נצור לשונך מדריך להלכות לשון הרע חפץ חיים, ט"ז אלול

הרחק מבעלי הלשון

למרבה הצער , יש בעלי לשון המרבים להוציא דיבה ולרכל דרך קבע , אולי כתוצאה מחוסר מעש או בשל הצורך להיות מעורים בחברה ,אם אין האדם יודע בברור שביכלתו לעזור להם להיטיב את דרכיהם
,עליו להימנע כליל מחברתם ,אם אין לו אפשרות לנתק את הקשר עמם , ישתדל להמעיט אותו ולהפחית אותו ככל הניתן ,

חייב אדם להימנע גם ממצבים ומנסיבות שצפויים בהם דיבורי רכילות ,הטוב ביותר הוא שימצא תמיד דרך לשנות לחלוטין את אופי השיחה בנסיבות שכאלו כך שגם הנוכחים האחרים יימנעו מחטא הרכילות,

"הלא העולם הזה הוא יומי דשוקי ....."

פירוש הלכה ט"ז אלול מחזור ב'

יומי דשוקי

ואם לא עכישו , - נגד תשובה השלישית שנמצא בעולם לשובתים ממלאכה שעיקר פרנסתם הוא יום השוק ,יריד הגדול , ובזה יחיה את עצמו כל השנה בהרחבה , - טענה זו גופא עצמו הולך גם -כן בטל ומבלה זמנו לריק ,הלוא השאלה גדולה ,כי אם גם עתה ביו השוק לא תעבוד עבודתך , הלוא תגוע ברעב כל השנה ? כן ,אחי ! הלוא העולם הזה הוא יומי דשוקי , שבו צריך האדם לקנות סחורתו שיחיה בם את נפשו לכל ימי חייו הארוכים לעולם שכלו אורך , ואם עכישו ביום השוק יתנהג בעצלות וישבת מעבודתו הלוא תגוע נפשו בערב בעולם שיחיה בה חיי עד , וזהו שאמר : "ואם לא עכישו , אימתי", וכן כתוב בקוהלת {ט ,יזס}: "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה ", היינו שלא תעשה בעצלתים מלאכתך , ורק עד שכוחך מגעת עשה , כי רק עכישו הוא זסמן המעשה ,כי "כי אין מעשה וחשבון וגו' בשאול אשר אתה הולך שמה ", כי כבר נפסק כל עבודת האדם , ורק מהמוכן לו מעמלו בימי חייו בעולם הזה יחיה שם את נפשו : וכמו שכתוב בתורה {דברים ז,יא}: "היו לעשותם ", ולא למחר לעשותם , ומחר רק לקבל שכרם {עירובין כב ,א} ועל -כן כמה גדול הזריזות שצריך האדם לזרז את עצמו ביום השוק הזה , שלא רק לשנה אחת צריך לו להכין פה , ורק לימים ושנים ארוכים אין מספר , וכל ערך אשרו וטובו ,שם רק לפי הכנתו פה ,הן על -ידי עצמו , הן על -ידי בניו ואם אמנם יראה כי מבניו אין לו לקוות לרב -טוב ,יראה לזכות לנפשו על -ידי אחרים ,לחנך בני -ישראל בדרך התורה והמצווה ,כל אחד לפי כוחו , וכל זה נכלל בכלל "אם לא עכישו אימתי ",