"ביי דילן" אמרתי ודחפתי אותו החוצה כשהוא צחק.
---
כשיצאתי מהמקלחת דילן עמד במסדרון, מציץ בטלפון ועושה כאילו הוא לא רואה אותי. התחלתי ללכת
ועברתי על פניו. "היי!" הוא קרא ובא לעברי כשצחקתי. "לא ראיתי אותך" אמרתי והוא גלגל את עיניו.
הוא ליווה אותי לחדר כשעשיתי קוקו גבוה ואז הסתובבנו לאחור, מסתכלים ורואים את התור שיש למקלחת.
"אמרתי לך שעדיף להיות ראשונים" הוא אמר וחייכתי אליו.
"מה נעשה בנתיים?" שאלתי והוא נשכב לי על המיטה. "נדבר, נכיר אחד את השנייה" הוא אמר בקלילות
כשחייך אליי. "חשבתי שבנים לא אוהבים לנהל שיחות נפש" צחקתי והוא הרים גבה. "מי אמר לך שאני
בן?" הוא שאל וצחקתי כשהוא התיישב על המיטה, דוחפת אותו קלות כשהוא נשכב ומשך אותי אליו.
"אני לא בקטע של בנות, סליחה" אמרתי וקמתי ממנו כשהוא לא שחרר וצחק, מתיישב שוב והתיישבתי
שוב לידו.
התחלנו לדבר עד שלאט לאט הוא התקרב אליי ונשק לשפתי, מצמיד אותי אליו מהגב ואז הדלת נפתחה,
גורמת לנו לקפוץ בבהלה ולהתנתק. "אני מפריעה?" מאדי שאלה כשחיוך ענק היה פרוש על פנייה. "אמ,
אני לא יודע תנחשי" דילן אמר בציניות כשהיא צחקה. "תתמודדו שניה" היא אמרה ולקחה את הטלפון שלה
מהמטען, מחכה שנייה לפני שיצאה החוצה וסגרה את הדלת.
"איפה היינו?" הוא שאל והרמקולים נפתחו שוב. "אתם מתבקשים להגיע לחדר האוכל, הכל מוכן" המנהל
אמר "בדרך לחדר אוכל" אמרתי וחייכתי, הוא קם מהמיטה בביאוס ואני אחריו. "למה תמיד הורסים לי?"
הוא אמר וגיחכתי, הלכנו יחד לחדר אוכל שבו נמצאו כולם, מתיישבת עם הבנות ומדברות, החיים האלה
משתפרים יותר ויותר מרגע לרגע.
|
|
|
