תולדות חייו ( מתוך אתר אהלי צדיקים)
רבי אפרים נולד במז'יבוז' עיר מגורי סבו רבי ישראל בעל שם טוב בשנת תק"ח.
לאחר פטירת סבו, למד אצל תלמידו רבי דב בער המגיד ממעזריטש ובעיקר אצל רבה של פולנאה רבי יעקב יוסף מפולנאה מחבר הספר תולדות יעקב יוסף המהווה למעשה את המקור הראשון והמרכזי לתורת הבעש"ט, אולם למרות זאת נחשב רבי אפרים כבן הדור השני לחסידות, כיוון שהוא עצמו קיבל ישירות מתורת סבו ואף מצטט אמירות ישירות שלו בספרו.
מרוב ענוותנותו לא רצה לקבל עליו כל נשיאות ואדמו"רות, ורק שימש כמגיד בעיירה סדילקוב, ושם עשה נפשות לחסידות. הסמוכה לעיר שפיטובקא ולא רחוקה ממז'יבוז' עיירת הולדתו. בשנת תקנ"ח לערך, שב רבי משה חיים אפרים לעיירת הולדתו מז'יבוז' בה כיהן אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' כאדמו"ר. משום כך, פנה הוא להתפלל בבית מדרשו של סבו הבעש"ט ואף הוא כיהן בעיר כאדמו"ר. ידוע שקשר הידידות בין האחים היה הדוק מאוד למרות ששניהם כיהנו בכתר האדמו"רות בעיר אחת.
רבי אפרים לא התבלט רבות בחייו כמנהיג עדה גדולה, כרבו בעל תולדות יעקב יוסף כחו היה גדול בכתיבה יותר מבהנהגת עדה, למרות שנודע כדרשן בחסד. אחיו לעומתו, הנהיג עדה גדולה ואף הרבה בנסיעות לערי אוקראינה השונות בהן התגוררו חסידיו, ורבים מאדמו"רי הדור הבא של החסידות נמנו על תלמידיו.
בי"ז באייר, ערב ל"ג בעומר שנת תק"ס (1800) נפטר רבי אפרים ונקבר באוהל סבו במז'יבוז'.
לאחר פטירתו, לא ירשו בניו את תפקידו באדמור"ות. את תפקידו כמגיד מישרים ואדמו"ר בסדילקוב, המשיך חתנו רבי דוד הלוי איש הורוביץ עוד בחייו.
עשר שנים לאחר פטירתו בשנת ה'תק"ע (1810) הדפיס בנו רבי יעקב יחיאל מקוריץ את כתביו שהשאיר אחריו בהעניקו לספר את השם "דגל מחנה אפרים". ספר זה גדוש בפרשנות קבלית וחסידית ובו מובאות חלק מדרשותיו שנאמרו בשנים בהן כיהן כרבה של סדילקוב. אחת הנקודות הבולטות בספר היא; ציטוטים רבים של דברי תורה ששמע מסבו והופכים אותו
בעצם לאחד המקורות הראשוניים והמהימנים של תורת הבעש"ט.
בסוף הספר מופיע נספח - אף הוא מכתב ידו - בו דברים נוספים ששמע מסבו, אך ללא פרשנות אישית משלו וכן תיעוד של חלק מחלומותיו.
הספר, "דגל מחנה אפרים" הינו אחד מספרי החסידות שזכה לתפוצה גדולה ויצא לאור במהדורות רבות. הוא מהווה עד היום "ספר יסוד" בתורת החסידות של הבעל שם טוב.
