חזון עובדיה - תרומות ומעשרות | הרב עובדיה יוסף

בכתביו הרפואיים מזכיר הרמב"ם מאות שמות של צמחים, הן כצמחים רפואיים, הן כרעלים.

בהוראותיו הדיאטטיות הוא מונה צמחי מאכל למיניהם הטובים והגרועים למאכל האדם הבריא או החולה, ובפרושו למשנת זרעים הוא עוסק בשיטות זריעה ונטיעה בחלקות שדה.

אם נתבונן בשמות הצמחים האלה, נראה כי הם כמעט כולם צמחים הגדלים באזור הים התיכון, כי הרי הרמב"ם בילה כל ימי חייו באזור זה.

לא כל הצמחים שנזכרו בכתוביו זוהו בדייקנות במובן הבוטאני. בראש השמות הוא מביא את השם השגור בפי רופאי מצרים, ואחר כך מובאים הפרוש והבירור על-ידי שמות נרדפים ערביים, יווניים, ארמיים, פרסיים,ברבריים וספרדיים.

הרמב"ם אינו מזכיר בכתוביו את שמותיהם העבריים של הצמחים למרות בקיאותו הרבה בהם. משום כך, נותרו סממני המרפא חתומים ומי שלא גילה בקיאות רבה בהם, לא ידע גם לשאוב מכתביו את מלוא התועלת.

המחבר, ניסים קריספיל עשה את מירב המאמץ לזהות את הבלתי מזוהים ולכנסם עם המזוהים לספר זה.

הצמחים מופיעים בספר לפי סדר א"ב של שמם העברי ובלווי תמונות צבעוניות  ובנוסף  מופיע בסוף אינדקס עברי ולועזי, לנוחות הקורא.

קורא המבקש לצאת אל השדה כדי לעשות שימוש בצמחי המרפא של הרמב''ם, חייב לזהות בוודאות גמורה את הצמח, על־מנת שלא ייכשל חלילה בצמחי רעל.

בספר ישנה  תמונה ברורה ביותר של הצמח, אך טוב יעשה הקורא  אם ישתמש  גם בספר צמחי המרפא של ארץ ישראל. 

255 עמודי כרומו | כריכה קשה

האם מותר לאישה להפיל את עוברה מחמת הסכנה הצפויה לה מידי הגרמנים? האם מותר לרופאים ולעוזריהם לגדוע את חייו של תינוק חי כדי להציל את חיי אמו יולדתו מידי הצורר המבקש להרגה משום שהביאה את תינוקה לעולם? האם מותר לרופאים ולעוזריהם להיענות להוראת נציגי הגטו ולהפסיק את היריונן של נשים יהודיות כדי למנוע הריגה אפשרית שלהן ושל בני משפחתן ועוד יהודים, זאת בניגוד לרצונן של הנשים? האם מותר להשתיק בכיו של תינוק עד כדי חניקתו למוות כדי שלא יגלה את מקום מחבואה של קבוצת יהודים המסתתרת עִמו מפני האויב המבקש להרגם? האם מותר לאכול בשר אדם מת כדי לשרוד בצעדת המוות?

 

השאלות הללו ושאלות אחרות העוסקות בדילמות מוסריות ודתיות מתקופת השואה נידונות בספרו של יחזקאל שרגא ליכטנשטיין ואמונתך בלילות. הספר סוקר אירועים מתקופת השואה ומשלב דיון הלכתי והיסטורי עם הדיון ההלכתי שהיה מועט, מטבע הדברים, בתקופת השואה.

 

הדיון רחב היריעה – מן התנ"ך ומפרשיו ועד למשנה והתלמוד, למדרשי אגדה, לספרות השאלות והתשובות ולספרי הלכה והגות – פותח צוהר לניסיון ההתמודדות של כותבי ההלכה וההגות היהודית עם שאלות של חיים ומוות, שאלות שבאו לידי ביטוי נורא מאין כמוהו בתקופת השואה.