אותה האישה המחכה, המעוררת את הערוגות לפרוח בכוח ערגתה, כשפניה לכיוון השמיים, היא היא שפותחת את ברכת השמים. המחשבה שהשמים מגשימים עלינו גשם היא אך אשליה אופטית; זו אמא אדמה הזו, שמפנה מבט צמא כלפי מעלה, ועל ידי כך מגשימה את הגשמים. ובכל שנה הכוח הזה חוזר ועולה בנו. שוב חוזר הניגון.
