בנין האדם - בנין נפש האדם במבט התורה הקדושה | משה אהרן שוחטוביץ

האם מי שמתמודד עם דיכאון יכול לשמוע מוזיקה בשבת? מאילו חומרות בהלכות טהרה אפשר ורצוי לפטור את מי שמתמודדת עם הפרעה טורדנית־כפייתית? האם אדם שהוריו התעללו בו חייב בכיבוד אב ואם?

כיום הולכת וגוברת המודעות לבריאות הנפש, ורבים המתמודדים עם אתגרים בתחום זה פונים לרבנים בשאלות הלכתיות. מלבד ידיעת ההלכות, על הפוסקים להכיר את עולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי ואת המציאות הטיפולית והשינויים המתרחשים במקצוע מפעם לפעם. היכולת לתת מענה נכון וראוי זקוקה לעידוד ולחיזוק גדול.

המטרה העיקרית של הספר "נפשי בשאאלתי" איננה רק לתת מידע עדכני ומדויק, אלא גם להציב בקדמת הבמה את השיח על בריאות הנפש. ציבור המתמודדים עם אתגרי בריאות הנפש, ובני משפחתם של המתמודדים, הם הקהל החשוב ביותר של הספר. מטרה חשובה נוספת של ספר זה היא התרומה למאבק המתמשך בהפרכת הסטיגמה והשיפוטיות. אלו החולים בחולִי הנפש ראויים לתמיכה ולהבנה כמו אלו החולים בחולי הגוף. התקווה היא שנזכה להכיל את החולים הללו בקרבנו ולהיטיב את הטיפול בהם – ושעל ידי שמירת ההלכה יזכו לחוש את קירבת הקב"ה.

הרב יונתן רוזנצוויג הוא רב קהילה בבית שמש, מלמד במסגרות שונות ומחבר ספרים. בשנת תשפ"א הקים את מרכז "מעגלי נפש" לעיסוק בתחומי הלכה, קהילה ובריאות הנפש.  

ד״ר שמואל הריס, עולה מאוסטרליה, הוא פסיכיאטר בכיר שכיהן כמנהל השירות הפסיכיאטרי בבית החולים הדסה. בשנים האחרונות הקים את מכון דביר, הנותן שירות רב־תחומי, ומטפל באוכלוסיית דוברי האנגלית בארץ.  

הרב איתמר שוורץ (מחבר הספר בלבבי משכן אבנה)

מתוך דברי ההקדמה לספר "דע את נפשך":
בספר "דע את נפשך" נלמד להכיר במעט את הנפש שלנו. הניסיון להכיר את הנפש הוא לא ניסיון חדש, מכיון שלמעשה כל דברי רבותינו ז"ל ובעיקר דבריהם העוסקים בפנימיות התורה הקדושה, הם עסוקים בעומקם בללמוד ולהכיר את נפש האדם.

הדברים שיכתבו בספר"דע את נפשך" הם אינם רעיון אישי או בנין עצמי, אלא כל הדברים כולם מיוסדים על דברי רבותינו אחד לאחד. כל מאמצינו בספר זה הוא להשתדל להסביר לבאר ולהרחיב. אך יסוד מוסד הוא ששורשי כל הנידונים בספר זה הם אינם פרי הגיוני האישי אלא דברי רבותינו ז"ל בלבד.

נפש האדם הוא בעצם הדבר היחיד שממנו האדם לא יכול להיפרד לעולם, מכל שאר הדברים בין אם זה אישה ילדים עבודה ובית או כל רכוש אחר, קשר האדם לכל הדברים הללו הוא זמני, יש זמנים שהוא מחובר אליהם ויש זמנים שלא. אולם עם נפשו נמצא האדם תמיד, פעמים שהוא יותר מודע לה ופעמים שהוא פחות מודע לה, אך לעולם הוא נמצא עם נפשו.

הלימוד של הנפש הוא בעצם ללמוד מהו ה-'אני', וה-'אני' הזה נמצא אצלנו בתמידיות. אם האדם לא מכיר את עצמו [אף שבעומק לעולם לא נכיר את עצמנו בשלמות], אזי האדם חי בעצם במהלך של חיים שיש את עצם ה-'אני'  - את הנפש, רק שהוא לא יודע כיצד לתחזק לכוון ולהנהיג אותה.

כמו לכל נברא בבריאה גם לנפש יש תכונה שהיא קולטת קלט מסוים ופולטת פלט מסוים. לדוגמא: מכונית קולטת דלק ופולטת את תנועת הרכב. אולם צריך לדעת איזה סוג דלק לתת לרכב כקלט על מנת שהרכב יוכל לתת את הפלט הרצוי. כי אם למשל אדם שוכר רכב מחברת השכרה, והוא לא בירר באיזה סוג דלק צריך לתדלק אותו, וכידוע כל רכב מובנה לקבל רק סוג אחד של דלק [לכל היותר שניים]: בנזין על סוגיו, סולר או גז. ואם במקרה הוא ימלא סולר במקום בנזין, התוצאה ידועה לכל, לא רק שהרכב לא יסע אלא להיפך כל מערכת ההנעה תיהרס. 

זוהי דוגמא לחשיבות הכרת סוג הקלט הנכון, אך כמובן שגם הכרת הפלט שאנו אמורים להפיק חשובה.  לדוגמא ישנו מפעל ובתוכו מכונות, האם זהו מפעל לייצור מצות או אולי לחם, אולי זהו מפעל לייצור מוצרי מתכת. צריך לדעת מה המפעל הזה אמור להפיק.

אדם שלא מכיר את עצמו לא יודע מה סוג הקלט הנכון שהוא אמור לקלוט אל נפשו, וכן הוא אינו מודע לפלטים שהוא אמור להפיק מעצמו. ולכן צריך ללמוד ולחקור ולדרוש ממה אני ניזון? ממה אני יונק? מה אני אמור להפיק?

בין הנושאים שבהם עוסק הספר דע את נפשך :

טבע מידות האדם, כח ההויה שבנפש, כוח האמונה שבנפש, כוח התענוג שבנפש, כוח ההרצון שבנפש, כוח ההאהבה שבנפש, כוח גבורה שבנפש, כוח הרחמים שבנפש, כוח ההניצוח שבנפש, כוח הההודיה שבנפש, כוח ההתקשרות שבנפש, כוח ההשפלות שבנפש, הכוונה כיצד לטפל בנפש בצורה פנימית.

בלבבי משכן אבנה - הרב איתמר שוורץ