני מצאתי שלהילה האנושית מנוע מורכב ומשתנה הרבה יותר, ופשוט לא ניתן לסווג אותו בדרך פשטנית שכזו.

 

 

לדוגמה, אם אדם בעל צבע כחול הדומיננטי בהילה שלו, חווה משבר רגשי, ההילה שלו תוצף בכתמים כתומים גדולים. זה מצב זמני, וברגע שהמשבר ייפתר, ההילה שלו תשוב לצבעה הכחול הטבעי. קיימים דברים רבים כל כך שיכולים לשנות את מראה ההילה – לפעמים רק לשעה או יותר. התמסרות אדוקה לתפילה, לדוגמה, יוצרת תחושות אהבה רוחניות עמוקות. אדם לא יציב, רגשני, שתלטן ואלים, שצבע ההילה הטבעי שלו הוא למשל אדום וכתום, עם פסים שחורים – יכול להפיק צבעים רוחניים ביותר בעת תפילה. אלה יציפו זמנית את ההילה שלו, ויעניקו לו מראה (לאדם המסוגל לראות הילות) של אדם רוחני מאוד – אשר יסתיר את "הצבעים האמיתיים" שלו ואי לכך, את טבעו האמיתי.

 

 

דוגמאות

 

 

ג'וֹק

 

כחול:

 

ג'וֹק הוא אדם צעיר שהכרתי לפני כמה שנים. הוא היה אדם רגיש ונמרץ ביותר, אך גם לא-יציב מאוד, והיו לו בעיות רבות. ג'וק היה שתיין כבד, ולעתים קרובות היינו מהרהרים יחדיו על משמעות החיים וטבע היקום. בזמנים שכאלה הייתי רואה לעתים קרובות כחול רוחני יפהפה המקיף אותו.

 

 

אדום:

 

אך לאחר שג'וק היה שותה כמה כוסיות (אלכוהול), הוא היה הופך תוקפני, אלים ומסוכן ביותר – כהרף עין. בזמנים שכאלה, הייתה ההילה שלו משתנה באופן דרמטי ובתוך רגעים, לאדום בוהק וזועם, עם כתמים כתומים גדולים ופסים שחורים בתוכה. לא נשאר זכר להילה הכחולה המקורית שלו. צבעי אדום, כתום ושחור אלה היו נשארים בהילה שלו עד אשר היה נרגע לגמרי ומתפכח.

 

 

דן

 

 

דן היה ידיד ותיק שלי, בעל הילה ירוקה טבעית. כאשר הייתה לדן בעיה, המוח שלו היה עושה "שעות נוספות", ומנסה למצוא פתרון לבעיה שלו. ההילה שלו הייתה משתנה אז לצהוב חזק, שהציף בעוצמה את ההילה שלו. היא הייתה חוזרת במהירות לצבעה הירוק המקורי, ברגע שנמצא פתרון. לעתים קרובות צפיתי בכך, שעה ששיחקתי עמו שח-מט. בכל פעם שהיה נקלע למצב קשה, ההילה שלו הייתה מוצפת בצהוב.

 

 

גינון

 

 

כאשר אני עוסק בגינון – ונמצא במגע פיזי קרוב עם צמחים – ההילה שסביב כפות ידי וזרועותיי משתנה לירוק מקסים. הירוק דוהה כמה שעות אחר כך. מגע קרוב עם צמחים דומה שמשפיע על הגוף האנרגטי. אולי מכאן נובעת האמרה "יש לו אצבעות ירוקות" [הנאמרת על גננים מוכשרים].

 

 

ההילה היא השתקפות משתנה של פעילות אנרגטית המתרחשת בתוך האדם. מרכז המצח של המתבונן מגלה השתקפות זו, והיא מפורשת כפסי אור צבעוניים על ידי מרכז הראייה של המוח. בריאות, מצב רוח, רגש, מחשבות עזות, סמים והשפעות אחרות, מעוררים דפוסי אנרגיה שונים ורבים במרכזי האנרגיה הראשוניים והמשניים. דפוסים שונים אלה משנים את האיכות הכללית של האנרגיה המשתקפת אל תוך ההילה. דבר זה מפיק צבעים שונים ורבים – המשנים את צבעי ההילה הדומיננטיים.

 

 

ביגוד

 

 

לא ניתן לקבל מראה ברור של ההילה מבעד לביגוד. צבעי הילה הנובעים מביגוד צבעוני מגיבים להילה של הלובש. הדבר יוצר הפרעה החוסמת ומשנה את הזרימה הטבעית של האנרגיות בתוך ההילה. לדוגמה, חולצה כחולה תציף את ההילה הטבעית של הלובש בצבע צהוב – ותשנה את מראה.

 

 

אפילו בגדים בצבעים טבעיים יחסמו ויעמעמו הילה – ויהפכו אותה קשה לראייה. אם לדוגמה אתם מתבוננים בהילה של אדם הלובש חולצה אדומה, ההילה שלו תכיל הרבה מאוד ירוק. מסיבה זו עור חשוף הוא הטוב ביותר כדי לקבל מראה ברור של הילה. כאשר נלבש חומר צבעוני, פס הצבע הנראה קרוב לחומר הוא צבע ההילה המנוגד של אותו צבע. הצבעים האמיתיים של ההילה יראו כנבנים מצדו האחר של הצבע הזה. צבע ההילה המנוגד של החומר, והצבעים האמיתיים של ההילה החיה, משפיעים אלה על אלה – ומשנים את צבעיהם הטבעיים.

 

 

מחלה

 

 

מחלות מופיעות בהילה בדרכים שונות ורבות, לפעמים שבועות או חודשים לפני שמופיעים התסמינים הפיזיים. דלקת אוזניים, לדוגמה, תופיע בהילה כצל המתעבה בהדרגה סביב האוזן ולצד הראש. ניתן לראות זאת כמה ימים לפני שמופיעים התסמינים הפיזיים. הצל יתחיל ככתם אפור בהיר, ויתעבה ויתכהה בהדרגה. בסופו של דבר הוא ישתנה לכתם ירוק עכור, בערך בגודל כף יד. כאשר הדלקת תחמיר יופיעו בו פסים, כתמים וניצוצות אדומים וכתומים.

 

 

צל בהילה הוא הסימן הראשון לבעיה בריאותית ממשמשת כלשהי. ירוק עמום, עם פסים, כתמים וניצוצות אדומים וכתומים הם מראה שכיח למצב דלקתי.

 

 

מוות

 

 

כאשר אדם גוסס, ההילה שלו עוברת שינויים דרמתיים. אני התבוננתי בהילות של אנשים שגססו ממחלות סרטן וממחלות סופניות אחרות, בשבועות שקדמו למותם. הסימן הגלוי הראשון הוא כאשר ההילה דוהה ומתחילה להיות חיוורת ומעומעמת יותר. לאחר מכן (במקרים של מחלות ממושכות), שבוע לערך לפני המוות הפיזי, ההילה מתחילה להתרחב ולהשתנות. היא משתנה לכחול חלבי (מאוד חיוור) יפהפה, שבו ניצוצות לבנים וכסופים, קטנים ועמומים. ניצוצות אלה מהבהבים ומנצנצים בכל ההילה. כל ניצוץ גלוי רק לאלפית השניה בכל פעם.

 

 

הערה: ההילה של אדם גוסס היא בצבע כחול-חלבי חיוור מאוד. היא חיוורת וקשה מאוד לראותה. שכיח למדי לראות הילה בצבע כחול בהיר סביב אנשים בריאים, ואין זה אומר שהם עומדים למות. ההילה של אדם גוסס שונה מאוד מהילה כחולה-בהירה, בריאה ורגילה. היא כולה צבע אחד, גדולה בהרבה מהרגיל, 'חלבית' ביותר, ומאוד מעומעמת.

 

 

קרוב לזמן המוות ההילה מתחילה לפעום, להתנפח ולהתכווץ באופן לא סדיר. לעתים היא תמלא את החדר כולו, ותהפוך יותר לאטמוספירה מאשר להילה. פעמים אחרות היא תתכווץ כל כך עד שתהפוך כמעט בלתי-נראית. היא הופכת חיוורת ומעודנת מיום ליום, והניצוצות הכסופים והלבנים הקטנטנים הופכים מעודנים ותדירים יותר. יש פעילות רבה בכל מרכזי האנרגיה, בזמן זה. הגוף האנרגטי מכין את עצמו להפרדה הסופית – של הגוף הפיזי מהגוף הלא-פיזי (או הרוח). לעתים רואים ניצוצות צבעוניים חלשים או הבזקים צבעוניים, כמו מזרקות פסטל, המתפרצות ונופלות ממרכזי האנרגיה העיקריים. הדבר מבשר על הפרדה קרובה וסופית של הרוח מהגוף הפיזי – מה שאנו מכנים מוות.

 

 

אין לטעות בכתוב מעלה ולהשוותו לניצוצות כחולים בהירים רגילים הנראים בהילה של אדם בריא. לא ניתן לראות את שתואר למעלה באמצעות ראיית הילות רגילה, אלא הדבר מחייב דרגה מסוימת של ראייה על-חושית, משמע, היכולת לראות חזיונות.

 

 

בשלב מסוים (משתנה) לפני המוות הפיזי, ההילה תהפוך כמעט בלתי-נראית לראיית הילות. רק זוהר חיוור ועמום מאוד יראה, קרוב לעור. זוהי שארית של חומר אתרי, הנצמד לגוף הפיזי. אולם קיימת עדיין פעילות אינטנסיבית בתוך הגוף האנרגטי, אך זו נמצאת כעת הרחק מעבר ליכולת ראיית ההילות הרגילה.

 

 

ההילה משקפת את עצמה כעת לתוך רמת מציאות גבוהה בהרבה – לממד אחר. יש צורך בראייה אסטרלית ועל-חושית כדי לראות פעילות אנרגטית נוספת כלשהי, בעת השלבים האחרונים של תהליך המוות. ברגע המוות הממשי, אם מתבוננים מקרוב, ניתן לראות ערפל חיוור וחלוש מאוד הפורץ מתוך הגוף, ונעלם במהירות. זוהי הרוח העוזבת את הגוף הפיזי. ערפל עמום זה הוא שארית של חומר אתרי, הנצמד לגוף הרוח בעודו עוזב.

 

 

התזמון הממשי של השינויים הללו בהילה, תלוי במידה גדולה בסוג המחלה, באורך המחלה ובחוזקו של האדם הגוסס. אלה שולטים במהירות של תהליך המוות עצמו. בתנאים מסוימים, תהליך שלם זה יכול להתרחש במהירות רבה מאוד, לעתים בתוך שעות. בתנאים אחרים, הוא עשוי להתרחש על פני כמה ימים, שבועות או אפילו חודשים.

 

 

אנרגיה רוחנית

 

 

תמיד יש פעילות רוחנית ואנרגטית סביב אדם גוסס, בימים ובשבועות קודם למותו. כמות הפעילות הרוחנית דומה שתלויה במידה רבה במערכת האמונה שלו, כמו גם בהתפתחות המוסרית, הרוחנית והעל-חושית שלו. העוצמה העזה ביותר שבה חשתי בכך – ברמות גבוהות של פעילות אנרגטית ורוחנית – היא סביב ילדים גוססים. דומה שילדים מודעים הרבה יותר לרוחניות שלהם מאשר מבוגרים מכפי מייחסים להם. אנו המבוגרים דומה שמאבדים הרבה ממודעות זו – של טבענו האלוהי והרוחני – ככל שאנו מתבגרים.

 

 

שהיתי בנוכחות ילדים גוססים רבים. הדרך היחידה שבה אני יכול לתאר זאת היא שבזמנים מיוחדים אלה, הייתי בנוכחות מקודשת – הנמצאת הרחק מעבר ליכולת ההבנה העלובה שלי את המציאות. ילדים רוכשים סוג מיוחד של חכמה ורמה גבוהה של הבנה רוחנית – והם אינם מפחדים מפני המוות. לעולם לא הייתה לי הזדמנות לצפות בהילה של אדם גוסס, זמן קצר לאחר תאונה, ולכן איני יכול להתייחס להיבט זה של המוות.

 

 

מוות המתרחש טרם זמנו

 

 

אולם הכרתי אנשים נמרצים ובריאים שמתו לפתע משבץ, התקפי לב ומפרצת במוח. צפיתי בהם, בימים ובשבועות שקדמו למותם טרם זמנם. ראיתי שינויים דומים, כפי שהייתי מצפה לראות אצל אדם גוסס: הילות רחבות כחולות-חיוורות מאוד, ניצוצות לבנים וכסופים, ופעילות רוחנית ואנרגטית רבה סביבם. אולם אנשים אלה לא היו חולים. כולם היו אנשים בריאים ונמרצים, אך היה משהו שונה בקשר אליהם – אווירה בלתי-ברורה. בכל המקרים, דומה שהם ידעו, באופן אינטואיטיבי (אך לא-מודע) שזמנם בעולם עומד להיגמר. כולם עשו דברים מסוימים, ארגנו את ענייניהם, או הסדירו עניינים בדרך זו או אחרת, בימים ובשבועות שקדמו למותם.

 

 

 

מדוע רוב האנשים אינם מצליחים לראות הילות

 

 

הסיבה השכיחה ביותר מדוע אנשים אינם מצליחים לראות הילות היא פשוט בגלל הדרך שבאמצעותה הם ניגשים לכך. ההילה האנושית אינה מגרש אימונים מוצלח עבור המתחיל. זה מה שבדרך כלל קורה: המתנדב שלכם יושב וממתין, במשך זמן רב, שעה שאתם מתאמצים ונאבקים להשיג מבט חטוף בהילה שלו. אתם מנסים להירגע ולהתרכז – ולהצליח בטכניקה ויזואלית חמקמקה – בו בזמן. בסתר לבכם אתם מודאגים ותוהים מה הוא חושב עליכם. האם הוא משתעמם? מתחיל להיות חסר-סבלנות? האם הוא חושב שאתם מטופשים, נכשלים, או שניהם? סוג זה של מתח נבנה בתוככם, ונוגד ביעילות את המצב הרגוע הדרוש כדי לראות הילה. הניסיון להשיג תוצאות תחת לחץ שכזה, כמתחילים, הוא כמעט בלתי-אפשרי.

 

 

הנה אי-מייל שקיבלתי מאדם צעיר. הוא מדגים את אי ההבנה השכיחה בכל הקשור למפגש הראשון עם הילות.

 

 

דיוויד: "ישבתי בשיעור כלכלה, כאשר התחלתי לראות זוהר לבן עמום סביב ראש המרצה (אבל לא ממש, אני לא יכול באמת לתאר את זה), זה הקיף את צדי ראשו. ויכולתי לראות דבר דומה היוצא סביב אחד מהתלמידים שישב לפני, רק שלתלמיד היה גוון כחלחל. המשכתי להביט, וזוהר צהוב בהיר החל מופיע סביב ראשו. אז התחלתי לראות זוהר לבן דומה נובע מהמוניטורים של המחשבים, שעמדו על השולחנות. בתחילה קיוויתי שאני מצליח לראות הילות, אבל כשראיתי את זה על המוניטורים, התחלתי לפקפק בכך".

 

 

אני: "לכל דבר חי ודומם יש הילה, ובכלל זה למוניטורים. הסיבה שראית אותם אז (אני מנחש) היא שהיית משועמם, עייף ורגוע מאוד, אולי מעט חולם בהקיץ. העיניים שלך היו עייפות, והיה לך קשה להשאירן פקוחות? אלה הם תנאים מושלמים לראיית הילה!"

 

 

דיוויד: "ככה בדיוק זה היה! הדיון גלש מעט ובכלל לא עניין אותי. בכל מקרה, תהיתי אם תוכל לומר לי אם אכן ראיתי את ההילות שלהם. ניסיתי להביט בעצמי בראי ולראות את ההילה שלי, כשחזרתי הביתה, וניסיתי לראות גם הילות של חברים, אבל זה לא הלך. לא הצלחתי לראות הילה מאז אותו יום, לפני שבוע או שבועיים. ועוד שאלות: תהיתי אילו צבעים נובעים מחפצים דוממים – האם לבן? איך יכול להיות שההילה הייתה בהירה יותר סביב ראשיהם?"

 

 

אני: "אתה אכן ראית הילה! הצבעים הנובעים מחפצים דוממים משתנים מחפץ לחפץ, אך לחפצים דוממים, בדרך כלל, יש הילה חיוורת ופשוטה. ההילה שאתה ראית, שהקיפה את ראשי האנשים סביבך, הייתה ההילה האתרית שלהם – שהיא בצבע לבנבן חיוור, בדרך כלל עם גוון כחלחל. ההילה האנושית בהירה יותר סביב אזור הראש משתי סיבות:

 

1. בגדים חוסמים את ההילה.

 

2. אזור הראש בדרך כלל חשוף (ללא ביגוד שחוסם את ההילה) והמקום שבו הצהוב של האינטלקט קל למדי לצפייה ופעיל ביותר. עוצמתו של הצהוב משתנה, על פי רמת הפעילות המנטלית שמתרחשת בזמן שבו נצפתה ההילה. פעילות מנטלית זו מבהירה את ההילה באזור הראש. אולי התלמיד שראית אימץ את חשיבתו באותו יום".

 

 

הסיבה העיקרית לכך שאני משתף אתכם במכתב זה היא זו: דיוויד החל לראות את ההילה, ללא כל קושי, כאשר היה עייף ולא ניסה לראותה. הוא היה עייף, משועמם וחלם בהקיץ (מצב רגוע מאוד). דיוויד התאמץ להישאר ער ולהשאיר את עיניו פקוחות. מאמץ זה להשאיר את העיניים פקוחות יוצר פעולת פתיחה מנטלית חזקה, באזור מרכז המצח – בין העיניים. הדבר מעורר את מרכז המצח ובשילוב עם מבט רגוע, לא-ממוקד, גורם להתרחשות של ראיית הילות ספונטנית.

 

 

כאשר דיוויד ניסה לראות הילה, מאוחר יותר בביתו, הוא לא הצליח – מכיוון שהיה ער לחלוטין והתאמץ, ולא עוד במצב הרגוע הדרוש לשם ראיית הילות.

 

 

זכרו זאת בפעם ראשונה שבה אתם מנסים להשתמש בראיית הילות!

 

 

 

 

כתובת האתר של רוברט ברוס: