משפטיך תהום רבה - תגובות הגותיות אורתודוקסיות לשואה

 

בקונטרס זה כונסו מאמרי עיון והשקפה, מאת מורה דרך ומאיר נתיבות, האדמו"ר בעל ה"נתיבות שלום", על השואה האיומה שהתחוללה בתקופתנו, החורבן הגדול של יהדות אירופה ושליש מהעם היהודי. מאמרים הנותנים מבט עילאי באספקלריה המאירה של נתיבות אמונה ודעת, על הפרשה הסתומה והנוראה, ותפקיד דורנו לאור זה.

 

מהדורה מורחבת | 80 עמ' | כריכה רכה

סלונים - נתיבות שלום

הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה. ספר זה מהווה תעודה חסידית, תאולוגית-מחשבתית, וגם היסטורית, יוצאת דופן.

אם הבנים שמחה, הוא ספר שכתב הרב שלמה יששכר טייכטל (מחבר שו"ת משנה שכיר), שהיה אחד מחשובי הרבנים בהונגריה, ונרצח בשואה. הספר אם הבנים שמחה עוסק בחשיבות העלייה לארץ ישראל, אהבת הארץ ולימוד זכות על החילונים הציונים. את הספר הוציא הרב טייכטל לאור בשנת תש"ד בתנאים קשים בבודפשט.

הרב טייכטל, שהיה עד השואה בעל השקפת עולם חרדית אנטי-ציונית, שינה בשואה את דעותיו מן הקצה אל הקצה. בספר "אם הבנים שמחה"  הוא פורש את השקפת עולמו כפי שהתחדשה לו, ואת הסיבות שבגינן החל לתמוך ביישוב הארץ, ומבסס את דבריו על אלפי מובאות וציטוטים. בין השאר מובאת בספר ביקורת על הרבנים שעזבו את קהילותיהם בשואה וברחו למקומות מפלט.

הרב טייכטל סובר שהדרך בה עם ישראל ישוב לה' ויגאל היא קיום מצוות ישיבת ארץ ישראל. הוא משווה את הרצון להיגאל בלי לעלות לארץ ישראל לרצון להוליד ילדים בלי לישא אשה. לדעתו השואה באה כעונש על ההתכחשות לארץ ישראל, והיא מהווה קריאת התעוררות לעזוב את הגלות. בספר הוא מרבה ללמד זכות על הציונים המיישבים את ארץ ישראל ומביאים במו ידיהם את הגאולה. עם זאת הוא מדגיש שאין בדבריו כדי להצדיק את העובדה שאינם שומרים תורה ומצוות, וקורא להם לשוב לדת. במקביל, הוא קורא לשומרי המצוות לשוב לארץ ישראל ובכך לשנות את אופיה החילוני.

הספר יצא לאור בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים לפני הפלישה הגרמנית והשמדת יהדות הונגריה.

הספר יצא לאור מחדש במהדורה חדשה ומתקנת ע"י הוצאת קול מבשר, בצירוף מבוא נרחב, מפתח עניינים מפורט, מראה מקומות ועוד.   (מתוך וויקיפדיה)

386 עמ' |  הוצאת קול מבשר

אסופת העדויות שבספר "אני מאמין" באה לתעד גילויים של גבורה רוחנית עילאית, מעשים בתנאים נוראים ובדידות איומה, כאשר אפסה כל תקווה להצלה ולהשרדות. העדויות מספרות על התנהגותם ומעשיהם של יחידים ורבים –רבנים, מנהיגים ופשוטי עם כאחד אשר השתדלו בכל מאודם לשמור על צלם אנוש ועל חפץ הקיום, על אורח חייו של היהודי המאמין ועל השאיפה ולבלות את האויב השטני. דברי הניצולים מעידים על גבורת הרוח הנפש שאינה נופלת מן התקוממות ומרי.

מתוך אמונה בנצח ישראל לא ישקר, בתעוזה ובמסירות אין קץ, חרפו נפשם ואזרו כוחות נסתרים שאין לשער דוגמתם בחייהם כתיקנם, כדי לקדש את חייהם ולהפר את מזימות אשמאדי.

הספר "בסתר רעם" מנסה להקיף את הנושאים הדתיים שהייתה לשואה השפעה עליהם.

חלקם נושאים עקרוניים שיש בהם שאלות של מדיניות רבנית בנוגע להצלת יהודים או הנהגת היהודים שניצלו וחיו במחנות העקורים. חלקם עוסקים בהתמודדות עם ההפרעות לחיי הדת מבחינה מעשית ואמונית, כשהקשת הרחבה של התגובות שונה מאיש לאיש וממקום למקום. שאלות כמו: כיצד הגיבו רבנים של קהילות שפגשו פליטים או כשנגזרו גזירות על קהילותיהם וכן מה היו סדרי התפילה או הנישואין בגיטאות ובמחנות.

חלק נכבד מהספר מוקדש לפולמוסים עם חוקרים שתקפו הנהגות של  רבנים כמו הפולמוס על דרשת האדמו"ר מבעלז ולאחר מכן בריחתו, וכן בריחת רבנים נוספים לעומת רבנים שהעדיפו להישאר עם קהילותיהם. וכן פולמוס ביחס לפסיקות של רבנים לאסור בריחה של יהודים ממקומות שיכלו לברוח.עניין  נוסף שנדון בהרחבה הוא: פעילות ועד הרבנים של ארה"ב שעסק בהצלת בחורי ישיבות ורבנים בלבד ועוד.

הספר אמנם נכתב בסגנון מחקרי אך ניכרת בכתיבתו ההערכה הגדולה של המחברת לגדולי תורה ולמנהיגים התורניים של עם ישראל וכן לכל אותם יהודים מיוחדים שמסרו נפשם לשמור מצוות, עד כמה שניתן היה  במחנות ובשאר המקומות. 

הספר כתוב בפירוט רב כשהמחברת לא חוסכת בהסברים ומבססת את דבריה על המקורות הנצרכים לה בצורה ברורה.

הספר בסתר רעם כולל שבעה שערים הכוללים: סקירה היסטורית על השואה,   וקשת רחבה של נושאים: הלכה ומוסר בחיי היום יום בגיא הצלמות, מקומם של רבנים ואדמו"רים בחיי היחיד והציבור, דילמות של הצלה ומסירה, נישואין ועגינות, התאוששות שארית הפליטה ועוד.

 

המחברת, אסתר פברשטיין  היסטוריונית חרדית, ראש המחלקה להוראת השואה במכללת ירושלים לבנות נחשבת חלוצה בתחומי מחקרה: השואה מנקודת מבט דתית-חרדית.

הקדישה למחקר השואה שנים רבות והתמקדה במיוחד בחלקם של יהודים דתיים ורבנים בתקופת השואה