שמונה נביאים בעבותות אהבה | בנימין בני לאו

בחברה בת ימינו נתפס הנביא ירמיהו, כנביא החורבן וכאיש הקינות של תשעה באב. החברה היהודית של דור ההשכלה וראשית הציונות לעגה לדמותו של הנביא ירמיהו. האתוס הציוני ורוח הלאומיות הישראלית (חילונית ודתית כאחת) התעלמו ממנו, ואימצו את הנביא ישעיהו כנביא המבשר את התקומה והנחמה ואת עמוס כנביא המופקד על תיקוני החברה. הסיפור של הנביא ירמיהו המיוסר עדיין לא סופר כהלכתו. העימותים בעולמו של ירמיהו מעסיקים גם היום את העיתונות הישראלית, אך תולדותיו לא היוו מעולם מקור השראה לדיון הישראלי בשאלות הקיומיות של זהות, תרבות, לאומיות ועצמאות.

הספר "ירמיהו גורלו של חוזה" בא לעורר שיח ציבורי במרחב החיים הציוני ולפגוש את ירמיהו במלוא קומתו ובעומק המורכבות שבו.

 

בניגוד לספר ירמיהו שפרקיו אינם על פי סדר כרונולוגי דבר הגורם ללא מעט קשיים בהבנת הנבואות, סדר הרב לאו את ספרו, ירמיהו גורלו של חוזה, על פי הסדר הכרונולוגי של הנבואות דבר המקל מאוד ומבאר מאוד את הנבואות ואת נבואותיו של ירמיהו.

 

הרב ד"ר בנימין לאו מכהן כרב קהילת הרמב"ן ועומד בראש המרכז ליהדות וחברה בבית מורשה בירושלים. בהרצאותיו, בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי. ספריו שראו אור עד כה הם ממרן עד מרן - על מנהיגותו הרב עובדיה יוסף; סדרת חכמים - שלושה כרכים על תולדות חכמי המשנה; ואתנחתא - שני כרכים של עיונים בפרשות השבוע. הרב לאו הוא קול ייחודי של רבנות ישראלית המבקשת לשאת באחריות לחברה הישראלית כולה ולתרום להעמקת שורשי הזהות של אזרחי מדינת ישראל

278 עמ' | כריכה קשה

הרב בנימין לאו ויואל בן נון

הספר "ישעיהו כציפורים עפות" מבקש להמשיך תנועה של מפגש בין הקורא הישראלי בן זמננו לבין מורשתו העתיקה, ששורשיה בתנ"ך. 

הספר שלפנינו הוא חיבור של שני יוצרים ידועים, הרב ד"ר בני לאו והרב ד"ר יואל בו נון, בעלי סגנונות שונים  שהתאחדו לשיתוף פעולה ושילוב ידיים ע"מ ליצור חיבור מיוחד שיחשוף את סיפורו של ישעיהו הנביא, כאיש חי וסוער, שלא חש כל פחד מול מלכים ושליטים ולא חשש מעשירי העם. ראיית הנבואה מתוך הקשרה ההיסטורי ריאלי חודרת אל מעבר למילים ומצליחה להראות את תמונת העומק ובה הדילמות של המנהיגים שלמולם פעל הנביא ישעיהו.

העיון בדילמות הללו ובפועלו של הנביא מביאות בהכרח את הקורא להרהורים ומחשבות על השאלות  דומות הצצות בעולמנו כאן בחברה יהודית וישראלית מתחדשת בראץ אבותינו.

להזכיר, ללמד, לענות, לתודה, ליום השבת, למנצח – אנחנו קוראים את מזמורי תהלים בגעגועים ובתקווה, בלב נכון ובנפש צמאה.

המזמורים מספרים לנו סודות ומגישים לנו הוד והדר, חורזים מילה למילה ומגלים עולמות טמירים. אין לנו שירים נאמנים מאלה. כל אימת שנבוא אליהם נמצא את מבוקשנו. 

מאה וחמישים קריאות אישיות בספר זה, כנגד מאה וחמישים פרקי תהלים. הרב בנימין לאו מתעכב על כל מזמור ומציע לו אופן קיום חדש: פנימה.

מפגשו של לאו עם מזמורי תהלים הוא למעשה דיאלוג פנימי הקשוב לשני מקורות: האחד – מילות המזמור ששוברות מחיצות ואומרות קדושה; השני – משמעותן הסגולית של המילים, כפי שהן מהדהדות בנפשו ברגע הקריאה.  בספר כלולים כל 150 המזמורים, ולצדם מסתעפות הקריאות.

הרב בני לאו מדייק ובה בעת מגלה מעוף מחשבתי. הוא מציע לנו תהלים כפי שעוד לא קראנו. תהלים שנוכל לדבר גם אל עצמנו.

מאות שנים של ניתוק בין העם לאלוהיו מסתיימות עם הופעתו של הנביא שמואל, אחרון השופטים וראשון לנביאים. שמואל הוא חוליית המעבר מתקופה לתקופה. בכל מהלך ספר שופטים אין נביאים המביאים את דבר ה' לעולם, אין עלייה לרגל למשכן בשילה, אין מגע בין שמים וארץ. עד שמגיע שמואל.
הספר "שמואל – בקודש חזיתיך"  מתאר את שתי המהפכות שחולל שמואל על רקע תקופתו הסוערת. המהפכה הראשונה היא בתחום המפגש האינטימי של אדם עם אלוהים, מפגש שיהפוך במרוצת השנים למוקד החיים הדתיים – עולם התפילה.

המהפכה השנייה, הפוליטית, היא מהפכת השלטון: מעבר מפזורה שבטית למלוכה ריכוזית. ממרחק של אלפי שנים ממשיכות שאלות אלו של ארץ ושמים להדהד ולהעסיק אותנו:

כיצד מתרחש המפגש המופלא והמורכב עם האלוהים? איזהו היחס הראוי כלפי שלטון וכוח ומהו תפקידו של הנביא ביחס לְמלך ולכהן?

בספר המשלב כתיבה בגוף ראשון מאת גיבורי התקופה, מבקש הרב בנימין לאו להאיר את דמותו של נביא מהפכן ולבסס את הטענה שדמותו היתה דגם ומופת לכל הנביאים, החכמים והיוצרים שבאו אחריו. שמואל, אלקנה וחנה, שאול, יונתן ודוד הם גיבורי הספר הזה, אשר כקודמיו מאהיב את התנ"ך ומקרב אותו אל הלבבות.

הרב ד"ר בני לאו מכהן כרב בקהילת הרמב"ן בירושלים . בספריו ובשיעוריו מנגיש הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי כולו.

 

הכרך החמישי של סדרת חכמים מתמקד במוסד "הישיבה". עולם הישיבות הסיט את המוקד מלימוד בצלו של חכם גדול אל לימוד במוסד קבוע שהעומדים בראשו מתחלפים. מכאן ואילך לא חכם זה או אחר נמצאים במרכז אלא הישיבה, כלומר השיטה והאופי, כפי שאלה עוצבו על ידי ראשיה הראשונים. כך למשל ישיבת סורא מתבדלת מישיבת פומבדיתא בשיטת הלימוד, אך שתיהן שונות מאוד מדרכו של רב נחמן במחוזא, הספוגה בתרבות קוסמופוליטית. הטקסטים התלמודיים חושפים תמונה עשירה של חיי היהודים ושל מערכות החשיבה המשפטית והערכית שניווטו אותם, מערכות שמוסיפות להיות משמעותיות עד ימינו אלה.

סדרת הספרים  " חכמים " מאת הרב בני לאו  נצמדת במידת האפשר הן לארועים ההיסטוריים והן למסכת אבות, במידת האפשר הן לארועים ההיסטוריים והן למסכת אבות, ומציידת את הקורא בכלים להבנה מעמיקה של התורה שבעל פה וצובעת אותה באור אקטואלי מאלף.

קריאת התורה השבועית מגלגלת את הקורא ממציאות ההווה אל סיפורי העבר ואל מערכת החוק והמוסר המקראי. כל אחד קורא את פרשת השבוע מתוך חייו ועולמו, ואין קריאה דומה לחברתה: שערי פירוש התורה לא ננעלו והם פתוחים לכול. הספר אתנחתא נכתב במקורו כטור שבועי בעיתון "הארץ" במהלך השנים תשס"ז - תשס"ט.

שלוש שנות כתיבה כונסו בקובץ שמבטא בסגנונו ובאופיו את החוויה היהודית והישראלית. שילוב הפרשנות המסורתית עם אוצרות התרבות הישראלית ועם המציאות הריאלית החברתית הוליד חיבור שנועד לקורא הישראלי המבקש לחיות את חייו מתוך זיקה לעבר, ובה בעת לגעת בדופק החיים בהווה ולחלום על מציאות עתידית מתוקנת.

בפעם הראשונה בהיסטוריה העתיקה מתפצל העם היהודי למרחבי קיום שונים בבבל ובארץ ישראל. הפיצול הזה מעורר שאלות עמוקות של זהות באשר קבוצה מרכזית מהעם מתנתקת מאדמתה. במשך כמה זמן ובאיזה היקף המשיכו יהודי בבל לחוש קשורים לארץ ישראל כ"נחלת אבותם" ??

האם העתקת היהדות מן הארץ והתבססות בדת ללא ריבונות שינו באופן מהותי את הגדרתם, ולו בעיני עצמם ?

הספר "שיבת ציון" יוצא למסע בעקבות היהודים שעזבו את ביתם בירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון, דרך נבואות ירמיהו ויחזקאל, ומביט על הגלות בעיני משוררי תהלים ונביאי התקופה. הוא עוקב אחר עלייתם של זרובבל ושבי ציון לארץ יחד עם חגי וזכריה, צולל למורכבות ההיטמעות בבבל במגילת אסתר, מלווה את עלייתו של עזרא ואתגריו ומגיע עד לימי נחמיה בתקופת המלך ארתחשסתא.

במאה וחמישים שנים אלה התגבש לראשונה סיפורה של אומה בין שני מרכזים. היו אלה שנים של טלטלה, של חיפושי דרך, של געגועים, של השתלבות במרחבי החיים החדשים, של הזמנה לחתור בחזרה, של דמיונות על בית שמחכה לילדיו ושל מציאות שמדכאת את הדמיונות הללו.

נאמן לשיטתו בספריו הקודמים, מבקש הרב בנימין לאו לקרב את סיפורי העבר לסיפור שלנו, וכך בעודה הולכת ומתבררת, מעוררת תמונת המסע של שיבת ציון העתיקה שאלות שנותרו פתוחות לגבי התחנות הבאות במהלך של העם המתבסס בארצו בדורנו.

הרב ד"ר בנימין לאו עומד בראש מיזם 929 לקריאה ישראלית יומית בתנ"ך. בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי.