מנורת זהב המפואר על התורה | רבי זושא מאניפולי

בעריכה מחודשת כמיטב המסורת של מכון פאר מקדושים.

מפתחות המחולקים לנושאים   מרכזיים ולנושאים משניים לפי סדר הא"ב.

בראש הספר מובא קונטרס המתאר באריכות את תולדות רבינו רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא.

בסוף הספר מוצב מדור פניני ה"דגל מחנה אפרים"  ובו קטעים נבחרים מדברי תורתו הפזורים בספר עפ"י סדר הא"ב, הנוגעים הלכה למעשה, בהם ניתן להתעלות ולהתחזק.

866 עמ' 

נועם אלימלך הוא חיבורו המרכזי של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות. הודפס לראשונה בשנת 1787 בעיר למברג מיד אחר פטירת מחברו, ומאז נתחבב מאוד על החסידים והודפס במהדורות רבות.

הספר מחולק לשני חלקים:

החלק הראשון והעיקרי מסודר לפי פרשיות התורה.

החלק השני, הנקרא ליקוטי שושנה הינו אוסף של רעיונות קצרים על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל.ואגרת הקודש, והם שני מכתבים מבנו רבי אלעזר.

בסוף הספר נוספו מפתחות לפי נושאים.

לכאורה "נועם אלימלך" הוא פירוש על התורה, אך למעשה נכלל בו חומר רב המפרט את האידאולוגיה ואת דרך החיים של החסידות. רבי אלימלך מדגיש במיוחד הספרו את מושג ה"צדיק" ועל כן יש שכינוהו "ספרן של צדיקים".

שבחי הספר ומעלותיו רבים המזכירים תכופות ספר זה בחיבוריהם, ביניהם: רבי אברהם יהושע השל מאפטא, רבי קלונימוס בעל ה"מאור ושמש" ואחרים.

רבי נחמן מברסלב אמר: "קדושת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך ז"ל נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו" (חיי מוהר"ן)

רבי מנדלי מרימנוב, גדול אדמו"רי גליציה אמר כי רק אחרי שטובל במקווה בערב שבת הוא מסוגל להבין משהו ב"נועם אלימלך".

יש הנוהגים להניח את הספר במיטתם של החולים והיולדות לשמירה ולהגנה.

הספר 'קדושת לוי' לרבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע נדפס מחדש בתוספת מראי מקומות, חלוקה לקטעים, ומדור ציונים והערות המכיל ביאורים השוואות והסברים שונים מספרי חז"ל ומספרי חסידות ומחשבה. שלשה כרכים מפוארים אלו המגלמים בתוכם עמל של שנים, הגיעו לסיומן.

דפים של סנגוריה', כך הוגדר הספר הקדוש 'קדושת לוי' אשר חיבר מליץ היושר רבי לוי יצחק  מבארדיטשוב זי"ע, שם שהפך נרדף לרחמים והמלצת טוב עבור ישראל, עד שאמרו צדיקים כי די באזכור השם 'ברדיטשוב' כדי לפעול התעוררות רחמים רבים בשמי מרומים.

עד כדי כך הגיעה הערצת הספר הקדוש הזה בין צדיקי הדורות, עד שהיו אדמו"רים מפורסמים שהיו מניחים את הספר הקדוש הזה על עמוד התפילה שלהם, כאשר היו יורדים לפני התפילה בימים הנוראים. וכשהיו מגיעים לדברי הפיוט "באין מליץ יושר מול מגיד פשע", היו נוטלים לידיהם את הספר, מנענעים בידם ומעוררים זכרון טוב כלפי מעלה ומתחננים "וצדקנו במשפט".

 וכבר בצאת הספר "קדושת לוי"  לאור עולם, נתקבל באהבה עצומה בכל תפוצות ישראל. וגדולי הדור קילסוהו בהסכמת קדשם, כאשר כתב הרה"ק בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע, כי כאשר קיבל את הספר ''מאוד נתתי שמחה בליבי ... וצדקה תחשב להחיות עם רב בספר קודש הזה ובוודאי זכות הגאון המחבר וקדושת ספריו יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו, להטות עליהם כנהר שלום, והספרים אינם צריכים להסכמתי כי ממקור קדוש יצאו". 

ומאז שהודפס החיבור הקדוש הזה, שב ונדפס שוב ושוב, בריבוי דפוסים ומתעסקים. דא עקא, שמרוב העתקות ומסדרים, נפלו בו במשך הדורות שיבושים רבים וטעויות העתקה מצערות. הגיע המצב לכך, שבהרבה מקומות היו דברי הספר חתומים ולא ברורים.

זאת ועוד, שמגודל מעלת הרה"ק המחבר, בהרבה מקומות, קשה להבין את דבריו, המתבססים על תועפות ידיעתו בכל מכמני התורה. ואין הדברים נהירים למי שעדיין לא מילא כריסו בדברי חז"ל. כך קורה שביותר ממקום אחד בתוך הספר, נדרש הלומד להקדים ידע תורני רב, כדי להבין את פשטות הדברים.