תהלה- קריאות במזמורי תהילים | בנימין בני לאו

בחברה בת ימינו נתפס הנביא ירמיהו, כנביא החורבן וכאיש הקינות של תשעה באב. החברה היהודית של דור ההשכלה וראשית הציונות לעגה לדמותו של הנביא ירמיהו. האתוס הציוני ורוח הלאומיות הישראלית (חילונית ודתית כאחת) התעלמו ממנו, ואימצו את הנביא ישעיהו כנביא המבשר את התקומה והנחמה ואת עמוס כנביא המופקד על תיקוני החברה. הסיפור של הנביא ירמיהו המיוסר עדיין לא סופר כהלכתו. העימותים בעולמו של ירמיהו מעסיקים גם היום את העיתונות הישראלית, אך תולדותיו לא היוו מעולם מקור השראה לדיון הישראלי בשאלות הקיומיות של זהות, תרבות, לאומיות ועצמאות.

הספר "ירמיהו גורלו של חוזה" בא לעורר שיח ציבורי במרחב החיים הציוני ולפגוש את ירמיהו במלוא קומתו ובעומק המורכבות שבו.

 

בניגוד לספר ירמיהו שפרקיו אינם על פי סדר כרונולוגי דבר הגורם ללא מעט קשיים בהבנת הנבואות, סדר הרב לאו את ספרו, ירמיהו גורלו של חוזה, על פי הסדר הכרונולוגי של הנבואות דבר המקל מאוד ומבאר מאוד את הנבואות ואת נבואותיו של ירמיהו.

 

הרב ד"ר בנימין לאו מכהן כרב קהילת הרמב"ן ועומד בראש המרכז ליהדות וחברה בבית מורשה בירושלים. בהרצאותיו, בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי. ספריו שראו אור עד כה הם ממרן עד מרן - על מנהיגותו הרב עובדיה יוסף; סדרת חכמים - שלושה כרכים על תולדות חכמי המשנה; ואתנחתא - שני כרכים של עיונים בפרשות השבוע. הרב לאו הוא קול ייחודי של רבנות ישראלית המבקשת לשאת באחריות לחברה הישראלית כולה ולתרום להעמקת שורשי הזהות של אזרחי מדינת ישראל

278 עמ' | כריכה קשה

הרב בנימין לאו ויואל בן נון

הספר "ישעיהו כציפורים עפות" מבקש להמשיך תנועה של מפגש בין הקורא הישראלי בן זמננו לבין מורשתו העתיקה, ששורשיה בתנ"ך. 

הספר שלפנינו הוא חיבור של שני יוצרים ידועים, הרב ד"ר בני לאו והרב ד"ר יואל בו נון, בעלי סגנונות שונים  שהתאחדו לשיתוף פעולה ושילוב ידיים ע"מ ליצור חיבור מיוחד שיחשוף את סיפורו של ישעיהו הנביא, כאיש חי וסוער, שלא חש כל פחד מול מלכים ושליטים ולא חשש מעשירי העם. ראיית הנבואה מתוך הקשרה ההיסטורי ריאלי חודרת אל מעבר למילים ומצליחה להראות את תמונת העומק ובה הדילמות של המנהיגים שלמולם פעל הנביא ישעיהו.

העיון בדילמות הללו ובפועלו של הנביא מביאות בהכרח את הקורא להרהורים ומחשבות על השאלות  דומות הצצות בעולמנו כאן בחברה יהודית וישראלית מתחדשת בראץ אבותינו.

מאות שנים של ניתוק בין העם לאלוהיו מסתיימות עם הופעתו של הנביא שמואל, אחרון השופטים וראשון לנביאים. שמואל הוא חוליית המעבר מתקופה לתקופה. בכל מהלך ספר שופטים אין נביאים המביאים את דבר ה' לעולם, אין עלייה לרגל למשכן בשילה, אין מגע בין שמים וארץ. עד שמגיע שמואל.
הספר "שמואל – בקודש חזיתיך"  מתאר את שתי המהפכות שחולל שמואל על רקע תקופתו הסוערת. המהפכה הראשונה היא בתחום המפגש האינטימי של אדם עם אלוהים, מפגש שיהפוך במרוצת השנים למוקד החיים הדתיים – עולם התפילה.

המהפכה השנייה, הפוליטית, היא מהפכת השלטון: מעבר מפזורה שבטית למלוכה ריכוזית. ממרחק של אלפי שנים ממשיכות שאלות אלו של ארץ ושמים להדהד ולהעסיק אותנו:

כיצד מתרחש המפגש המופלא והמורכב עם האלוהים? איזהו היחס הראוי כלפי שלטון וכוח ומהו תפקידו של הנביא ביחס לְמלך ולכהן?

בספר המשלב כתיבה בגוף ראשון מאת גיבורי התקופה, מבקש הרב בנימין לאו להאיר את דמותו של נביא מהפכן ולבסס את הטענה שדמותו היתה דגם ומופת לכל הנביאים, החכמים והיוצרים שבאו אחריו. שמואל, אלקנה וחנה, שאול, יונתן ודוד הם גיבורי הספר הזה, אשר כקודמיו מאהיב את התנ"ך ומקרב אותו אל הלבבות.

הרב ד"ר בני לאו מכהן כרב בקהילת הרמב"ן בירושלים . בספריו ובשיעוריו מנגיש הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי כולו.

 

נפתח בימי יונה הנביא, עם עליית האימפריה האשורית, ונחתם בנבואת עובדיה, עם חורבן הבית הראשון וגלות יהודה לבבל. בין לבין מסופרים סיפוריהם של הנביאים עמוס, הושע, מיכה, צפניה, נחום וחבקוק.

הרקע ההיסטורי והפוליטי של כל אחד מהם מאפשר לקורא לחוות את קולו של הנביא בהקשר שבו פעל אך מתוך כך להקיש מיד על המציאות הישראלית המבקשת לחדש עצמה במולדת אבותיה. הקריאה בתנ"ך במבט לאחור ובעיניים המופנות קדימה עשוי להרחיב מעט את שדה הראייה של מקבלי ההחלטות ושל בוחריהם.

הרב ד"ר בנימין לאו מכהן כרב בקהילת הרמב"ן בירושלים וכראש מיזם "929 – תנ"ך ביחד" לקריאת פרק יומי בתנ"ך. בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי.

ספריו הקודמים על פרשת השבוע ("אתנחתא"), על התנ"ך ("ירמיהו", "ישעיהו", "אסתר" ו"שמואל") ועל עולמם של חכמים (סדרת "חכמים")   היו לרבי-מכר.

כריכה קשה | 218 עמ'

ספרי הרב בנימין לאו

קריאת התורה השבועית מגלגלת את הקורא ממציאות ההווה אל סיפורי העבר ואל מערכת החוק והמוסר המקראי. כל אחד קורא את פרשת השבוע מתוך חייו ועולמו, ואין קריאה דומה לחברתה: שערי פירוש התורה לא ננעלו והם פתוחים לכול. הספר אתנחתא נכתב במקורו כטור שבועי בעיתון "הארץ" במהלך השנים תשס"ז - תשס"ט.

שלוש שנות כתיבה כונסו בקובץ שמבטא בסגנונו ובאופיו את החוויה היהודית והישראלית. שילוב הפרשנות המסורתית עם אוצרות התרבות הישראלית ועם המציאות הריאלית החברתית הוליד חיבור שנועד לקורא הישראלי המבקש לחיות את חייו מתוך זיקה לעבר, ובה בעת לגעת בדופק החיים בהווה ולחלום על מציאות עתידית מתוקנת.

בפעם הראשונה בהיסטוריה העתיקה מתפצל העם היהודי למרחבי קיום שונים בבבל ובארץ ישראל. הפיצול הזה מעורר שאלות עמוקות של זהות באשר קבוצה מרכזית מהעם מתנתקת מאדמתה. במשך כמה זמן ובאיזה היקף המשיכו יהודי בבל לחוש קשורים לארץ ישראל כ"נחלת אבותם" ??

האם העתקת היהדות מן הארץ והתבססות בדת ללא ריבונות שינו באופן מהותי את הגדרתם, ולו בעיני עצמם ?

הספר "שיבת ציון" יוצא למסע בעקבות היהודים שעזבו את ביתם בירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון, דרך נבואות ירמיהו ויחזקאל, ומביט על הגלות בעיני משוררי תהלים ונביאי התקופה. הוא עוקב אחר עלייתם של זרובבל ושבי ציון לארץ יחד עם חגי וזכריה, צולל למורכבות ההיטמעות בבבל במגילת אסתר, מלווה את עלייתו של עזרא ואתגריו ומגיע עד לימי נחמיה בתקופת המלך ארתחשסתא.

במאה וחמישים שנים אלה התגבש לראשונה סיפורה של אומה בין שני מרכזים. היו אלה שנים של טלטלה, של חיפושי דרך, של געגועים, של השתלבות במרחבי החיים החדשים, של הזמנה לחתור בחזרה, של דמיונות על בית שמחכה לילדיו ושל מציאות שמדכאת את הדמיונות הללו.

נאמן לשיטתו בספריו הקודמים, מבקש הרב בנימין לאו לקרב את סיפורי העבר לסיפור שלנו, וכך בעודה הולכת ומתבררת, מעוררת תמונת המסע של שיבת ציון העתיקה שאלות שנותרו פתוחות לגבי התחנות הבאות במהלך של העם המתבסס בארצו בדורנו.

הרב ד"ר בנימין לאו עומד בראש מיזם 929 לקריאה ישראלית יומית בתנ"ך. בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי.