במסילה נעלה חלק ב' | הרב דוב בערל ויין

בחברה בת ימינו נתפס הנביא ירמיהו, כנביא החורבן וכאיש הקינות של תשעה באב. החברה היהודית של דור ההשכלה וראשית הציונות לעגה לדמותו של הנביא ירמיהו. האתוס הציוני ורוח הלאומיות הישראלית (חילונית ודתית כאחת) התעלמו ממנו, ואימצו את הנביא ישעיהו כנביא המבשר את התקומה והנחמה ואת עמוס כנביא המופקד על תיקוני החברה. הסיפור של הנביא ירמיהו המיוסר עדיין לא סופר כהלכתו. העימותים בעולמו של ירמיהו מעסיקים גם היום את העיתונות הישראלית, אך תולדותיו לא היוו מעולם מקור השראה לדיון הישראלי בשאלות הקיומיות של זהות, תרבות, לאומיות ועצמאות.

הספר "ירמיהו גורלו של חוזה" בא לעורר שיח ציבורי במרחב החיים הציוני ולפגוש את ירמיהו במלוא קומתו ובעומק המורכבות שבו.

 

בניגוד לספר ירמיהו שפרקיו אינם על פי סדר כרונולוגי דבר הגורם ללא מעט קשיים בהבנת הנבואות, סדר הרב לאו את ספרו, ירמיהו גורלו של חוזה, על פי הסדר הכרונולוגי של הנבואות דבר המקל מאוד ומבאר מאוד את הנבואות ואת נבואותיו של ירמיהו.

 

הרב ד"ר בנימין לאו מכהן כרב קהילת הרמב"ן ועומד בראש המרכז ליהדות וחברה בבית מורשה בירושלים. בהרצאותיו, בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי. ספריו שראו אור עד כה הם ממרן עד מרן - על מנהיגותו הרב עובדיה יוסף; סדרת חכמים - שלושה כרכים על תולדות חכמי המשנה; ואתנחתא - שני כרכים של עיונים בפרשות השבוע. הרב לאו הוא קול ייחודי של רבנות ישראלית המבקשת לשאת באחריות לחברה הישראלית כולה ולתרום להעמקת שורשי הזהות של אזרחי מדינת ישראל

278 עמ' | כריכה קשה

בכתביו הרפואיים מזכיר הרמב"ם מאות שמות של צמחים, הן כצמחים רפואיים, הן כרעלים.

בהוראותיו הדיאטטיות הוא מונה צמחי מאכל למיניהם הטובים והגרועים למאכל האדם הבריא או החולה, ובפרושו למשנת זרעים הוא עוסק בשיטות זריעה ונטיעה בחלקות שדה.

אם נתבונן בשמות הצמחים האלה, נראה כי הם כמעט כולם צמחים הגדלים באזור הים התיכון, כי הרי הרמב"ם בילה כל ימי חייו באזור זה.

לא כל הצמחים שנזכרו בכתוביו זוהו בדייקנות במובן הבוטאני. בראש השמות הוא מביא את השם השגור בפי רופאי מצרים, ואחר כך מובאים הפרוש והבירור על-ידי שמות נרדפים ערביים, יווניים, ארמיים, פרסיים,ברבריים וספרדיים.

הרמב"ם אינו מזכיר בכתוביו את שמותיהם העבריים של הצמחים למרות בקיאותו הרבה בהם. משום כך, נותרו סממני המרפא חתומים ומי שלא גילה בקיאות רבה בהם, לא ידע גם לשאוב מכתביו את מלוא התועלת.

המחבר, ניסים קריספיל עשה את מירב המאמץ לזהות את הבלתי מזוהים ולכנסם עם המזוהים לספר זה.

הצמחים מופיעים בספר לפי סדר א"ב של שמם העברי ובלווי תמונות צבעוניות  ובנוסף  מופיע בסוף אינדקס עברי ולועזי, לנוחות הקורא.

קורא המבקש לצאת אל השדה כדי לעשות שימוש בצמחי המרפא של הרמב''ם, חייב לזהות בוודאות גמורה את הצמח, על־מנת שלא ייכשל חלילה בצמחי רעל.

בספר ישנה  תמונה ברורה ביותר של הצמח, אך טוב יעשה הקורא  אם ישתמש  גם בספר צמחי המרפא של ארץ ישראל. 

255 עמודי כרומו | כריכה קשה

אתהלך - מספר את סיפורו של אהרן מרגלית, איש רב צלקות גופניות שבתעצומות נפש סולל לעצמו ולאחרים דרך בארצות החיים.

אהרן מרגלית, חווה כפעוט טראומה חרדתית וכתוצאה מכך הפך למגמגם כבד. בסמוך חלה בפוליו ולקה בשיתוק חמור. במשך שנים שהה בדד במעון לנכים קשים מיוסר ונעזב לגורלו. אולם מרגלית לא נכנע, התאמץ בנחישות עד שעמד על רגליו. באותה נחישות גם אימן את פיו לדבר בשטף. בחסד ה' התנער מעפר, הקים בית לתפארת וכוכבו זרח בעולם העסקים והעשייה כסוכן ביטוח מצליח.

כאשר גידול ממאיר התגלה על לחיו, נקצבו לו 6 שבועות בלבד לחיות!! במקום להכנע, נטל מרגלית פעם נוספת אחריות לגורלו ונאבק על התקווה, ושוב תקפה אותו המחלה בשנית, .. ולא יאמן גם הפעם השלישית כבר מאחוריו..

לאורך כל הדרך - חבלי המוות שאפפוהו, הפכו לסולם טיפוס. נגד כל הסיכויים האיש חי חיים מלאים – באמונה וביטחון, בקרבת אלוקים מוחשית, בלקיחת אחריות תמידית בכל מצב ואתגר.
הדרך בה התמודד, ולא פחות הלקחים אשר הפיק, הופכים את הספר אתהלך לספר חובה, משהו שיש להניח בארון התרופות, לתחוב בתיק כשהולכים לבית חולים, ואפילו לתת מתנה לכל מי שסובבים את החולים ומשפחותיהם. 

  

האם מותר לאישה להפיל את עוברה מחמת הסכנה הצפויה לה מידי הגרמנים? האם מותר לרופאים ולעוזריהם לגדוע את חייו של תינוק חי כדי להציל את חיי אמו יולדתו מידי הצורר המבקש להרגה משום שהביאה את תינוקה לעולם? האם מותר לרופאים ולעוזריהם להיענות להוראת נציגי הגטו ולהפסיק את היריונן של נשים יהודיות כדי למנוע הריגה אפשרית שלהן ושל בני משפחתן ועוד יהודים, זאת בניגוד לרצונן של הנשים? האם מותר להשתיק בכיו של תינוק עד כדי חניקתו למוות כדי שלא יגלה את מקום מחבואה של קבוצת יהודים המסתתרת עִמו מפני האויב המבקש להרגם? האם מותר לאכול בשר אדם מת כדי לשרוד בצעדת המוות?

 

השאלות הללו ושאלות אחרות העוסקות בדילמות מוסריות ודתיות מתקופת השואה נידונות בספרו של יחזקאל שרגא ליכטנשטיין ואמונתך בלילות. הספר סוקר אירועים מתקופת השואה ומשלב דיון הלכתי והיסטורי עם הדיון ההלכתי שהיה מועט, מטבע הדברים, בתקופת השואה.

 

הדיון רחב היריעה – מן התנ"ך ומפרשיו ועד למשנה והתלמוד, למדרשי אגדה, לספרות השאלות והתשובות ולספרי הלכה והגות – פותח צוהר לניסיון ההתמודדות של כותבי ההלכה וההגות היהודית עם שאלות של חיים ומוות, שאלות שבאו לידי ביטוי נורא מאין כמוהו בתקופת השואה.