|
שלום רב,
אם נכנסתם לדף הספציפי הזה
אז כנראה שנושא ההרזיה מעניין אתכם !
אותי אישית זה מעניין מאוד ורציתי לשתף אתכם במטרה לעזור.
השמנה זו מחלה ,אני חליתי במחלה הזו ונרפא ממנה כעת
התחלתי להשמין בשנת 1989, ואיבדתי שליטה לחלוטין על עצמי בצורה שקשה לי להבין. בשיא גודלי סבלתי מעודף משקל מטורף לגמרי, (משקלי הגיע ל- 175 ק"ג !!!). למצב זה אפשר למצוא אלפי סיבות שכולן נפשיות כמובן, אבל ידעתי שאם אמשיך כך, התוצאה הסופית תהיה... 2 דקות מבית העלמין "סגולה" שבפתח תקווה!
.JPG)
ניסיתי את כל סוגי הדיאטות והאבקות ושום דבר לא עזר. ואז, בשנת 1996 עשיתי את טעות חיי ועברתי ניתוח קיצור קיבה. הייתי אופטימי, ובטוח שאני אקום רזה מהניתוח, אבל זה לא קרה. אחרי הניתוח אומנם הורדתי 50 ק"ג אבל זאת מכיוון שפחדתי לאכול בגלל שהאוכל היה נתקע לי בגרון, אך מהר מאוד עליתי בחזרה למשקל כבד. אז עוד לא הבנתי את שאני מבין היום: ניתוח צריך לעשות בראש ולא בבטן, הכול נמצא בראש. עובדה היא, שברגע שהחלטתי שאני כבר לא רוצה להיות שמן נתתי את כל כולי להבראה טבעית, כלומר, לאכול נורמלי ולא דיאטתי, להתאמן, להיכנס לכושר - ואיזה פלא זה עובד מצויין! שלא תטעו לחשוב - זה לא זבנג וגמרנו, לאט לאט, גרם אחרי גרם המשקל יורד. כשיורדים לאט לומדים לחיות עם האוכל והפיתויים שקיימים סביבנו בחברה של היום. והכי חשוב - לומדים להיות נורמלים ולומדים לחזור לחברה כאחד האדם ולא כהשמן שבחבורה.
.JPG)
איך זה קרה לי?
בחודש ינואר השנה (2007), הרגשתי שזהו הגעתי לסוף הדרך, הרגשתי שכל האנרגיה בגופי נעלמת, שאין לי כבר כוח לחיות, שהאברים הפנימיים שלי בעצם התייאשו ממני ושבקרוב מאוד אני נפרד בצער רב מהעולם הזה... זה לא מה שהפחיד אותי. הפחד האמיתי הגיע מתוך התודעה שזה לא אכפת לי בכלל. אני נשוי ויש לנו שני ילדים מקסימים, ומה? זהו, אני נפרד? היה לי רע בכל מקום - בעבודה, בחברה ובעיקר לי עם עצמי. בכל בוקר ובכל לילה הבטחתי לעצמי... "זהו, החל ממחר בבוקר אני מתחיל דיאטה, הרי מה הבעיה? אני מדריך לאומנות לחימה, אני אתאמן וארזה!" מה הבעיה? היתה בעיה אחת גדולה, וזה שלא התחלתי להתאמן, המשכתי להידרדר מבחינה גופנית, המשקל העיק עלי, הבריאות המשיכה להידרדר, הרצון לחיות נעלם ולא היה אכפת לי מכלום ! בתחילת חודש מאי (5/2007) התעוררתי פתאום, לאחר שצפיתי בתוכנית טלוויזיה שבה אדם שמן מאוד היה נחנק בלילה, ואז אשתי העירה לי: "למה אתה חושב שאתה ישן למטה בסלון?" הסתכלתי עליה והתשובה לא איחרה להגיע: "כי גם אתה עוצר נשימה כמעט כמוהו, ואני לא מוכנה שתמות למעלה בקומה השנייה, איך נוריד אותך משם?!" באותו הרגע בדיוק התעוררתי בבום רציני והבנתי שאין לי ברירה ואני חייב להיכנס לקרב - הקרב על החיים שלי, כי מרגע זה אין דרך חזרה. באותו לילה החלטתי לקחת אחריות על החיים שלי ,להתחיל עם פעילות גופנית ושינוי הרגלי אכילה
השינוי - מאוד פחדתי מ"השינוי", אני בן 47 ושמן נורא, מה יש לי לחפש במקום שהספורט הוא השולט? אז חזרתי 30 שנה לאחור כשהתגייסתי לצבא, וזכרתי שגם אז גמלה בליבי ההחלטה, שיעשו מה שהם רוצים איתי, בסופו של דבר שלוש השנים יעברו, כך גם כאן: החלטתי שגם עכשיו אני אעמוד בכל מה שאני אתבקש לעשות בסופו של דבר המשקל יעלם ויירד כי אני מכאן יוצא רזה; והק"ג החלו לנשור ולנשור בעשרות שלמות! יש!!! אני חוזר למשקלי האמיתי 75 ק"ג גם אם יהיה זה הדבר האחרון עלי אדמות שאעשה - הרי את האדמה בבית הקברות כבר הרחתי, אז מה כבר יש לי להפסיד... ?
|
.jpg)
.jpg)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
