ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי | בתרגום פרופ' מיכאל שוורץ

מורה נבוכים בתרגום מדעי חדש של פרופסור מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת תל אביב המסתייע בתרגומים הקודמים. שפת התרגום מודרנית ונגישה יותר, כולל שימוש במושגים מודרניים במקום המקוריים. בספר הפניות לספרי עזר ומאמרים ביחס לכל פרק ועניין.

הספר "מורה נבוכים", הוא ספר פילוסופיה חיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12. 'מורה נבוכים' הוא החיבור הפילוסופי החשוב והבולט ביותר בהגות היהודית בימי הביניים

הרמב"ם החל לכתוב את מורה נבוכים בשנת ד'תתקמ"ז (1187), וסיימו עד שנת ד'תתקנ"א (1191). ספרו זה, הכתוב בערבית יהודית, נכתב במקורו עבור תלמידו - ר' יוסף בן יהודה. בספר מתווה הרמב"ם את הדרך לאדם "הנבוך", שעיונו התורני והפילוסופי אינם מתחברים בידיו למקשה אחת .

ב"מורה נבוכים" פורש הרמב"ם את שיטתו בנושאים רבים ובהם: שלילת הגשמות מהאל, נבואה, השגחה, טעמי המצוות, תורת המדינה ובריאת העולם ומוסריות כלל אנושית. בכל הנושאים מטפל הרמב"ם באורח רציונלי, היינו, מציג הוכחות הגיוניות התומכות בטענותיו. הרציונליזציה של תוכני הדת היא אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של מורה נבוכים.

במבוא לספר כותב הרמב"ם שבתוך הספר הוא טמן גופי ידע, שאותם הוא מבקש להסתיר מן הקורא הפשוט. הוא קורא למשכיל לנסות לפענח את סודותיו ולחשוף את הידע הנחשק המוסווה בתוך ספרו. לעומת משנה תורה ההלכתי, שבו ידע הרמב"ם לאסוף מקורות ידע ממכמני התלמודים ולגבש אותם למבנה ארכיטקטוני מסודר, עושה הרמב"ם במורה נבוכים את הפעולה ההפוכה, ומפזר נושאים באופן מכוון בחלקים השונים של ספרו, באופן שרק מי שיש לו בקיאות מעמיקה בספר, יכול לגבש את תפיסת הרמב"ם לגבי נושאים שונים.

ספר הכוזרי מריה"ל הינו אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל

והינו  אחד הספרים הראשונים והעיקריים במחשבת היהדות  מן המאה הי"ב.

ספר הכוזרי נכתב במקור בשפה הערבית ובמהדורה זו התרגום נעשה ע"י הרב קאפח במירב הדיוק והנאמנות למקור. מובא גם המקור בערבית

התרגום הולם את השפה העברית המודרנית.

ספר "הכוזרי" הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי, שנכתב בשנות ה-40 של המאה ה-12. הספר נקרא במקורו הערבי "הספר להגנת הדת המושפלת והבזויה", ובתרגומו העברי של יהודה אבן תיבון (אשר היה הראשון לתרגם ספר זה) הוא מכונה "ספר הכוזרי". הספר כתוב בצורת שיחה בין מלך הכוזרים וחכם יהודי על יסודות הדת בכלל ועל היהדות בפרט, תוך שימוש בסיפור המעשה על אודות גיורם שלהכוזרים מרצונם כמה דורות טרם לכן. ספר הכוזרי נחשב אחד מספרי היסוד החשובים ביותר של ארון הספרים היהודי, לצד ספרים כמוספר האמונות והדעות ומורה הנבוכים.

הספר, המורכב מחמישה חלקים הנקראים מאמרים, מתאר את עיקרי אמונת היהדות ומגן עליהם, בדרך של דיאלוגים בין מלך הכוזרים שמחפש לו דת חדשה, לבין החכם היהודי (המכונה "החבר") שמתאר לו את היהדות, מראה ריה"ל לבנין שלם של אמונה יהודית שאיננה מתבססת על לוגיקה פילוסופית קרה, אלא על התגלות נבואית היסטורית, שאיננה סותרת את החשיבה הרציונלית, ואסור לה שתסתור אותה. באמצעות שאלותיו וחקירותיו של מלך כוזר, מתעמת ריה"ל עם דתות, אמונות ודעות פילוסופיות שונות, ומציג את עמדת היהדות בנושאים אלו, על פי תפיסתו. בניגוד לספרים פילוסופיים תאורטיים, ספר זה תוסס וחי, ומאתגר את הקורא להמשיך לקרוא בו בשל צורניותו, סגנונו ותוכנו. בספר ניכרת ידיעתו העמוקה של ריה"ל במכמני היהדות, השכלתו הפילוסופית הרחבה, כמו גם הבנתו המדעית ומקצועו (רופא).

הספר, כמו ספרי הגות רבים בימי הביניים, נכתב במקור בערבית יהודית, ותורגם לעברית מספר פעמים. התרגום הראשון נעשה בידי יהודה אבן תיבון ממשפחת המתרגמים הידועה "התיבונים". תרגום מודרני בן זמננו (שמתרגמו העיד עליו שפעמים סוטה מן המקור), נעשה בידי יהודה אבן שמואל.

ספר זה הפך להיות לאבן דרך חשובה של ההגות היהודית לדורותיה, והיה נפוץ אצל הוגי דעות רבים, ואף במסגרת הלימוד המסורתי. הרב צבי יהודה קוק הרבה להדגיש את חשיבות לימוד הספר והיה מצטט מדברי הגאון מווילנה שאמר על ספר הכוזרי "שהוא קדוש וטהור וכל עיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו".

אחד הנציגים היהודיים הבולטים בתקופת תור הזהב בספרד היה רבי יהודה הלוי, המשורר הדגול והוגה הדעות האהוב. שיריו היו פופולריים ביותר, ואחדים מהם נכנסו לסידור התפילה היהודי.

ספרו היחיד הוא ספר הכוזרי, או 'ספר הטענה והראָיה לדת המושפלת', שתרגומו החדש לעברית, פרי יצירתו של פרופ' מיכאל שוַרץ, מוגש כאן לקורא.

תרגום זה הוא ייחודי, פרי ידיעה מופלגת בשפה ובתרבות הערבית והערבית-יהודית. הוא נוח לקריאה ומדויק, וישמש מעתה כספר הכוזרי המהימן והאותנטי ביותר בשפה העברית.

פרופ' דניאל לסקר, מתוך המבוא

תרגום חדש ומדויק של ספר הכוזרי מאת הרב יצחק שילת, ראש ישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים.
כולל חילופי גירסאות והערות ביאור קצרות למקומות קשים. הכוזרי הוא אחד מספרי היסוד של מחשבת ישראל,

אך התרגומים המצויים מקשים על לימודו. התרגום הקדום של ר' יהודה אבן תיבון קשה למדי להבנה לבני דורנו.

התרגום של ר' יהודה אבן שמואל נוח לקריאה, אך אינו מחויב דיו למקור הערבי.