הבעש"ט זכה לשבחים שככל הנראה לא זכה להם מעולם אדם מישראל. על האנשים שבהם פגש – דרי העיירה הפשוטים ותלמידי החכמים הגדולים היושבים בעיר – טבע חותם בל יימחה, ואישיותו הנדירה תועדה באינספור אגדות. אולם, בניגוד להילה שנקשרה לדמותו, הרי שחכמתו, 'מורשת היער' שלו, לא נלמדה באופן מספק. זו כוללת קריאה עמוקה להתבוננות פנימית, חיפוש אחר ההיבט האלוהי של כל פן מפניה המגוונים של המציאות והבנה מחודשת של התורה והריטואל היהודי.