נצור לשונך מדריך להלכות לשון הרע חפץ חיים, כ"ח סיון

בס"ד

ספר חפץ חיים

לשון הרע :תועלת -סיוע לקרבן

265 יום

כ"ח סיון

שידוכים ושותפות -סיכום

נשבו עתה לשלושת המצבים הראשונים {ראה לעיל , יום 75 } ונגיע למסקנה שאם אדם יודע על משהו שלילי שעל פי קני מידה אוביקטיביים ישמיט את הבסיס לקשר מתוכנן בין שני צדדים , הוא מחויב לגלות אותו , אולם ,אם הגורם השלילי הזה לא יביא לתוצאה כזו על פי קני מידה אוביקטיביים אלא שהוא עלול להשפיע לרעה על עתידם של האנשים המעודכים בדבר , אל לו לנדב את המידע מיוזמתו - הוא אלא יענה תשובה אמיתית כאשר ישאלו אותו במישרין שלאה מסוימת בנושא שהגורם השלילי נכלל ,

אם אין לגורם זה - על פי אמות מידה אוביקטיביות -השפעה על הקשר בין הצדדים , אך ברור שהצד השני מייחס לו חשיבות ,אין לנדב את המידע מיוזמת המספר ,ועליו א, להימנע מלספר זאת אפילו כאשר יישאל על כך , עם זאת ,אסור לו לעודד את המשך המהלכים ליצירה הקשר או השותפות ,

" כמו שכל אומנות צריכה לימוד .... כן הוא בענין הדיבור...."

פירוש הלכה כ"ח סיון מחזור ב'

ללמוד ולידע ענין הדיבור

עוד נוכל לומר , שממה שכנו לזה בשם אמנות הוא , הוא כמו שכל אמנות צריכה למוד עד שידע אותה לאמתה , כן הוא בענין הדבור , לא יוכל האדם לאומר : מה לי לעמול את עצמי בענין שמירת הלשון ,לידע כל פרטי אפניהם ? אקנה לנפשי ענין טבעי לחיות תמיד באלם , ובזה יהיה לי די ! כי לא כן הדבר , כי משתנה הרבה פעמים לפי הענין {כמו שנתבאר בספר "חפץ חיים ", בחלק א, בכלל ח , סעיף ה , ובחלק ב בכמה מקומות} ,על =כן צריך ללמוד ולידע את ענין הדבור בכלליו ובפרטיו ,ואז ידע לנכון איך להתנהג בהאמנות של האלמות ההיא ,

גם דקדקו חז"ל בלשון קדשם : "בעולם הזה "- לאמור ,שאל יחשוב האדם בנפשו ,: כבר הרגלתי בזה מכמה שנים יותר מאומן לאמנותו , ואיני צריך שוב לשום עיני ולבי על זה כל -כך ! לזה הורונו לנו חז"ל שלא כן הדבר , אלא כל ימי חייו ירגיל הדם את עצמו באמנות הזו להיות בטבע באלם ,