תניא ליקוטי אמרים חסידות מבוארת חלק ד'

ספר התניא (נקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים) הוא ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות הכללית.

הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך.

הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.

הביאור נועד למתקשים בהבנת התניא. על מלאכת הביאור ניצח הרב אלטיין, שערך את סדרת הכרכים 'חסידות מבוארת'.

ספר חדש של הרב עדין אבן ישראל – שטיינזלץ זצ"ל: 'ביאור למאמר שורש מצוות התפילה'. כידוע, בסוף הספר 'דרך מצוותיך' של האדמו"ר הצמח צדק מלובביץ', שעוסק באופן כללי בביאור מצוות התורה על פי דרך החסידות, מודפס מאמר ארוך ושונה בכמה מאפיינים משאר מאמרי הספר. שמו של המאמר הוא "שורש מצוות התפילה", והוא דן בהרחבה בנושאי עומק השייכים לעבודת התפילה. המאמר הוא ארוך ויסודי, ולא תמיד פשוט להבנה. הספר החדש בא לבאר, בדרכו המיוחדת  של הרב שטיינזלץ, את דבריו העמוקים של ה'צמח צדק'.

מקורו של הספר החדש, הוא בשיעורי החסידות של הרב שטיינזלץ. את דרכו כמלמד שיעורי חסידות החל הרב בגיל צעיר מאוד. שנים ספורות לאחר שחזר בתשובה בעצמו, ודבק בתורת החסידות בעוצמה, התחיל, בערך כבר מגיל 17, ללמד אותה במסגרות שונות ומגוונות, מתוך תחושת שליחות עמוקה. הרב חי בכל מאודו את תורת החסידות, וראה בה מענה וצורך קריטי לנפש של כל יהודי, גם כאלה שחיים במרחק גדול - פיזי ומנטלי  מעולם של תורה ומצוות בכלל, ומשייכות לחסידות בפרט.