הגדה של פסח - מסורת הרב | הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק

את המסה איש האמונה הבודד כתב הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק באמצע המאה שעברה, ומאז ראתה אור בקיץ תשכ"ה (1965) כבשה לה לבבות רבים ונהפכה לחיבור מרכזי בהגות היהודית בת זמננו, חיבור שהוכר כיצירת מופת גם על ידי הוגים לא-יהודים.

במסה זו מתמודד הרב סולוביצ'יק עם המתח השורר בין האדם ההישגי והטכנולוגי לאדם העורג לא-לוהים. הוא עושה זאת דרך לימוד מעמיק של סיפור בריאת האדם, המציג שני טיפוסים: "איש ההוד", זה הרוצה לכבוש את כוחות הטבע, לנצלם לצרכיו ולשלוט בהם, ו"איש האמונה", הנקרא לוויתור ולהקרבה כדי לממש את בריתו עם האל. לדעת הרב סולוביצ'יק שני אנשים אלה, שאותם הוא מכנה אדם-א ואדם-ב, טבועים בכל אדם באשר הוא נברא ומעצבים את תודעתו.

המסה איש האמונה הבודד היטיבה לתאר, תוך כדי פרשנות יצירתית של המקרא, את שני הממדים הקיימים בעולמו של האדם – המעורבות בחיי העולם הזה בצד השאיפה לנשגב – את היחס ביניהם, את המצוקה הקיומית ואת האתגר הטמון בכך, ולפיכך נהפכה לקלאסיקה בעולם המחשבה היהודית.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

הספר "אדם וביתו" מתמקד במערכות היחסים בתוך המשפחה – בין בני הזוג ובין הורים לילדים. לדעת הרב סולוביצ'יק, פיתוח מערכות הולמות של יחסים משפחתיים הוא דבר נחוץ לשם "גאולת האדם", לא רק בשל חשיבותן של מערכות יחסים אלו, אלא גם משום שבאמצעותן לומד האדם "כיצד לאהוב, לירֹא ולעבוד את הא-להים".

תובנות הספר מושרשות בתיאוריה על האישיות האנושית, היא "תורת האדם", היונקת הן מהתעמקותו של הרב סולוביצ'יק בתנ"ך, בתלמוד, במדרש ובספרות ההלכה, והן מהתמצאותו המקיפה בפילוסופיה ובספרות הכללית. גישתו מציגה אמונה עמוקה ברלוונטיות הנצחית והאוניברסלית של התורה, ומלמדת על ביטחונו המוחלט בהלכה ובכוחה לשקף אמיתות עמוקות על אודות האדם בעומדו בפני קונו, ביחסיו עם סביבתו ובינו לבין עצמו.

הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבת יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעוד הוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

"על התשועות" מאמרים ומסות על חגי פורים וחנוכה מאת הרב סולובייצ'יק.

פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות.

ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור.

גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.

כריכה קשה

בספר "זמן של חירות" רואות אור לראשונה דרשותיו של הרב שג"ר שמעון גרשון רווזנברג זצ"ל לחג הפסח.

כדרכו, הרב שג"ר מחבר את תכני החג לשאלות עכשוויות. בדרשות שזורות גם תובנות העולות מדבריהם של הוגים מערביים, מודרניים ופוסטמודרניים, שבעזרתן עומד הרב שג"ר על משמעותו של החג ומאיר אותו באור חדש. 

כגון  מהי חירות ואיך היא משתלבת בעולם הדתי? כיצד נגשר על פני הפער שבין אבות לבנים? האם אפשר לאזן בין אותנטיות ועצמאות אישית לחיי קהילה? מדוע יש לסעודות מקום מרכזי כל כך בשבתות ובמועדי ישראל? שאלות אלה ואחרות נידונות בדרשות תוך ניתוח פסוקי המקרא, ההגדה של פסח, מדרשי חז"ל והלכות ומנהגים.

ספרי הרב שג"ר

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ'ל (1903-1993) לא היה רק ​​אחד התלמודיסטים המצטיינים של המאה העשרים, אלא גם אחד מהוגי הדעות היהודים היצירתיים והסמלים ביותר. על ידי מאגר עצום של ידע יהודי וכללי, 'הרב', כידוע, הביא מחשבה ומשפט יהודיים לפרשנות ולהערכה של החוויה המודרנית. הרב אבישי דוד, ישיבת ראש ישיבת "תורת שרגא" בירושלים, למד בשיעורים היומיים של הרב בישיבה במשך מספר שנים בראשית אמצע שנות השבעים והיה משתתף נלהב בשיעורים בקהילה מוריה במנהטן במשך למעלה מעשור. במשך חמש שנים, בין 1977 ל -1982, הוא השתתף בשיעורי החומש של הרב במוצאי שבת בבוסטון, כמו גם רבים משיעורי הקיץ שהציג הרב בנושאים שונים. שיעורי חומש שפורסמו בספר זה הם אמרגם של כל המקומות שצוינו לעיל, אך נמשכים בעיקר מהשיעורים בבוסטון במוצאי שבת.

פרשנותו המקורית והמבריקה של הרב זקס להגדה של פסח ולתמות העומדות בלב החג: חירות, זיכרון, קדושה, עם נבחר, זהות.

"רק היהודים לבדם, הפזורים על פני היבשות, הדוברים שפות שונות ויש להם חלק בתרבויות שונות, כרוכים יחדיו בזכות סיפור, סיפור הפסח, שהם מספרים באותה דרך ובאותו ערב. יותר משההגדה הייתה סיפורו של העם, היו היהודים עם של סיפור".

"סיפור יציאת מצרים ביטא את הדרמה האנושית כמסע ארוך אל הגאולה. שום סיפור אחר לא הצליח יותר ממנו להפיח רוח של מהפכה או של התפתחות לקראת חברה צודקת והומנית. זהו המטא־נראטיב המערבי הגדול של החירות".

שלושה ההוגים המעניינים ביותר של המאה השנים האחרונות - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ורבי שלמה קרליבך - בהגדה אחת המשלבת מסיפוריהם, מתורתם ומהגותם.