ספר זה טוען שעל אמונות להיבחן בכלים של אמת ושקר ולא על בסיס התאמתן למסורות מקובלות. הוא מבקש להעמיד מבנה מינימלי של התחום המכונה "מחשבת ישראל" ולסלק ממנו ספיחים שהתווספו אליו לאורך הדורות. מתוך התפיסה שאין סמכות בתחום המחשבתי ומתוך יחס ביקורתי למסורות מחשבתיות שונות, הוא בוחן סוגיות של מעורבות אלוהית בעולם (השגחה, ניסים ופרשנות תיאולוגית להיסטוריה), שאלת הרוע הטבעי והאנושי, חופש הרצון, הגדרת לימוד תורה (תנ"ך, הלכה, מוסר, מחשבת ישראל). בין היתר, הוא דן בסוגיות כמו סגולת ישראל, מעמדה של הקבלה, קידוש השם ועוד.
