נצור לשונך מדריך להלכות לשון הרע חפץ חיים, כ' אלול

הטיית אוזן

יש אשר מותר לאדם לשמוע רכילות למרות שהדברים אינם נוגעים אליו כלל וכלל ,

כשמישהו מביע את צערו וכאבו , או ניתן ביטוי לדאגותיו הוא זקוק למישהו שיחלוק עמו את רחשי ליבו ,תחשוב ההקשבה לדברים למעשה של חסד ,עם זאת על השומע להיות בטוח שהמצב אכן כזה והנסיבות אמנם מצדיקות את הדבר כמו כן חשוב שהתבטאות כז לא תהפוך להרגל קבוע אצל המדבר ,

יש להיזהר שהמספר לא יחרוג במהלך דבריו מן הענין שבו הוא עוסק ולא ייגדר לסיפור דברים אחרים של לשון הרע אודות מי שנראים בעיניו באויביו ,

מותר לאדם גם לשמוע סיפור רכילות ,אם בכוונתו להסביר למספר שתפיסת את המצב , והסתכלותו על האנשים שבגנותם הוא מדבר - מוטעות הן ,

" להחזיק באחת מכל המצוות בכוח גדול ובהתמדה ... שעבור זה יטיבו ויאריכו ימיו בעולם שכולו טוב וארוך "

פירוש הלכה כ' אלול מחזור ב'

"האוחז בענף אחד ..."

איתא בספר חרדים {מה' י"ם תשד"מ, פרק סא}: אף-על -פי שחייב אדם להזהר בכל המצוות מכל מקום יש -לו להחזיק באחת מכל המצוות בכוח גדול ובהתמרה ,שלא יעבור עליה כל ימי חייו ,
לפי שכללות התורה ,שהם תר,"ג מצוות ,נקראים עץ חיים ,כדכתיב {משלי ג, יח}: "עץ חיים היא למחזיקים בה " , והאוחז ענף אחד מן האילן יפה ,אוחז בכולן ,שכל שאר הענפים נמשכין אחר אותו הענף , שכולם גוף אחד : אבל אם בא לאחוז בכל הענפים יחדו ,לא יוכל לאחוז כולם היינו דגרסינן בשבת {קיח ,ב} אמר רב נחמן : תיתי לי ,דקימית שלוש סעודות בשבת וכו' , אמר רב ששת : תיתי לי ,דקימית מצוות תפילין ,ואמר רב נחמן :תיתי לי ,דקימית מצוות ציצת אמר רב יוסף לרב יוסף ברה דרבה : אבוך במאי זהיר טפי ?אמר לה : בציצת : : יומא חד הוה קסליק בדרגא, אפסיק לה חוטא ,ולא נחית ,
כמה דלא רמיה , ופרש רש"י : דקימית מצוות תפילין - שלא הלך ארבע אמות בלא תפילין ,וכן לעניין ציצת : עד דרמיה - שתנקה וזה לשון תלית ציצת כדאמרינן בעלמא {תענית כב א}: לא רמי חוטא ,ועין שם בספר חרדים שמביא מקום לדבריו גם מהירושלמי ,שעבור זה ייטיבו ויאריכו ימיו בעולם שכולו טוב וארוך ,

ואף אנו נאמור בעניננו ,דלפי זמננו ,בעונותינו הרבים , שהפקד אצל איזה אנשים לגמרי העוון לשון הרע ורכילות - אם אחד יתחזק תמיד בעניין שמירת הלשון , שלא לעבור על עוון לשון הרע ורכילות ,כמה מהשכר יגיע לו על -ידי זה,

השיעור היומי