מורה נבוכים 2 כרכים | מיכאל שוורץ

 

ספרו של הרמב"ם מורה נבוכים פותח בתיאור מטרתו – מציאת פתרון למבוכת הלומדים שמתקשים לתאם בין התורה למדע. בשלהי המאה העשרים חיו ופעלו שלושה הוגי דעות מופלאים שדמותו של הרמב"ם הייתה נר לרגלם. אף על פי שהכירו זה את זה, לא היה כל דמיון בדרכי פעילותם ובמגמות שניסו להשיג.

בספר "פתרון חידת הנבוכים" נפרשת משנתו הייחודית של כל אחד מהם, והפרשנות שהציע בשמו של הרמב"ם לאחת הסוגיות המורכבות של ימינו - מפגשי תורה ומדע. שלושת הוגי הדעות שלפנינו נאמנים לגישה האורתודוקסית ביהדות, עם זאת חילוקי הדעות ביניהם מרחיקי לכת. כל אחד, לפי דרכו נאמן למשנתו של ענק הרוח שחי לפני 850 שנה בערך, הרמב"ם, מורה הנבוכים שעל שם עושר התחומים שעסק בהם זכה לכינוי הנשר הגדול.

בשער הראשון של הספר "פתרון חידת הנבוכים" מוצגות שלוש הדמויות – הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ), פרופ' ישעיהו ליבוביץ, והרב יוסף קאפח. כל אחד מהם מוצג עם פתרונו הייחודי לסוגיית היחס בין תורה למדע בימינו, והמקורות שהציג כדי להראות שעמדתו איננה שלו בלבד אלא שמקורה בכתביו של הרמב"ם.

בשערו השני של הספר "פתרון חידת הנבוכים" נבחנת כל פרשנות עם מאפייני התייחסותה לכתבי הרמב"ם. כל אחד מהשלושה ראה בספר אחר של הרמב"ם את הספר המרכזי שעליו צריך להסתמך בחיפוש דעת המחבר, ובהתאם לכך השתנו הפתרונות שהציעו לסתירות שנמצאו בין ספריו.

בשערו השלישי והאחרון של הספר נחשפות הנחות היסוד שהנחו כל אחד מהפרשנים שפגשנו. לאורם של הנחות אלו מתגלה דרכו הרעיונית של כל אחד וכיצד השפיעו עליו מאורעות חייו.

הספר "פתרון חידת הנבוכים" מציג פרק בתולדות קשרי תורה ומדע אצל שלושה הוגים רבי השפעה של תקופתנו. הוא מציג את דרך הבנתם וקבלתם של כתבי הרמב"ם במאה העשרים, ומהווה הצצה מרתקת למודל שמיטיב להמחיש את אופייה המשתנה של הפרשנות של טקסטים קנוניים במחשבת ישראל. בפני הקורא נפרשֹ מארג עשיר של מחויבויות שמתקיימות אצל כל הוגה כלפי תחומים שונים, מהתחום של ההגות היהודית, התחום האקדמי, הפוליטי-חברתי, ולבסוף האישי, כאשר לאורך כל דפי הספר שזורה עובדה מפליאה, והיא שאף על פי שכל אחד מההוגים שלפנינו דגל בהשקפת עולם שונה, היא לא מנעה אף מאחד מהם את הסכמתם המשותפת שאין במדעים המודרניים איום כלשהו על השקפת עולמו של האדם הדתי.

הספר "פתרון חידת הנבוכים" יוצא לאור ע"י לשכת רב הקמפוס באוניברסיטת "בר אילן" בראשותו של הרב שלמה שפר שליט"א. 

הרב חננאל סרי, מתלמידיו המוהבקים של  הרב יוסף קאפח זצ"ל למד בישיבת הר עציון, ובכולל שלידו, ובהמשך במכון הגבוה לתורה שבאונברסיטת בר אילן. משמש כיום כר"מ בישיבה תיכונית. פרסם מאמרים בתנ"ך, במשנת הרמב"ם ועוד. 

עם מבוא מאת פרופ' דניאל י' לסקר

בחמישים שנים האחרונות, תקופה שבה גבר העניין במשנתו שח רבי יהודה הלוי, נתווספו תרגומים עבריים חדשים לספר הכוזרי. התרגום של פרופפ' מיכאל שוורץ ז"ל, הוא ייחודי, פרי ידיעה מופלגת בשפה ובתרבות הערבית והערבית - יהודית. התרגום נוח לקריאה ומדוייק, וההסברים של מושגים ומונחים מורכבים ואיזכורי ספרות המחקר בהערות עוזרים לקורא העברי המודרני להכנס לעולמו של ריה"ל ולנבכי ספר הכוזרי.
התרגום החדש של פרופ' שוורץ ישמש עכשיו כספר הכוזרי המהימן והאוטנטי ביותר בשפה העברית.

תרגומו של פרופ' שוורץ למורה נבוכים הינו רב מכר ונחשב לתרגום הטוב ביותר למורה נבוכים כיום.

422 עמ' | כריכה קשה | הוצאת אוניברסיטת בן גוריון

הספר "מורה נבוכים" הוא ספר פילוסופיה חיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12. 'מורה נבוכים' הוא החיבור הפילוסופי החשוב והבולט ביותר בהגות היהודית בימי הביניים

התרגום החשוב ביותר לעברית מאז תרגומו של אבן תיבון נעשה על ידי הרב יוסף קאפח ונדפס לראשונה בשנת תשל"ב (1972) בהוצאת מוסד הרב קוק. במרוצת חייו תרגם וההדיר הרב קאפח עשרות ספרים, רובם של חכמי ימי הביניים ובראשם כתבי הרמב"ם. מהדורתו התבססה בעיקר על כתבי יד תימניים. מהדורה זו נחשבת למדויקת יותר מקודמותיה, אך נאמנותה ללשון הרמב"ם מקשה במקומות רבים על הקורא המודרני.

הרמב"ם החל לכתוב את מורה נבוכים בשנת ד'תתקמ"ז (1187), וסיימו עד שנת ד'תתקנ"א (1191). ספרו זה, הכתוב בערבית יהודית, נכתב במקורו עבור תלמידו - ר' יוסף בן יהודה. בספר מתווה הרמב"ם את הדרך לאדם "הנבוך", שעיונו התורני והפילוסופי אינם מתחברים בידיו למקשה אחת.

ב"מורה נבוכים" פורש הרמב"ם את שיטתו בנושאים רבים ובהם: שלילת הגשמות מהאל, נבואה, השגחה, טעמי המצוות, תורת המדינה ובריאת העולם ומוסריות כלל אנושית. בכל הנושאים מטפל הרמב"ם באורח רציונלי, היינו, מציג הוכחות הגיוניות התומכות בטענותיו. הרציונליזציה של תוכני הדת היא אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של מורה נבוכים.

המהדורה החדשה של הספר "מורה הנבוכים". מבית היוצר של "מפעל משנה תורה”, נעשתה על ידי צוות מומחים במשנת הרמב”ם, שהוציא לאור גם מהדורת מופת מבוארת של ספרו ההלכתי של הרמב”ם, "משנה תורה”. בפעם הראשונה מיום שכתב הרמב”ם את החיבור, יוצאת לאור מהדורה שלו המשלבת הן תרגום חדש מדויק וברור לקורא בן ימינו הן ביאור קצר השווה לכל נפש במטרה לחשוף את רעיונות היסוד והסוד שבו ולהנגישם לציבור בלשון עדכנית ובנאמנות לשיטת הרמב”ם. אף מי שמכיר את הספר יוכל לדלות ממנו פנינים ופתרונות למבוכותיו.

הביאור והמהדורה נעשו מתוך אמונה ומחשבה כי גם הקורא ה”נבוך” בן ימינו, האוחז במדע ובפילוסופיה ואינו מרפה מן התורה, יכול להתברך בהשראה מן הגישות העקרוניות שבספר, וכדרכו של הרמב”ם ניתנים בידו ראשי פרקים המסייעים לקורא להפיק מוסר דתי וידע תורני ופילוסופי גם בעידן השונה במהותו מזה שנכתב בו הספר.

הקורא בספר יגלה מה חשב הרמב”ם על "שמות קדושים” הכתובים בקמיעות (אלה אינם שמות קדושים אלא שקרים שרמאים המציאו ואנשים תמימים העתיקו), כיצד בדיוק נכתבו הלוחות ב”אצבע אלהים” ושמא זו אצבעו של משה רבנו, מה עושים עם תמונת העולם האריסטוטלית שהרמב”ם האמין בה (כדור הארץ במרכז וסביבו גלגלים) וכיצד ה”נבוך” בן ימינו, המאמין בתורה ובמדע, יכול לשאוב השראה מדרכו של הרמב”ם גם בעולם שונה משמעותית מזה שנכתב בו החיבור.

המהדורה נערכה תוך בחינת כתבי יד של הספר, ואף כתבי יד של טיוטת הספר בכתב ידו של הרמב”ם, שדפים מהם נמצאו בגניזת קהיר. כך למשל נתגלה משפט שלם בטיוטת הספר שאינו נמצא במהדורות הידועות ובאף כתב יד אחר. משפט אחר נמצא באחד מהתרגומים הקדומים. תעתיק של הטיוטה במקום הזה, לצד תצלום של הקטע, מובא בספר. מלבד זאת, בכמה מקומות כתבי היד העלו נוסחאות טובות יותר מן המקובל במהדורות הקיימות, ודוגמאות לכך נמצאות בהקדמה לספר.

לספר נוספו שתי הקדמות מגדולי המומחים בעולם למשנת הרמב"ם: הרב נחום רבינוביץ' ראש ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים, ופרופ' מנחם קלנר.