הוא היה שילוב נדיר של תלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה, רב קהילות חשובות, ראש ישיבה ואב בית דין נחרץ ותקיף, אך בד בבד גם אדמו"ר חסידי נערץ ועמקן מקורי בתורתה של החסידות; איש של פולמוסים ומחלוקות, שאף גורש שלוש פעמים מביתו ומקהילתו, אך גם איש של אהבת ישראל עצומה שנודע בכינוי "סנגורן של ישראל", כינוי שטבע את חותמו בפולקלור היהודי לדורי דורות.